בצקת (Edema)

ראשי
שאלות ותשובות

תאור

בצקת היא עלייה בכמות הנוזל התוך-תאי. כ-60% ממשקל הגוף הם מים. במצב תקין מרבית כמות המים נמצאת בתוך תאי הגוף, וכשליש מהכמות נמצאת מחוץ לתאים כאשר 25% מכמות זו מהווה את נוזל הדם (פלסמה), והשאר - את הנוזל הבין-תאי (אינטרסטיציאלי).

בצקת מאופיינת בעלייה בכמות הנוזל הבין-תאי. במראה חיצוני ניתן להבחין בבצקת רק לאחר הצטברות של מספר ליטרים של נוזל. הבצקת מתבטאת כנפיחות מקומית, לדוגמה: בצקת בחלל הבטן המכונה מיימת (Ascites), בצקת בחלל הצדר (הפלורלי - סביב הריאה) המכונה Hydrothorax או מפושטת המכונה Anasarca. במצבי בצקת ניתן להבחין בנפיחות בפנים בעיקר סביב העיניים, בידיים (הטבעות לוחצות), וברגליים (קושי לנעול נעליים). בלחיצה על אזור הבצקת נוצרת מעין גומה שחוזרת לקדמותה רק מספר דקות לאחר הפסקת הלחיצה. מצב זה מכונה "בצקת גומתית", Pitting edema.

הכוחות השומרים על שיווי המשקל של הנוזלים במדורים השונים הם: הלחץ ההידרוסטטי, כלומר הלחץ של הנוזל מכלי הדם על דופנותיהם אשר "דוחף" מים לכיוון המדור הבין-תאי, והלחץ האונקוטי שמיוצר על ידי חלבוני הדם ואשר "מושך" את הנוזל מהמדור הבין-תאי. שינוי במאזן כוחות זה גורם לבצקת. במצבי בצקת הגוף "חש" כי כמות הנוזל בתוך כלי הדם יורדת ולכן מפעיל מערכת של חלבונים המכונה Renin Angiotensin Aldosteron System - RAA system. תפקידה של מערכת זו להעלות את כמות הנוזל בתוך הכליה על ידי צמצום כמות הנתרן המופרשת דרך הכליה, והקטנה על ידי כך של כמות המים המופרשים מהגוף. מנגנון זה מגביר את הבצקת. 




בצקת נגרמת במספר מצבים עיקריים:

1. חסימה של הניקוז מהווריד ו/או הניקוז הלימפטי - במצב זה הלחץ ההידרוסטטי לפני החסימה עולה, גורם ליציאת נוזל מכלי הדם למדור הבין-תאי, וכך - לבצקת מקומית באזור החסום שהוא בדרך כלל אחד הגפיים. מצב זה מתרחש ברוב המקרים לאחר ניתוח כלשהו בגף, כגון כריתת קישריות הלימפה בבית השחי שגורמת לבצקת בזרוע באותו צד המכונה לימפאדמה, Lymphedema

2. אי-ספיקה בלב - הלב אינו מצליח להוציא את כמות הדם שמגיעה אליו ממערכת הוורידים ומהריאות. כך מצטבר דם במערכת הוורידים והריאות, עולה הלחץ ההידרוסטטי בכלי הדם, ומתהווה בצקת ריאות עם בצקת מפושטת.

3. תסמונת נפרוטית - ליקוי בכליות הנגרם מסיבות שונות המאופיין בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן. במצב זה יש ירידה בלחץ האונקוטי שגורמת לבצקת מפושטת.

4. אי-ספיקה בכבד - צמקת הכבד (Cirrhosis) - הכבד מייצר את החלבון העיקרי שאחראי לשמירה על הלחץ האונקוטי בכלי הדם, חלבון זה נקרא אלבומין. אם חלה אי-ספיקה בכבד יורדת כמות האלבומין ומכאן ירידה בלחץ האונקוטי ובצקת.

5. תרופות - עלולות לגרום לבצקת, לדוגמה: סטרואידים שמורידים את הפרשת הנתרן מהכליה ועל ידי כך מורידים את הפרשת המים בשתן, תרופות נוגדות דלקת, תרופות לטיפול ביתר-לחץ-דם.

6. בצקת אידיופתית - כלומר ללא סיבה ברורה. תופעה המתרחשת בעיקר בקרב נשים הלוקות בבצקת לסירוגין, כפי הנראה בשל עלייה בחדירות כלי הדם לנוזלים.

הטיפול בבצקת הוא טיפול משולב בבצקת עצמה על ידי הגבלת מלח ומתן משתנים כגון פוסיד לצד איתור הגורם הראשוני לבצקת וטיפול בו.

ד"ר רוני ברוך

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007






פורומים, קיצור קיבה - כרורגיה בריאטרית

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אני צפוי לעבור ניתוח להסרת כיס המרה יניב 13/07/2019 22:13
  • לאחר שסבלתי שני לילות ברצף (בלבד) מכאבים חזרים בבטן שהעירו אותי ניגשתי לעשות בדיקות. בהמשך לבדיקת אולטראסאונד, MRI וגם גסטרו (החדרת מצלמה) הרופא הגיע למסקנה שיש אבנים בכיס המרה שעשויות מסידן ושבגלל זה כניראה סבלתי מכאבים. מאז אותם שני לילות לפני חודש הכאבים לא חזרו יותר אך עדיין מתוכנן לי הניתוח בסוף החודש הזה, האם עדיין מומלץ לעשות את הניתוח?

  • + הוסף תגובה
ניתוח כיס מרה ד"ר פבל שמולבסקי 15/07/2019 16:06
  • כן,עדיין מומלץ לעשות ניתוח כדי למנוע התקף הבא.

  • + הוסף תגובה
ניתוח כיס מרה מיה 13/06/2019 19:59
  • שלום, עברתי ניתוח מעקף מלא לפני 5 שנים סובלת מאבנים בכיס המרה. השאלה שלי בבקשה האם העובדה שאני מעוקפת מצריכה את המנתח ליידע מיוחד או פרקטיקה מיןחדת או שהניתוח הוא כמו אצל כל אדם שלא עבר מעקף וניתן לעשות בכל בית חולים. תודה

  • + הוסף תגובה
ניתוח כיס המרה אחרי מעקף ד"ר פבל שמולבסקי 15/06/2019 13:50
  • שלום, ניתוח לכריתת כיס המרה מאוד שכיח ושיגרתי, כמובן, אחרי ניתוח מעקף קיבה יתכן יהיו הידבקויות בחלל הבטן. בדרך כלל הן לא מפריעות לניתוח כיס המרה אך הייתי ממליץ לעבור את הניתוח אצל מנתח שיש לו גם ניסיון בכירורגיה בריאטרית.

  • + הוסף תגובה
היתוח לקיצור קיבה (שרוול) אלעד 07/06/2019 23:16
  • שלם לכולם, קרוב משפחה שלי בן 29 עשה ניתוח לקיצור קיבה (שרוול) בעקבות כך שגילו לו תחילת סוכרת, הניתוח הסתבך והוא היה צריך להתאשפז כחודש וחצי, בימים אלו הוא השתחרר מבית החולים, אך הוא לא מרגיש כ"כ טוב:אין לו תחושת רעב, ויש לו חולשה, כמו כן אתמול הוא הרגיש דפיקות לב מואצות לאחר שיצא קצת מהבית, התזונאית אמרה לו שלא יקח את הויטמינים, אלא בעוד כחודש (למרות שבבית החולים הוא לקח כל יום)השאלה שלי: למה הוא לא יכול לקחת את הויטמינים? מה אפשר לעשות על מנת שירגיש יותר טוב? אשמח להמלצות... תודה וחג שמח

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!