הנרתיק הוא חלק ממערכת הרבייה הנשית המחבר בין הפות ובין צוואר הרחם והרחם. צורתו של הנרתיק היא גלילית והוא עשוי מרקמת שריר, וחללו הפנימי מדופן בתאים המייצרים הפרשות על מנת להרטיבו. תפקודם של תאים אלו מושפע במידה רבה מהורמוני מין, מחיידקים שונים המאכלסים את רירית הנרתיק ומגורמים נוספים. במקרים מסוימים, לרוב בעקבות קיום יחסי מין לא מוגנים, נחשף האזור לגורמים שונים העלולים לגרום לדלקת בנרתיק (Vaginitis). באמצעות תרבית מהנרתיק ניתן לקבוע קיים גורם זיהומי לדלקת ולזהות מחוללים שונים[1].
צילום: shutterstock | Iryna Inshyna
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת דלקת בנרתיק מסיבה זיהומית ולזיהוי הגורם. במקרה של זיהוי גורם חיידקי, ייתכן ותבוצע בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה על מנת לסייע בקביעת הטיפול התרופתי הנדרש[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
דלקת בנרתיק עלולה להיגרם בגלל חשיפה לגורמים מחוללי מחלה שונים. ניתן לסווג את הגורמים בהתבסס על סוג האורגניזם[3]:
דלקת חיידקית – נגרמת לרוב עקב הפרה של האיזון בין אוכלוסיות החיידקים בפלורה הטבעית של הנרתיק וגדילה לא מווסתתשל אחד החיידקים.
דלקת פטרייתית – נגרמת לרוב על ידי פטריה הנמצאת באופן טבעי ברירית הנרתיק בשם קנדידה (C. albicans).
דלקת פרזיטית – נגרמת על ידי הפרוטוזואה טריכומונס (T. vaginalis) המועברת במגע מיני.
גורמי הסיכון העיקריים לדלקת בנרתיק הם קיום יחסי מין לא מוגנים, ריבוי פרטנרים.יות,סוכרת, שינויים הורמונליים (בזמן הריון או מחזור), תרופות מסוימות ועבר של מחלת מין[3].
הפרשות לא רגילות לאורך זמן שיכולות להיות בצבע אפור, לבן או צהוב.
כאב בעת קיום יחסי מין.
כאב במתן שתן.
גרד.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המחשידים לדלקת בנרתיק כמתואר לעיל. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].
אופן ביצוע הבדיקה
[4] הכנות לבדיקה בימים שלפני הבדיקה יש להימנע ממריחת קרמים ושימוש בתרופות בנרתיק. מומלץ להתפנות לפני הבדיקה.
מהלך הבדיקה הבדיקה כוללת דגימה של הפרשות מרירית הנרתיק באמצעות מטושוהשמתו בנוזל סטרילי. נוזל זה ישמש כמדיום ליצירת תרבית ולזיהוי הגורם המחולל.
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5].
אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי. דימום קל והכתמה לאחר הבדיקה הם נורמליים[4].
פענוח תוצאות
[4] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי של גורם זיהומי. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה אינו זיהומי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על גורם זיהומי לדלקת. באמצעות בחינה מיקרוסקופית, צביעה, ובדיקות נוספות ניתן לזהות באופן מדויק את הגורם.
"הגעתי לדר' הר-טוב לסיסי שליה, עם המון חששות והתרגשות הוא הסביר את התהליך בצורה נעימה ומרגיעה, וביצע את הבדיקה במקצועיות ועדינות ואפילו בלי כאב! הוא מקצועי, אדיב ומכיל מאוד מאוד ממליצה!"
שלום רב, בניגוד לפעולה שיש לה זמן מוגדר וקצר, הפסקת הריון תרופתית נמשכת ימים ואף יותר וניתן להגדיר ש״הסתיימה״ רק כשעושים אולטרסאונד ביקורת שבו רואים שהרחם ריק. בשלב זה כבר הכל ״רגיל״…
היתרון היחידי הוא הימנעות מפעולה והרדמה. מנגד קיימים חסרונות רבים: הטיפול מסורבל (צריך לבוא פעמיים כי יש שתי תרופות בהפרש יומיים), כרוך בכאבים, דימום ואי נוחות, תהליך ההפלה מתרחש שלא תחת השגחה רפואית ונמשך כמה ימים (לפחות), צריך להמתין שבועיים לבדיקת אולטראסאונד שתאשר ש״הכל יצא״ וההצלחה היא רק ב 90-95% מהמקרים. לא ניתן להתחיל באמצעי מניעה בחודש שאחרי הטיפול.
תודה על השאלה. כאן טמון הבדל משמעותי בין פעולה לבין טיפול תרופתי. אחרי פעולה ניתן להתחיל מידית באמצעי מניעה (כגון גלולות) ולהיות מוגנת מידית. לחילופין, ניתן ומומלץ להתקין התקן תוך רחמי בעת הפעולה. מנגד, בטיפול תרופתי יש להמתין מספר שבועות לסיום התרוקנות הרחם ורק אז ניתן להתחיל באמצעי מניעה.
שלום רב, לא חייבים (כלומר מכבדים גם אישור ועדה ממקום אחר, בתנאי שהוא מלא וחתום כהלכה). מנגד, בדרך כלל מבצעים את הועדה באותו מקום בו מתכוונים לבצע את הטיפול. במקומות מסוימים מבצעים את הועדה והטיפול יחד כך שלא צריך לבוא פעמיים.