בדיקת תרבית פצע (WOUND CULTURE)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

פצעים נמצאים בסיכון מוגבר לזיהום. בעוד שבאזורים שאינם פצועים רקמת עור תקינה מהווה שכבה המבודדת ומגנה על הרקמות העמוקות, הפצע חשוף יותר לסביבה החיצונית ועלול לבוא במגע עם מגוון חיידקים ומחוללי מחלה שונים. במקרים של חבלה קיים אף סיכון מוגבר לזיהום בשל מגע ישיר של גורם חיצוני עם הרקמה החשופה. מצב כזה עלול לפגוע בתהליך ריפוי הפצע, ובהיעדר טיפול אף להוביל להתפשטות חיידקים לזרם הדם (בקטרמיה) ולאיברים שונים בגוף. באמצעות תרבית פצע ניתן לקבוע זיהום פצע ולזהות את הגורם המחולל[1].

אחות מכניסה מטוש למבחנה לאחר בדיקת תרבית פצע

צילום: shutterstock | beton studio

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנה של זיהום פצע ממקור חיידקי ובזיהוי החיידק. לאחר זיהוי, לרוב תבוצע בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה על מנת לסייע בקביעת הטיפול התרופתי הנדרש[1].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

זיהום פצע – קולוניזציה וגדילה של חיידקים באזור של חתך, שריטה, נקב, כוויה, נשיכת חיה, תפר לאחר ניתוח או כל הפרעה בהמשכיות העור. מקור החיידקים עשוי להיות בעור, באיברים שונים (למשל המעי) או בסביבה החיצונית, ורמות חומרה שונות נקבעות לפי עומק הזיהום (האם רק פני השטח נגועים, רקמה עמוקה, איברים סמוכים וכו')[2].

התסמינים הנפוצים שעלולים להעיד על זיהום פצע כוללים[1]:

החלמה וסגירה איטית של הפצע.
חום, אודם ונפיחות באזור הפצע.
כאב באזור הפצע.
הפרשת נוזלים ובמיוחד מוגלה מאזור הפצע.
חום.

החיידקים הנפוצים ביותר לגרום לזיהום פצע הם S. aureus, P. aeruginosa, P. mirabilis, E. coli ו-Corynebacteria. לעתים זיהום יכול להיגרם משני סוגים של חיידקים או יותר[3].

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר יש חשד לזיהום פצע עקב הופעת תסמינים, כמתואר לעיל. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשות הכנות מיוחדות לבדיקה. הבדיקה כוללת דגימה של אזור הפצע והפרשותיו באמצעות מטוש, והשמתו בנוזל סטרילי. נוזל זה ישמש כמדיום ליצירת תרבית ולגידול החיידק. בפצעים עמוקים, לעתים תידרש שאיבה של רקמה או הפרשות מעומק הפצע. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[1].

אזהרות

סיכון: בדיקה זו אינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים ידועים[4].

פענוח תוצאות

[1]
תוצאה שלילית
עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי גורם זיהומי מחולל. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה אינו חיידקי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.

תוצאה חיובית
תוצאה חיובית מעידה על גורם זיהומי למחלה. באמצעות בחינה מיקרוסקופית, צביעה, ובדיקות נוספות ניתן לזהות באופן מדויק את החיידק. באמצעות קביעת הגורם ניתן להתאים טיפול ספציפי ויעיל למחלה. במקרים מסוימים, עקב זיהום הפצע תידרש הטריה – ניקוי הפצע והסרת רקמה מתה.