אפניאה, דום נשימה בשינה

הסיבה לדום נשימה חסימתי היא רפיון השרירים בחלק האחורי של הגרון, אשר גורם להיצרות או לסגירה של דרכי הנשימה. מחסור באוויר מוריד את רמות החמצן בדם. המוח מרגיש את אי היכולת או הקושי בנשימה והוא דואג להעיר את האדם הישן, כדי שיפתח מחדש את דרכי הנשימה. היקיצות הללו הן בדרך כלל כל-כך קצרות שבמרבית המקרים לא ניתן לזכור אותן.

אפניאה יכולה להופיע בכל אדם, כולל בילדים, אך קיימים מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון להופעה של דום נשימה בשינה:

• השמנה - משקל יתר מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאפניאה. שכבות שומן בחלק העליון של הגוף שליד דרכי האוויר, עלולות להפריע לנשימה. 

• דרכי אוויר צרות – ישנם אנשים עם צוואר/גרון צר אשר משפיע על היצרות דרכי הנשימה.

• מגדר – גברים סובלים פי 2 עד 3 יותר מנשים מאפניאה. עם זאת, הסיכון בנשים גדל לאחר המנופאוזה ובעקבות עלייה במשקל.

• גיל – הפסקות נשימה נפוצות יותר בקרב אנשים מבוגרים.

• היסטוריה משפחתית – הסיכון לאפניאה גדל בקרב אנשים עם בן משפחה הסובל מהבעיה.

• שימוש באלכוהול ותרופות הרגעה – סמי הרגעה מביאים לרפיון שרירים בגרון ועלולים להחמיר מצבים של אפניאה.

• עישון – מעשנים נמצאים פי 3 יותר בסיכון לדום נשימה חסימתי, מאנשים שאינם מעשנים. עישון מעלה את הסיכון לדלקתיות והצטברות נוזלים בדרכי האוויר העליונות.

•גודש באף – במקרים בהם יש קושי לנשום דרך האף - הן אם בגלל סיבה אנטומית, הן אם בגלל אלרגיה – גדל הסיכון לדום נשימה בשינה.

הרופא ישאל שאלות כדי להתרשם מחומרת הסימנים והתסמינים. במידה ואתם חולקים מיטה עם בן או בת זוג, מומלץ לשאול אותם לפני הפגישה עם הרופא אם הבחינו בהפסקות נשימה, השתנקות או משהו חריג אחר במהלך הלילה. 

במידה והרופא חושד שהמטופל סובל מאפניאה, סביר להניח שהוא יפנה אותו לבדיקת שינה שבה יתבצע מעקב במשך לילה שלם אחר השינה של המטופל. קיימות שתי בדיקות שינה:
 

פוליסומנוגרפיה 
זוהי בדיקת שינה נפוצה יותר והיא מתבצעת במעבדת שינה. במהלך הבדיקה מחובר המטופל לציוד שבצע ניטור לפעילות הלב, הריאות והמוח, כמו גם לדפוסי הנשימה, לתנועות הגפיים, ולרמות החמצן בדם במהלך השינה.

בדיקה ביתית
בדיקה זו היא פשוטה יותר ופחות מדויקת, אך קיימים מקרים בהם הרופא יסתפק במצאים של בדיקה זו. בבדיקת שינה ביתית, המטופל מחבר לגופו אלקטרודות המחוברות למכשיר שבדרך-כלל מודד את קצב הלב, רמות החמצן בדם, זרימת האוויר ודפוסי נשימה. במידה ונתונים אלו לא יספקו את הרופא, יהיה צורך בבדיקה שינה נוספת במעבדת שינה. 

אפניאה היא מצב רפואי רציני שיכול להוביל לסיבוכים כגון:

• עייפות יומית – היקיצות החוזרות ונשנות במהלך הלילה בעקבות הפסקות הנשימה, לא מאפשרות שינה בריאה ונורמלית וגורמות לעייפות במהלך היום. עייפות יומית בדרך כלל מלווה גם בחוסר סבלנות, בדכדוך, בקשיי ריכוז, ובנטייה להירדמות במהלך עבודה, צפייה בטלוויזיה ואף בנהיגה. אנשים עם אפניאה הם בעלי סיכון גבוה יותר לעבור תאונות עבודה ותאונות דרכים.

• לחץ דם גבוה ובעיות לב – דום נשימה בשינה גורם לירידה פתאומית ברמות החמצן בדם, מה שעלול לגרום ללחץ דם גבוה ולהתאמצות של המערכת הקרדיווסקולרית. דום נשימה חסימתי מעלה את הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם, להתקפי לב חוזרים, אי ספיקת לב, לשבץ ולהפרעות בקצב הלב כגון פרפור פרוזדורים (atrial fibrillation).

• סוכרת סוג 2 – אפניאה מעלה את הסיכון להתפתחות תנגודת לאינסולין  ולסוכרת סוג 2.

• תסמונת מטבולית – הפרעה המתאפיינת בלחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, רמות סוכר גבוהות בדם וצמיחה של היקף המותניים. כל אלה מעלים את הסיכון למחלות לב.

במקרים של אפניאה קלה, הטיפול בדרך-כלל כרוך בשינוי אורח החיים, כגון הפחתה במשקל, הפסקת עישון, הגבלת שימוש בתרופות הרגעה/שינה ואלכוהול, ושינוי תנוחות השינה. שימוש במדבקות לאף ובכדורי שינה אינם יעילים לטיפול בדום נשימה. 

למקרים של אפניאה בינונית עד קשה, קיימים מספר טיפולים:

מכשיר (CRAP (Continuous Positive Airway Pressure
מכשיר המעביר לחץ אוויר דרך מסכה המורכבת במהלך השינה. באמצעות מכשיר CRAP  קיימת זרימת אוויר בלחץ קבוע ובמקרים רבים נענעות הפסקות השינה. פעמים רבות המכשיר עלול לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי ראש, גודש באף, גזים ועוד. בנוסף, אנשים רבים סובלים מאי נוחות הכרוכה בחבישת המסכה, ובמקרים אלו ניתן לערוך התאמות לנוחות המטופל.

סד
התקן הלסתי מותאם ללסתותיו של במטופל הוא לשמור על דרכי האוויר פתוחות. התאמת הסד נעשית על-ידי רופא שיניים והוא עשוי לתרום במקרים קלים עד בינוניים של אפניאה בשינה.

ניתוח
במקרים חמורים יותר, בהם שיטות הטיפול האחרות לא עזרו, יומלץ על הליך כירורגי, שמטרתו לאפשר מעבר חופשי של אוויר. קיימים כמה סוגים של ניתוחים לטיפול בדום נשימה בשינה, סוג הניתוח ייקבע לפי הגורם לבעיה, כגון ניתוח להוצאת שקדים או רקמות אחרות הגורמות לחסימת האוויר, וניתוח להחדרת צינורית לקנה הנשימה כדי ליצור מעבר אוויר חדש.   

קיימות מספר דרכים שעשויות חסימת אוויר ובכך למנוע הפסקות נשימה בשינה:

•הפחתת משקל במקרה הצורך.

•הגבלת שימוש בתרופות הרגעה/שינה ואלכוהול.

•שינה על הצד ולא על הגב.

•שיפור תנאי השינה, כגון החשכת החדר והימנעות מצפייה במסכים כגון טלוויזיה וטלפון נייד, לפני השינה.