קנאביס לטיפול בכאב – יעיל או לא?

כאב כרוני הוא אחת מהבעיות השכיחות ביותר בעולם הרפואה,  ולכן גם אחד מהאתגרים הגדולים של עולם זה. כאב יכול להיגרם משלל סיבות – אורתופדיות, אונקולוגיות או נוירולוגיות – ולרוב הוא גם כרוך בתהליך פסיכולוגי ורגשי שמשפיע על המטופל ודורש התייחסות טיפולית מקיפה. 

יכולתו של קנאביס רפואי להשפיע על כאב כרוני מגובה במנגנונים מדעיים משוערים. כך למשל ממחקר שפורסם בשנת 2009 בכתב העת  Brain Research Reviewsעולה כי פעלה של רצפטור קנבינואידי בשם CB2 על-ידי החומרים הפעילים של הקנאביס, גורמת לשיכוך כאבים בצורה ישירה, כמו גם מגבירה הפעלת רצפטור אופיואידי בשם mu , חלק מהמסלול של שיכוך הכאבים ״הטבעי״ של גופנו.

אך לצד המנגנונים הללו, הספרות עדיין לוקה בחסר במחקרים רחבי היקף שסוקרים מטופלים בקנאביס רפואי הסובלים מכאב כרוני, מכאבים אונקולוגיים – שזוכים להתייחסות נפרדת, ולכאבים הנובעים ממקור לא-סרטני, ובעיקר ממקור עצבי (נוירופתי). 

Africa Studio |  Shutterstock

מעמד הטיפול בקנאביס רפואי לכאב בעולם

איגוד המרדימים האמריקאי פרסם הנחיות קליניות לטיפול בכאב כרוני – קובץ שמגובה בעדויות מחקריות באיכות משתנה, ומטרתו לסייע לרופאים ברחבי העולם ״ליישר קו״ לגבי סדר הטיפולים המקובל עבור החולים שלהם. 

אולם המסמך, שפורסם ב-2010 ולא עודכן מאז, מזכיר טיפולים תרופתיים כעדיפות נמוכה לטיפול בכאב כרוני לאחר מיצוי אפשרויות אחרות. קנאביס לא מוזכר שם כלל . ארגון הבריאות העולמי (WHO) התייחס בקצרה לקנאביס בקווים המנחים שפרסם ב-2018 באומרו שדרוש מידע נוסף המגובה במחקרים, כדי להבין את המקום של קנבינואידים בטיפול לכאב סרטני ולא-סרטני .

אז היכן נמצא הקנאביס הרפואי כטיפול לכאב כרוני לא-סרטני? קשה להגיד כשאינו מופיע בהנחיות הרשמיות. היעדר הנחיות מחקריות או הקונצנזוס הרפואי הנרחב מותיר אותו כ״מוצא אחרון״. בארץ קיימת התוויה המוכרת על-ידי משרד הבריאות לכאב נוירופתי כרוני אצל חולים המטופלים ללא הצלחה במרפאת כאב למשך מעל שנה .

שיפור במדדי הכאב, ירידה בשימוש באופיואידים

בשנים האחרונות התקשורת הוצפה בסיפורים אישיים של נפגעי ההתמכרות לאופיואידים כחלק מתביעת ענק שמתנהלת כנגד אחת מחברות התרופות (פרדו פארמה), ובארצות הברית היא כבר זכתה לשם ״מגפת האופיואידים״ שאליה התייחס הנשיא טראמפ כ״מצב חירום לבריאות הציבור״. 

בארץ שיעור השימוש של ישראלים באופיואידים הוכפל תוך שש שנים – הקצב המהיר ביותר מבין מדינות ה-OECD . לכן מדובר בתקווה אמיתית כאשר מחקרים שונים מראים שקנאביס רפואי יכול להוות טיפול בכאב כרוני – ובמקביל להפחית את השימוש של החולים בחומרים אחרים, ממכרים יותר.

אחד מהמחקרים הללו הוא מחקר ישראלי שפורסם ב-2016 בעיתון Clinical Journal of Pain. המחקר, בראשות פרופ׳ אליעד דוידסון מהדסה עין כרם, סקר 274 מטופלים שקבלו קנאביס רפואי כטיפול לכאב כרוני. לאחר חצי שנה של טיפול המטופלים דיווחו על ירידה ממוצעת של 1.25 נקודות בכאב בסקלה של 1 עד 10 – יחד עם ירידה של 44% בצריכת אופיואידים .

חשוב להדגיש שגם כאב כרוני אינו מחלה אחת ויש סוגים רבים שלו, שכל אחד מהם יכול להגיב אחרת לקנאביס רפואי. כך למשל, כאב נוירופטי (שנגרם עקב נזק עצבי משני לטיפולים כימותרפיים או למחלות שונות) נחשב לעיתים קרובות לכאב שמגיב בצורה טובה יחסית לטיפול בקנאביס רפואי. עם זאת, סקירה של ארגון Cochrane (מיזם בריטי לסקירת עובדות רפואיות שנחשב אמין מאוד) משנת 2018 מצאה ש"חסרות עדויות טובות שמוצרים המופקים מקנאביס יעילים עבור כאב נוירופתי כרוני". 

קראו עוד: קנאביס רפואי לחולי סרטן: בישראל מעודדים, המחקרים בעולם סותרים

מחקר בריטי מקיף טוען: קנאביס לא מסייע לכאב סרטני

המאמר הבריטי סקר 6 מחקרים שכללו 1460 מטופלים אונקולוגיים שקבלו קנאביס רפואי  במטרה לבחון אם קנאביס רפואי משפיע על מדדי הכאב יותר מאשר פלצבו (טיפול דמה): משקלול כל המחקרים עולה כי לא מצאו שום הבדל בעל משמעות סטטיסטית בין השניים . יתר על כן, החוקרים מצאו שתופעות לוואי כמו סחרחורות, בחילות, הקאות ועייפות היו שכיחות יותר בקרב משתמשי קנאביס רפואי מאשר במטופלי הפלצבו .

מדובר במאמר מקיף שהתפרסם באחד העיתונים החזקים בעולם הרפואה, אך גם כותביו מכירים במגבלות שלו: רבים מהמטופלים במחקר המשיכו להשתמש באותו מינון של אופיואידים במקביל לקנאביס; לא ניתן היה לדעת מה מהלך המחלה שלהם; מדד שיפור בכאב הוא לרוב משהו סובייקטיבי מאוד. עם זאת, הם מסכמים שלא ניתן להמליץ על שימוש בקנבינואידים כטיפול לכאב סרטני. 

קנאביס עבור כאבים כרוניים: לטפל או לא לטפל?

לכל המורכבות הזו מתווספת שאלת הקנאביס הרפואי, שעדיין נמצאת בדעות חלוקות בעולם המחקרי והרפואי. על כן, בהיעדר הנחיות רשמיות ונוכח התוצאות המחקריות הסותרות – נראה  שהטיפול בקנאביס רפואי לכאב כרוני ימשיך להיות תחת שיקול דעתו של הרופא המטפל, ההטבה הקלינית של המטופל, וכמובן – בהתאם להתוויות המאושרות על-ידי משרד הבריאות.