דם בצואה

צואה דמית | Hematochezia

המומחים של Infomed מסבירים:

צואה דמית (Hematochezia) היא הגדרה של מעבר דם אדום שלעיתים מעורב ולעיתים אינו מעורב בצואה.
הגורם לצואה דמית הוא בעיה/מחלה בפי הטבעת, בחלחולת או במעי הגס השמאלי. במקרים נדירים צואה דמית יכולה להיות ביטוי לדמם מדרכי העיכול העליונות, וזאת כאשר הדימום הוא רב ומהיר וכתוצאה מכך הדם אינו עובר עיכול ואינו משנה את צבע הצואה לשחור (מלנה).

הסיבות לצואה דמית כוללות בין היתר טחורים או חתך בפי הטבעת (פיסורה). במקרים אלה הדם הוא על נייר הניגוב או באסלה ואינו מעורב בצואה. התלונות הן בדרך כלל על עצירות ו/או על כאבים בפי הטבעת בעת צאייה. סיבות אחרות הן גידול ממאיר או שפיר (פוליפ) המצויים בחלחולת או במעי הגס השמאלי.

צואה דמית יכולה להיות התלונה היחידה במקרים אלה, או להתלוות לתלונות אחרות, כמו שינוי בהרגלי היציאה, כאב בטן או ירידה במשקל. לעיתים יש גם סיפור משפחתי של סרטן או של פוליפים אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

גם זיהום מחיידקים (שיגלה, סלמונלה), מטפילים (אמבות), או מנגיפים (נגיף הציטומגלו), או מחלת מעי דלקתית כרונית (קוליטיס אולצרוזה, מחלת קרוהן) יכולים להתבטא בצואה דמית. מדובר בשלשול עם דם המעורב בצואה וטנזמוס, כלומר, עם תחושה של צורך להתפנות אך ללא תוצר, כאב בטן, חום וחולשה.

אדם המתלונן על צואה דמית לראשונה בחייו צריך לפנות לרופא לבירור על מנת לאתר את הסיבה לדימום ולטפל בה.

דם בצואה תסמינים
מקורו של הדם המתגלה בצואה יכול להיות בכל מקום במערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. לעיתים הדם בצואה מופיע בכמות כה קטנה שלא ניתן לזהותו בעין והוא מזוהה רק בבדיקת דם סמוי בצואה. כדאי לבצע בדיקה זו אם קיימות תלונות כגון כאבי בטן או בעיות עיכול. לעומת זאת, כשכמות הדם בצואה רבה יותר, ניתן לראות שינוי בצבע הצואה: צבע שחור במקרה של דם מעוכל, או אדום בוהק במקרה של דם טרי.
סיבות וגורמי סיכון
צואה שחורה (תופעה הנקראת 'מלנה') פירושה שמקור הדם הוא במערכת העיכול העליונה: מהוושט, הקיבה או התריסריון. הדם שחור כי הוא נחשף לכל אנזימי העיכול והחומצות לאורך מערכת העיכול.
אם לצואה צבע חום-אדמדם או אדום בוהק (הדימום במקרה כזה נקרא 'המטוכזיה'), הרי שמקור הדימום הוא כנראה בחלקים התחתונים של מערכת העיכול - המעי הדק, המעי הגס, הרקטום או פי הטבעת. לעיתים דימום כבד מדרכי העיכול העליונות - העובר באופן מהיר לאורך כל המערכת - יכול גם כן להתבטא כדם אדום בצואה.

סיבות אפשריות לצואה בצבע שחור:
1. כיב קיבה או כיב תריסריון מדממים. במקרה כזה, חובה לקחת ביופסיה ולטפל בחיידק הליקובקטר פילורי הקשור למחלה זו.
2. דליות בוושט.
3. קרע בין הוושט לקיבה, אשר עלול להיגרם כתוצאה מהקאות מרובות (יהיה גם דם בהקאות). קרע זה נקרא 'קרע מאלורי-וויס'.
4. מחלת ריפלוקס GERD, שאחד מסיבוכיה הוא דימום.
5. דלקת בקיבה (גסטריטיס).
6. טראומה או גוף זר שחדר בבליעה.
7. בליעה של דימום מסיבי מהאף.
8. גם אכילת ליקריץ או חומרי צבע כהים שאינם מעוכלים, או נטילת תוספי ברזל, יכולים לגרום לצואה כהה - במקרים אלו, הצבע אינו כתוצאה מדם.
צואה בצבע אדמדם או אדום בוהק יכולה להיגרם מכמה סיבות:
1. פיסורה אנאלית - קרע בעור סביב פי הטבעת הנגרם בעקבות עצירות קשה או מאמץ ביציאות. לרוב מתבטא בכמה טיפות דם על הנייר.
2. טחורים מדממים - הדם נמצא מסביב לצואה (עוטף). ייתכן ויופיע דם רב באסלה.
3. דיברטיקולוזיס - הסתעפות מתוך המעי הגס, בדמות כיסים קטנים באיזור כלי דם. הדימום מופיע בעיקר אצל מבוגרים מעל גיל 60.
4. אנגיודיספלזיה - כלי דם בעלי מבנה לא תקין שעלולים לדמם.
5. פרוקטיטיס - דלקת באזור הרקטום.
6. דיזינטריה - שלשול דמי המופיע לאחר חשיפה למזון או מים מזוהמים בחיידקים מסוג סלמונלה, שיגלה, קמפילובקטר או אי-קולי מסוג אלים.
7. פוליפים במעי הגס.
8. סרטן המעי הגס או הרקטום (סרטן במעי הדק הוא נדיר).
9. מחלות דלקתיות של המעי - מחלת קרוהן או קוליטיס כיבי.
10. טראומה או חדירה של גוף זר.
אבחון ובדיקות
נוכחות דם בצואה היא עניין רציני ויש לפנות במהרה לרופא, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדימום רב ובחולשה כללית המתלווה אליו. גם אם יש חשד שמדובר בסך הכל בטחורים, יש לשלול אבחנות אחרות, כמו סרטן מעי הגס, ולטפל בטחורים.

חשוב לציין בפני הרופא אם יש סימפטומים נוספים שנלווים לדם בצואה, כגון חום, כאבי בטן או כאב בפי הטבעת, הקאות, שלשולים או עצירות, שינויים בתיאבון, שינויים במשקל, חולשה כללית, סחרחורות, כאבים במפרקים או באיברים נוספים בגוף. ציינו מתי הופיעו הסימפטומים והאם משהו מקל עליהם, למשל אכילה או שכיבה. אם יש מחלות רקע או הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או מחלות אחרות במערכת העיכול, חשוב ביותר לעדכן את הרופא.
דם בצואה - מה ואיך בודקים?
הרופא יבקש לעשות בדיקות דם, כדי שנדע את רמת ההמוגלובין, רמת CRP (מדד לדלקת) ומספר כדוריות הדם הלבנות והאדומות (ספירת דם). בדיקות דם נוספות יכללו תפקודי קרישת דם, תפקודי כבד, כימיה ורמת ברזל בדם. הרופא יערוך בדיקה גופנית, הכוללת גם בדיקה רקטלית.
ייתכן ויהיה צורך בקביעת תור לבדיקות עזר, דוגמת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה, בהן בודקים את מערכת העיכול עם מצלמת וידאו קטנה. אבחנה יכולה להיעשות גם על-ידי אנגיוגרפיה, שיטה בה מזריקים חומר ניגוד לכלי הדם ומאתרים את מקור הדימום, או בעזרת מיפוי של כדוריות דם אדומות. חלק משיטות אלו הן גם אבחנתיות וגם טיפוליות.
הטיפול ייקבע לפי האבחנה ולפי הנתונים שיתקבלו מהראיון הרפואי, הבדיקה הגופנית ובדיקות העזר. במקרה של דימום כבד, הטיפול המיידי יכלול מתן עירוי נוזלים ובמידת הצורך - מתן מנות דם או ברזל.
אם מדובר במקרה חריף וקשה של דימום ממערכת העיכול, הצוות הרפואי יאלץ לערוך ניתוח דחוף לאיתור מקור הדימום ועצירתו. במקרים של זיהום חיידקי, יתחילו טיפול אנטיביוטי. הטיפול לטווח ארוך יכול לכלול שינויים בהרגלי התזונה, תרופות, פרוצדורות רפואיות תחת הרדמה מקומית או ניתוח, בהתאם לאבחנה הרפואית.

רופאים בתחום

עיניים

ד"ר עלוית ענבל וולף

4.9

( 9 חוות דעת )

"הגעתי לד"ר וולף בגלל בעיה רפואית שאני מתמודדת איתה זמן רב ולא אובחנה .דר וולף בעלת ידע רחב איבחנה את הבעיה ונתנה טיפול נכון.דר וולף מקצועית ומאוד סבלנית .תודה רבה"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

רפואה משלימה

רעות מוקדס

( 26 חוות דעת )

"הייתי בסדנת תינוקות עם רעות והיא היתה כל כך מקצועית ונעימה, הסבירה לי איך לעזור לתינוקת שלי בדרכים טבעיות איך להקל כאבי אוזניים, שיניים, צינון ואיך להוריד חום. היא גם הדגימה בלייב על התינוקת שלי וזה היה מדהים לראות איך היא לאט לאט נרגעת ומרגישה טוב יותר. ממליצה בחום!"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

פרופ' יעקב לברון

( 5 חוות דעת )

"הייתי לפני שנים אצל פרופ לברון, רופא משכמו ומעלה ובזכותו בגיל 47 ו 48 ילדתי את ילדי מביציות שלי. הפרופסור מקצועי, ישר אמין מאוד, איש ורופא מדהים. כל החויה בזכות פרופ לברון הייתה מעולה. אני מודה לו על טיפול מסור והכי טוב שהרפואה מכירה. עו"ד סיגלית ישעיהו"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: מה הם טחורים?
תשובה:
טחורים הם ורידים נפוחים בתעלה האנאלית. בעיה נפוצה זו עלולה להיות כואבת, אולם לרוב אינה רצינית.
ורידים עלולים להתנפח בתעלה האנאלית וליצור טחורים פנימיים. או שהם עלולים להתנפח סמוך לפי הטבעת וליצור טחורים חיצוניים. אדםן עלול לסבול משני הסוגים בעת ובעונה אחת. התסמינים והטיפול תלויים בסוג ממנו אתם סובלים.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: חבר בן 45 עבר קשירת טחורים לפני שבוע והוא סובל מדימום בלתי פוסק. אתמול הוא אושפז בגלל שרמת ההמוגלובין שלו הגיעה ל-4. לאחר שקיבל 3 מנות דם במשך הלילה עלתה רמת ההמוגלובין שלו ל-7. הרופאים אומרים שזה קשור לטחורים ולקשירה. האם זו תופעת לוואי סבירה של טי
תשובה: דמם המתחיל כמה ימים לאחר קשירת טחורים הוא תופעה שכיחה למדי. הטחור הקשור בבסיסו בגומיה עובר נמק, ובשלב מסוים הוא ניתק מהרקמה הבריאה ומותיר אחריו כיב, פצע, בדופן המעי. לעיתים כלי הדם בבסיס הכיב אינו סתום בקריש דם ומתחיל לדמם. ברוב המקרים הדמם פוסק מעצמו, אולם יש מצבים שבהם הדמם אינו פוסק, ואז יש לנקוט פעולה כירורגית לעצירת הדמם. ניתן לבצע פעולת לחץ על איזור הדמם בעזרת מפיות גזה, או אפשר לתפור את כלי הדם עד לעצירת הדמם. חבל שחברך לא ניגש לטיפול רפואי בשלב מוקדם יותר. אם הדמם פסק, חברך צפוי להתאוששות מהירה. אם הדמם ימשיך, יש לבדוק את מנגנון הקרישה שלו. לעיתים יש נטייה לדמם עקב חסר גנטי של גורמי קרישה, המתגלה רק בעקבות פעולה כירורגית מהסוג שעבר החבר שלך. ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני סובל זה חודש ימים מכאבים בצד השמאלי של הבטן עד למותן. בימים האחרונים יצא לי דם בהיר בצואה. ניגשתי למרפאה והפנו אותי לבדיקת קולונוסקופיה. הבנתי שזה נעשה בטשטוש. אני מאוד חושש מהבדיקה. מה הסיבוכים שעלולים להיות כרוכים בבדיקה? אגב, יצא לי דם בצואה
תשובה: בשאלתך אתה שואל על שני נושאים. אנסה לתת ההסבר על כל אחד מהם. דימום בצואה. דם בצואה הוא מצב שאינו תקין (פתולוגי) שיש לבררו. דם בצואה יכול להיות בצבע שחור, אם מקורו במערכת העיכול העליונה והוא הספיק לעבור עיכול בצינור העיכול; או אדום, אם מקורו מהמעי הגס, חלקו הסופי של צינור העיכול. מקור הדם יכול להיות גם מאזור פי הטבעת, למשל באדם הסובל מפיסורה, פצע באזור פי הטבעת. פרטים חשובים נוספים הם כמות הדם בצואה, ואם היציאה הדמית מלווה בכאבי בטן. יש סיבות אפשריות רבות לדימום טרי בצואה. הסיבות השכיחות הן פיסורה בפי הטבעת, טחורים פנימיים, מחלת סעיפים (דיברטיקולוזיס), טראומה (פציעה) מקומית, מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית), זיהומים שונים במערכת העיכול ועוד. העובדה שגם לפני כשנה סבלת מדימום בצואה מעידה על בעיה כרונית: זיהום כרוני, דלקת כרונית, טחורים או פציעה מקומית. אדם המדמם ממערכת העיכול צריך לעבור בירור יסודי, ואכן, ברובם הכמעט מוחלט של המקרים, בירור מקיף מזהה את מקור הדימום. הבירור כולל בדיקת צואה לטפילים, קולונוסקופיה (בדיקת המעי הגס), לעיתים נחוצה גם בדיקת צורך בגסטרוסקופיה (בדיקת הקיבה והתריסריון) או בדיקה באמצעות קפסולה הנבלעת על ידי הנבדק ומכילה בתוכה מצלמה המצלמת את כל צינור העיכול מבפנים. לאחר זיהוי סיבת הדימום מחליטים על טיפול מתאים. בדיקת קולונוסקופיה. כאמור, בבדיקה זו מסתכלים, באמצעות סיב אופטי המוחדר דרך פי הטבעת, על המעי הגס. בודקים בה אם ישנה פתולוגיה כלשהי במעי הגס, כגון כיבים, דלקת, פוליפים, גידולים, פצעים וכדומה. מלבד זיהוי הפתולוגיה ניתן גם לקחת ביופסיה(דגימת רקמה), אם יש בזה צורך. הואיל והמעי הגס של האדם מלא תמיד בצואה, לפני הבדיקה יש להכין את המעי הגס, כלומר לנקותו. ניקוי המעי הגס מבוצע על ידי שתיה של חומר אותו תקבל, הגורם לשלשול מימי רב ומנקה את המעי. קיימים שני תכשירים הניתנים כיום, לא אכתוב כעת פרטים עליהם, אך התוצאה שהם משיגים דומה (תוכל לקרוא על כך עוד כאן). בעבר, בבוקר הבדיקה היו מבצעים חוקן, אולם כיום מרבית הגסטרואנטרולוגים המבצעים את הבדיקה מסתפקים בהכנה על ידי החומר המשלשל בלבד. את הבדיקה עושים תוך כדי טשטוש הנבדק. בדרך כלל משתמשים בחומר הרדמה קל המוביל לשינה עמוקה וגורם לכך שהנבדק כלל לא יזכור כלל את הבדיקה. הואיל והבדיקה נעשית בטשטוש, אין צורך לחשוש. החלק הפחות נעים בבדיקה הוא כאמור ההכנה, ניקוי המעי, בה הנבדק משלשל במשך מספר שעות. בשעות אלה כדאי להיות בבית. ייתכנו סיבוכים בבדיקה, אולם הם נדירים ביותר. הסיבוכים האפשריים הם דימום (בעיקר אם בוצעה ביופסיה) או קרע של המעי. זהו סיבוך קשה, אולם נדיר מאד. בשל העובדה שמדובר באירוע שני של דימום, למרות שהבדיקה אינה נעימה, בעיקר ההכנה לבדיקה, ולמרות האפשרות לסיבוכים, אני ממליץ לך לעבור אותה על מנת להגיע לאבחנה, ובהתאם לכך לטיפול המתאים לך. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מי נפגע מטחורים?
תשובה:
טחורים הם בעיה נפוצה מאד. גברים ונשים לוקים בה בשיעורים שווים.
טחורים יכולים להתפתח בכל גיל, אולם התכיפות עולה אחרי גיל 30. כמחצית מהאנשים שגילם מעל גיל 50 לוקים בטחורים בשלב כלשהו בחייהם.
נשים רבות מפתחות טחורים במהלך ששת החודשים האחרונים להריון ומיד לאחריו.
לפתיחה בעמוד חדש >