בצקת (Edema)

ראשי

תאור

בצקת היא עלייה בכמות הנוזל התוך-תאי. כ-60% ממשקל הגוף הם מים. במצב תקין מרבית כמות המים נמצאת בתוך תאי הגוף, וכשליש מהכמות נמצאת מחוץ לתאים כאשר 25% מכמות זו מהווה את נוזל הדם (פלסמה), והשאר - את הנוזל הבין-תאי (אינטרסטיציאלי).

בצקת מאופיינת בעלייה בכמות הנוזל הבין-תאי. במראה חיצוני ניתן להבחין בבצקת רק לאחר הצטברות של מספר ליטרים של נוזל. הבצקת מתבטאת כנפיחות מקומית, לדוגמה: בצקת בחלל הבטן המכונה מיימת (Ascites), בצקת בחלל הצדר (הפלורלי - סביב הריאה) המכונה Hydrothorax או מפושטת המכונה Anasarca. במצבי בצקת ניתן להבחין בנפיחות בפנים בעיקר סביב העיניים, בידיים (הטבעות לוחצות), וברגליים (קושי לנעול נעליים). בלחיצה על אזור הבצקת נוצרת מעין גומה שחוזרת לקדמותה רק מספר דקות לאחר הפסקת הלחיצה. מצב זה מכונה "בצקת גומתית", Pitting edema.

הכוחות השומרים על שיווי המשקל של הנוזלים במדורים השונים הם: הלחץ ההידרוסטטי, כלומר הלחץ של הנוזל מכלי הדם על דופנותיהם אשר "דוחף" מים לכיוון המדור הבין-תאי, והלחץ האונקוטי שמיוצר על ידי חלבוני הדם ואשר "מושך" את הנוזל מהמדור הבין-תאי. שינוי במאזן כוחות זה גורם לבצקת. במצבי בצקת הגוף "חש" כי כמות הנוזל בתוך כלי הדם יורדת ולכן מפעיל מערכת של חלבונים המכונה Renin Angiotensin Aldosteron System - RAA system. תפקידה של מערכת זו להעלות את כמות הנוזל בתוך הכליה על ידי צמצום כמות הנתרן המופרשת דרך הכליה, והקטנה על ידי כך של כמות המים המופרשים מהגוף. מנגנון זה מגביר את הבצקת. 




בצקת נגרמת במספר מצבים עיקריים:

1. חסימה של הניקוז מהווריד ו/או הניקוז הלימפטי - במצב זה הלחץ ההידרוסטטי לפני החסימה עולה, גורם ליציאת נוזל מכלי הדם למדור הבין-תאי, וכך - לבצקת מקומית באזור החסום שהוא בדרך כלל אחד הגפיים. מצב זה מתרחש ברוב המקרים לאחר ניתוח כלשהו בגף, כגון כריתת קישריות הלימפה בבית השחי שגורמת לבצקת בזרוע באותו צד המכונה לימפאדמה, Lymphedema

2. אי-ספיקה בלב - הלב אינו מצליח להוציא את כמות הדם שמגיעה אליו ממערכת הוורידים ומהריאות. כך מצטבר דם במערכת הוורידים והריאות, עולה הלחץ ההידרוסטטי בכלי הדם, ומתהווה בצקת ריאות עם בצקת מפושטת.

3. תסמונת נפרוטית - ליקוי בכליות הנגרם מסיבות שונות המאופיין בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן. במצב זה יש ירידה בלחץ האונקוטי שגורמת לבצקת מפושטת.

4. אי-ספיקה בכבד - צמקת הכבד (Cirrhosis) - הכבד מייצר את החלבון העיקרי שאחראי לשמירה על הלחץ האונקוטי בכלי הדם, חלבון זה נקרא אלבומין. אם חלה אי-ספיקה בכבד יורדת כמות האלבומין ומכאן ירידה בלחץ האונקוטי ובצקת.

5. תרופות - עלולות לגרום לבצקת, לדוגמה: סטרואידים שמורידים את הפרשת הנתרן מהכליה ועל ידי כך מורידים את הפרשת המים בשתן, תרופות נוגדות דלקת, תרופות לטיפול ביתר-לחץ-דם.

6. בצקת אידיופתית - כלומר ללא סיבה ברורה. תופעה המתרחשת בעיקר בקרב נשים הלוקות בבצקת לסירוגין, כפי הנראה בשל עלייה בחדירות כלי הדם לנוזלים.

הטיפול בבצקת הוא טיפול משולב בבצקת עצמה על ידי הגבלת מלח ומתן משתנים כגון פוסיד לצד איתור הגורם הראשוני לבצקת וטיפול בו.

ד"ר רוני ברוך

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007







פורומים מחלות שד וכירורגיה של השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
כאב בשד רינת 20/01/2020 20:42
  • לפנח כחודש עשיתי ביופסיה בשד שהייתה תקינה.השאירו חתיכת ברזל כדי לסמן מאיפה לקחו דגימה.מאז יש רגישות וכאב במקום.היום הכאב החמיר..מתחת לפטמה.מרגישה כמו גוש במקום..מה עושים??

  • + הוסף תגובה
ביופסיה פרופ' משה פפא 23/01/2020 17:31
  • לאחר ביופסיה יתכן דימום ותגובה שנמושים כגוש אגב לא השאירו חתיכת ברזל אלא סמן מתכת שלא יוצר תגובה עם הסביבה. במידה ויש לך כאבים אי נוחות וכו' את מוזמנת לגשת לבדשיקה חוזרת

  • + הוסף תגובה
כאב בשד נטלי 19/01/2020 23:30
  • היי אניבת 58 לפני 13 שנה עברתי ניתוח להגדלת שדיים אחרי שנה בדיוק התחיל לי לחץ על השד השמאלי וכאב מאוד חזק עם הזמן הצלעות התחילו לכאוב לי הגב בדיוק מקביל לשד שאני לא יכולה לישכב על הגב צביטות בשד דיגדוגים . רופא פלסטיקאי שניצח אותי אמר שזה לא מהשתלים ובכל זאת החלפתי את השתל וזה לא עזר . הכאב והלחץ על השד 13 שנה של סבל כאב ולחץ כאילו מרגישה דלקת עברתי בדיקות שד mri בדיקות אורטופדיות דם לב ואין שום ממצא חריג הכל בסדר לפני 8 חודשים הוצאתי את השתלים עם הקופסית שעוטפת את השתל בתקווה שיעזור לי ושום דבר לא השתנה כאב שמתחיל בבוקר עד שאני הולכת לישון מעייף אותי מתיש אותי לוחץ לי על החזה וכואב בצלע אפשר לדעת מה דעתך ? מה זה יכול להיות ? ממה מה אני ממש מתה מכאב כאילו סוחטים לי את השד ( בלילה כשאני ישנה לא כואב) ועוד שאלה האם זה יכול להיות עצב שנפגע ? ומה עושים? על תרופה שאני לוקחת לא עוזרת מליריקה 20 מ״ג ועוד תרופות שבעלל לא מקלות עלי

  • + הוסף תגובה
אבצס חנה 18/01/2020 21:45
  • שלום פרופסור היתה לי מורסה החלק העליון של השד כרוררג פתח אותה ונאלצתי להחליף פטיל על יומיים לאחר ארבעה ימים האזור היה חם וגושי נשלחתי שוב לכרורג שנאלץ לפתות שוב את המקום ולנקז מוגלה מיותר לציין את הכאב האיום, חזרתי שוב כל יומים להחלפת פתיל ולבסוף הוצא הפתיל קבלתי הנחיות לחיטוי המקום והפצע שהוא בצורת חור נסגר אבל מעל החתך ממש צמוד אליו אני מרגישה גבשושית שנוצרה האם זה הגיוני? אני פוחדת שמא זה משהו מסוכן אשמח לתשובה תודה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!