בדיקת אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology)
אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology)
גינקולוגיה
פיתוח יכולות תלת-ממדיות לעל-שמע במיילדות ובגינקולוגיה, במהלך העשור האחרון, מהווה שלב טבעי בהתפתחות אמצעי אבחון זה, והוא הביא למהפך ביישומו ולהרחבתו. התקדמות הטכנולוגיות במעקב, באלגוריתמים של שחזור, ובעיבוד נתונים מחשבי מהיר של תמונות מרובות, היתה הכרחית בכדי לאפשר את התוצאה התלת-ממדית, בזמן אמת, כפי שהיא מופקת כיום.
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.
פרופ' שמחה יגל
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.
פרופ' שמחה יגל
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- לאחר איחור של 4 ימים במחזור, שלח אותי רופא המשפחה שלי לבדיקת HCG לספירת דם ולבדיקת רמת הברזל על מנת לשלול בעיות אחרות שיכולות להצביע על עייפות שממנה אני סובלת. התוצאות היו תקינות חוץ מאשר רמת הפריטין שהיתה מעט נמוכה, ותוצאת בדיקת הבטא הייתה 401.5.
- האם נכון כי תסמיני ההריון, כמו בחילות, הקאות, וסחרחורת, שונים בהתאם למין העובר? אני נמצאת בשבוע הרביעי של ההריון השני. בהריון הראשון לא היו לי בחילות והקאות, ההריון היה קל, ונולדה לי בת. בהריון הנוכחי גם כן אין לי בחילות והקאות. האם זה אומר שיש לי בת
- אני בת 37, סובלת מהיפרפלזיה פשוטה ללא אטפיה. כעת אני מטופלת בפרוגילוטון כאמצעי להסדרת המחזור. ברצוני לדעת מהו מועד הביוץ על מנת להימנע מהריון. האם תרופה זו מגדילה את הסיכויים להיכנס להריון מעבר לסיכוי שישנו להיכנס להריון ספונטני?
- אני בשבוע ה-16 של ההריון. אתמול, בסקירה מוקדמת, התגלה אגן כליה בגודל 4 מ"מ. שאר הסקירה תקינה, השקיפות העורפית תקינה, לגבי החלבון העוברי עוד אין תשובות. מה הסיכונים? איך כדי להמשיך בבדיקות?
- אני בשבוע ה-10 להריון, ובבדיקת המעקב האחרונה שעברתי (אולטרסאונד) נראה כי ישנו חלל בבטן של העובר, שבשלב זה של ההריון הוא נורמלי, אך אם זה נשאר כך מעבר לשבוע 13, אזי יש לו הרניה פיזיולוגית. ברצוני לקבל מידע לגבי עניין זה, ולדעת אם יש מקום לדאגה בשלב זה
- תוך כמה זמן לאחר ניתוח גרידה ניתן להיכנס שוב להריון?
- אני בשבוע ה-39 של ההריון. כבר כמה ימים יש לי כאב בטן כמו לפני מחזור. חוץ מזה כשאני הולכת, קמה, עושה פעולות פשוטות - יש לי כאב בעצמות למטה. אני כבר לא זוכרת אם זה היה לי גם בהריון הקודם.
- האם מישהו יכול להסביר לי מהו המונח הרפואי ל חורואיד פלקסוס. גיסתי נמצאת בהריון וגילו בעובר מום בשם זה. היא בלחץ, האם תוכלו לעזור לנו?
- אני בשבוע ה-23 ומרגישה שהבטן קשה באופן קבוע, אפילו במצב של מנוחה. מידי פעם יש לי התכווצויות בבטן, והיא הופכת לקשה מאוד. אני יודעת שיש תופעה של צירים מדומים, אבל האם הם מופיעים באופן יומיומי, והאם זה תקין שהבטן שלי קשה באופו קבוע?
- האם מחלת פוטר בהריון אחד יכולה להצביע על סיכון לחלות גם בהריון השני?
מאמרים בנושא אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה
דווקא עכשיו: הכירו את הרופאה שהחליטה להצטרף לצה"ל
מאת: ד"ר נסיה לנג פרנקו
29/12/2024
מאת: ד"ר נסיה לנג פרנקו
29/12/2024
אירועי השנה האחרונה העלו ברבים/ות את הצורך להתגייס למאמץ הלאומי. רצון זה לא פסח על ד"ר נסיה לנג פרנקו שהחליטה דווקא... לכתבה המלאה
6 מיתוסים על הקפאת ביציות - ומולם: 6 עובדות
מאת: ד"ר יובל בדולח
10/06/2021
מאת: ד"ר יובל בדולח
10/06/2021
האם מאגר הביציות בגופה של אישה נשאר קבוע? מה מידת השרידות של ביציות מוקפאות? האם הטיפול ההורמונלי הכרוך בהקפאת ביצי... לכתבה המלאה
תשובת מומחה