בדיקת ביופסיה (Biopsy)

תשובה: ערכי ה – PSA שלך מוגדרים כתקינים. אבל מכיוון שהיתה עלייה במהלך השנה האחרונה, יש להוסיף גם בדיקה רקטלית. אם בבדיקה הרקטלית נמצא ממצא חשוד, משלימים את הבדיקה בבדיקות כגון בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת אולטרסאונד וביופסיה של הערמונית. עליה ברמת ה– PSA אינה מעידה דווקא על סרטן הערמונית; היא גם יכולה להצביע על הגדלה שפירה של הערמונית. גש לאורולוג להמשך הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: התסמינים שאת מתארת יכולים להתאים לריפלוקס, אך גם יכולים להעיד על תסמונת המעי הרגיז, זיהום על ידי חיידק ההליקובקטר פילורי, הגדלה של בלוטת התריס ועוד. אמליץ לך להמשיך עם התרופה שקיבלת, נוגדת חומצה, ואם אין שיפור במצב - לפנות לרופא גסטרואנטרולוג להמשך הבירור. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: קשריות הלימפה בגוף הן חלק ממערכת החיסון. הגדלה שלהן מתרחשת באופן פיזיולוגי (תקין) בתגובה לזיהומים שונים. לרוב מתנפחות כמה קשריות באזור שבו ישנו זיהום (לדוגמה, הקשריות באזור הצוואר מתנפחות בזמן דלקת גרון). מחוללי מחלה שונים עשויים לגרום להגדלה של קשרית בודדת. מלבד הגורמים הזיהומיים (חיידקים, פטריות ווירוסים), ישנם גם סוגי גידולים העשויים לגרום להגדלה של קשריות לימפה. הבירור הרפואי בעקבות מציאת קשרית מוגדלת צריך לכלול בדיקה של מציאותם של תסמינים נוספים (חום, שינויים במשקל, הזעות לילה ואחרים) על מנת להעריך את הסבירות של מחלה או של גידול. אבחנה ודאית של הגורם להגדלת הקשרית יכולה להיעשות על ידי ביופסיה, תהליך שבו נלקחת דגימה מהבלוטה (או הבלוטה בשלמותה) לבחינה תחת מיקרוסקופ. במקרה כמו שלך, כאשר אין תסמינים נוספים המרמזים על גידול, אפשר תחילה רק לעקוב אחרי הקשרית במשך כמה שבועות, ורק אם היא אינה קטנה, לקחת ממנה דגימה. כתבת שמן הקשרית שלך ניטלה ביופסיה, כך שאבחנה סופית צפויה בתוך ימים. אי אפשר לענות על שאלתך לגבי חומרת המחלה בהתבסס על הנתונים שסיפקת, אבל ישנם כמה סימנים מעודדים: גודל הקשרית אינו גדול באופן משמעותי מן הגודל הנורמלי הנורמה, ואין תסמינים נוספים. שני אלה מעלים את הסבירות כי מדובר בתהליך שפיר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: איזון של תת-פעילות בלוטת התריס היא עניין ממושך ועדין. לא ציינת אם ידוע הגורם לתת-הפעילות ומה היו הערכים הבסיסיים של בדיקות הדם שלך. חודש זה זמן מעט מוקדם על מנת לבדוק איזון של תת-פעילות לאחר התחלת טיפול באלטרוקסין. ישנן כמה אפשרויות: אולי עדיין לא הגעת לאיזון של הורמוני הבלוטה, ומדובר בתסמינים של תת-הפעילות שיחלפו בהמשך. יתכן המינון שאת מקבלת עכשיו הוא דווקא מינון יתר, והתופעות שאת מתארת הן של פעילות יתר של הבלוטה. התסמינים שאת מתארת, מקורם יכול להיות במחלה וירלית חולפת שגורמת לכאבי שרירים וחום. אני מניחה שהיית יודעת לזהות אם זו היתה הבעיה, ומהתיאור שלך כנראה שלא לזה את מתכוונת. יתכן גם שמדובר במחלה דלקתית של בלוטת התריס שגורמת לשינויים בהפרשות של ההורמונים לאורך הזמן, ולכן קשה להגיע לאיזון. אני ממליצה מאד לפנות לאנדוקרינולוג להתייעצות. כשאת הולכת אליו/ה, הצטיידי בכל הבדיקות שעשית בהקשר של הבלוטה: בדיקות דם מלאות, ומיפוי של הבלוטה אם עשית. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: גוש על האשך יכול להיות דברים שונים, כמו זיהום או גידול שפיר או ממאיר, ולכן דורש בירור ומעקב. האם בנוסף לכאבים בנגיעה יש עוד בעיות, כמו חום גבוה או ירידה במשקל? הייתי ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה, שיפנה אותך לבדיקות, ועם תוצאותיהן, או אפילו בלעדיהן, לפנות לרופא אורולוג להמשך הבירור והטיפול. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: אם אני מבינה נכון את המספרים, בדיקת ה- TSH שלך תקינה, כלומר תפקוד בלוטת התריס תקין. לא ציינת מדוע בוצעה בדיקת ה- TSH. בדיקת הנוגדנים לבלוטה היא בדיקה שבדרך כלל מבוצעת כאשר יש חוסר איזון בתפקוד הבלוטה, והיא מאפשרת להעריך את הגורם לפגיעה בתפקוד הבלוטה, אשר יכול להיות מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף איבר שלו שאותו הוא מזהה בטעות כזר, דלקת תת-חריפה של הבלוטה וכו'. יש אנשים בריאים עם בלוטה מאוזנת שיש להם נוגדנים לבלוטה. אצל אנשים אלה יש סיכוי גבוה יותר שיתפתח חוסר איזון של הבלוטה בהמשך החיים בהשוואה לאוכלוסיה בלא הנוגדנים, אך הם לא תמיד מפתחים בעיה כזאת. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: מדובר בתהליך הורס עצם באגן שפורץ מעבר למעטפת העצם, בסמוך ל SIJ שהוא המפרק הסקרו - איליאקלי. משמעות הממצא אינה ברורה, אולם היא מחייבת המשך בירור ב CT ומיפוי עצמות. כמו כן ייתכן שיהיה צורך בנטילת ביופסיה, דגימת רקמה, תחת CT או בניתוח. אנא פני לאורתופד בהקדם.

תשובה: ישנן אפשרויות רבות היכולות להתאים לתיאור הפריחה שלך. חשוב לדעת מה קדם לפריחה, אם נטלת תרופות או תוספי מזון חדשים, אם נעקצת או אם היתה מחלת חום. אם רופא עור אינו מוצא סימן קליני מובהק של בעיה מסויימת, הוא יכול לשלוח ביופסיית עור אשר יכולה לשפוך אור על האבחנה. אם הרושם הוא שיש בעיה אלרגית, ניתן להוסיף טיפול בכדורי פרדניזון או בכדורי אנטיהיסטמינים נוגדי אלרגיה (כדוגמת הטלפסט) חזקים יותר. פני לרופא עור להמשך בירור וטיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: ערכים נמוכים של TSH מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. אחת הסיבות היותר שכיחות ליתר פעילות בלוטת התריס אצל נשים בריאות בהריון, היא רמה גבוהה של HCG. זהו הורמון המופרש בהריון, ונמצא שהורמון זה מחקה את פעילותו של ה- TSH, כלומר מגרה את בלוטת התריס לשחרר הורמונים. ההורמונים המשוחררים מבלוטת התריס פועלים במשוב שלילי על בלוטת יותרת המוח, ולמעשה מדכאים את שחרור ה- TSH. לכן ערכי ה- TSH הנמדדים לעיתים אצל נשים הרות נמוכים, ונוצר מצב הדומה ליתר פעילות של בלוטת התריס. עם זאת, צריך לזכור שפעילות יתר של בלוטת התריס שאינה מאוזנת גורמת בנשים בהריון לשיעור גבוה יותר של הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, ורעלת הריון. ישנן תרופות לתופעה זו, כגון PTU ( פרופילתיואוראציל), אך הן ניתנות במקרים שחומרת ההיפרתירואידזם היא בינונית או רבה. גם PTU (פרופילתיואוראציל) וגם MMI ( מתימאזול), השייכים למשפחת התיאונאמידים, עלולים להזיק לעובר ולגרום לגויטר (הגדלה של בלוטת התריס) ולתת-פעילות בלוטת התריס בעובר. הן מומלצות לטיפול רק במקרים בינוניים-חמורים של יתר פעילות בלוטת התריס ורק במקרה שהתועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. היוועצי ברופא המטפל שלך כדי לגבש החלטה טיפולית. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה:

מרבית בני האדם מאובחנים כחולים בקוליטיס כיבית עוד בטרם הגיעם לגיל 30, אולם המחלה יכולה להתפרץ בכל קבוצת גיל. אצל כ- % 10 עד % 20 מכלל החולים בקוליטיס כיבית יש לפחות בן משפחה אחד מקרבה ראשונה אשר חולה גם הוא במחלה. דבר זה מצביע על כך שייתכן ולמרכיב התורשתי יש בכל זאת תפקיד מרכזי בגרימת מחלת הקוליטיס הכיבית.