בדיקת אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology)
אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology)
גינקולוגיה
פיתוח יכולות תלת-ממדיות לעל-שמע במיילדות ובגינקולוגיה, במהלך העשור האחרון, מהווה שלב טבעי בהתפתחות אמצעי אבחון זה, והוא הביא למהפך ביישומו ולהרחבתו. התקדמות הטכנולוגיות במעקב, באלגוריתמים של שחזור, ובעיבוד נתונים מחשבי מהיר של תמונות מרובות, היתה הכרחית בכדי לאפשר את התוצאה התלת-ממדית, בזמן אמת, כפי שהיא מופקת כיום.
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.
פרופ' שמחה יגל
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.
פרופ' שמחה יגל
רמת סיכון:
אין נתונים
רופאים בתחום
שאלות ותשובות
- עשיתי בדיקת דם והתוצאה היתה PROGESTERONE 36.50 NMOL/L אני בת 26, נכנס להריון הראשון באופן ספונטני, לעובר לא היה דופק, ועשיתי גרידה בשבוע 7. התגלה פקטור 2 הטרוזיגוט. נכנסתי להריון שני באופן ספונטני. לאחר 5 חודשים שבהם קיבלתי קלקסאן הסתיים ההריון
- אני בהריון חודש שני, מרגישה בחילה מכל מה שאני אוכלת. עיקר הבעיה שלי היא שאני מרגישה צורך עז להקיא אבל לא מצליחה. ואז כשאני באה להקיא הגוף רועד והאוכל עולה אבל לא יוצא כמעט כלום. כמה פעמים אני מקיאה ממש קצת וכל הגוף שלי כואב, והרוב נשאר בפנים, ואני ממ
- אני בת 38. התחלתי טיפולי IVF. בשלב ראשון נטלתי כדורי הרמונט למשך שבועיים. בשלב שני קיבלתי במשך שבועיים זריקות דקפפטיל. תוך כדי נטילת הזריקות קיבלתי דימומים קלים למשך 4-3 ימים לסירוגין. הטיפול הופסק עקב אי-דיכוי ההורמונים. היום, לאחר כ-12, יום עדי
- אני בשבוע ה-18 להריוני הראשון, ובסקירת מערכות ראשונית התגלתה ציסטה במוח העובר. עם זאת, בדיקות הדם שלי היו טובות. הייתי רוצה לדעת מה הסיכונים בבדיקת מי שפיר ואם היא מומלצת במצבי.
- כיצד מאבחנים סרטן צוואר הרחם?
- אני בת 24. בגיל 10 ימים היה לי קריש דם במוח, וכתוצאה מכך נותחתי ויש לי שנט. מהם הסיכונים בהריון עם שנט? האם עדיף ניתוח קיסרי על פני לידה רגילה?
- האם מחלת פוטר בהריון אחד יכולה להצביע על סיכון לחלות גם בהריון השני?
- אני בשבוע ה-10 להריון, ובבדיקת המעקב האחרונה שעברתי (אולטרסאונד) נראה כי ישנו חלל בבטן של העובר, שבשלב זה של ההריון הוא נורמלי, אך אם זה נשאר כך מעבר לשבוע 13, אזי יש לו הרניה פיזיולוגית. ברצוני לקבל מידע לגבי עניין זה, ולדעת אם יש מקום לדאגה בשלב זה
- אני בת 25. כבר הרבה זמן שאני סובלת מחולשה כללית ומכאבים ברגלים ובראש. זה תוקף יותר בזמן המחזור, אך גם בימים רגילים. עשיתי את כל בדיקות הדם האפשריות והכול נמצא תקין, אך אני עדיין סובלת ומרגישה גם חוסר איזון בהליכה ובגוף בכלל. מה אני יכולה לעשות? איזה
- לאחר איחור של 4 ימים במחזור, שלח אותי רופא המשפחה שלי לבדיקת HCG לספירת דם ולבדיקת רמת הברזל על מנת לשלול בעיות אחרות שיכולות להצביע על עייפות שממנה אני סובלת. התוצאות היו תקינות חוץ מאשר רמת הפריטין שהיתה מעט נמוכה, ותוצאת בדיקת הבטא הייתה 401.5.
מאמרים בנושא אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה
דווקא עכשיו: הכירו את הרופאה שהחליטה להצטרף לצה"ל
מאת: ד"ר נסיה לנג פרנקו
29/12/2024
מאת: ד"ר נסיה לנג פרנקו
29/12/2024
אירועי השנה האחרונה העלו ברבים/ות את הצורך להתגייס למאמץ הלאומי. רצון זה לא פסח על ד"ר נסיה לנג פרנקו שהחליטה דווקא... לכתבה המלאה
6 מיתוסים על הקפאת ביציות - ומולם: 6 עובדות
מאת: ד"ר יובל בדולח
10/06/2021
מאת: ד"ר יובל בדולח
10/06/2021
האם מאגר הביציות בגופה של אישה נשאר קבוע? מה מידת השרידות של ביציות מוקפאות? האם הטיפול ההורמונלי הכרוך בהקפאת ביצי... לכתבה המלאה
תשובת מומחה