תסמונת התעלה הקרפלית

לרוב המקרים של תסמונת התעלה הקרפלית אין גורם ספציפי, למרות שאחד או יותר מהמקרים הבאים יכול לתרום להתפתחות של מצב זה[3]:
 

• תנועות קטנות חוזרות ונשנות עם הידיים (כגון הקלדה או שימוש בעכבר).
• תנועות תכופות, חוזרות ונשנות, עם הידיים (כגון טניס ופעילויות גופניות אחרות).
• מחלת מפרקים או עצם (כגון דלקת פרקים, דלקת מפרקים ניוונית או דלקת מפרקים שגרונית).
• שינויים הורמונליים או מטבוליים (כגון גיל המעבר, הריון או חוסר איזון בבלוטת התריס).
• שינויים ברמות הסוכר בדם (יכול להופיע עקב סוכרת סוג 2).
• מצבים אחרים או פציעות של פרק כף היד (כגון מתיחה, נקע, שבירה או נפיחות ודלקת בתעלה הקרפלית).
• היסטוריה משפחתית של תסמונת התעלה הקרפלית.

בשלב הראשון יערך תשאול על-ידי אורתופד/ית  לגבי הסימפטומים והיסטוריה הרפואית. במידת הצורך, יבוצעו בדיקות נוספות ובהן[5]:
 

• מבחן טינל - בבדיקה זו, הרופא/ה טופח על העצב המדיאני בשורש כף היד כדי לראות אם פעולה זו גורמת לתחושת עקצוץ באצבעות הידיים.
• מבחן פאלן - בדיקת כיפוף שורש כף היד. בבדיקה זו יונחו המרפקים על שולחן תוך אפשור לפרק כף היד ליפול קדימה בחופשיות. אנשים הסובלים מתסמונת תעלת שורש היד יחוו חוסר תחושה ועקצוץ באצבעות תוך 60 שניות. ככל שהתסמינים מופיעים מהר יותר, כך הבעיה חמורה יותר.
• צילומי רנטגן – יומלץ במקרים בהם תנועת פרק כף היד מוגבלת או שישנו חשד לדלקת פרקים או טראומה.
• בדיקת אלקטרומיוגרפיה (EMG) להולכה עצבית – בדיקה זו קובעת עד כמה העצב המדיאני פועל ועד כמה הוא שולט בתנועת השרירים.

הטיפול בתסמונת תעלת שורש היד מתבסס על הגיל, הבריאות הכללית, ההיסטוריה הרפואית, המצב הנוכחי של פרק כף היד, טולרנטיות לתרופות או לטיפולים ספציפיים, עד כמה גרוע מצב המחלה ועד כמה היא יכולה להחמיר, ההעדפות של המטופל/ת. הטיפול יכול לכלול[3]:
 

• סד ליד - עוזר במניעה של תנועת היד ומקל על הדחיסה של העצבים בתוך התעלה.
• תרופות אנטי דלקתיות - דרך הפה או בזריקות (הזרקת סטרואידים לחלל התעלה הקרפלית). תרופות אלו עשויות להפחית את הנפיחות באזור ולהקל על דחיסת העצב.
• שינויים בסביבת העבודה - שינוי המיקום של מקלדת המחשב או ביצוע שינויים ארגונומיים אחרים שיכולים לעזור להקל על הסימפטומים.
• תרגילי מתיחה וחיזוק - יכולים להיות מועילים לאנשים שהתסמינים שלהם השתפרו עם הזמן. תרגילים אלו יכולים להיות באמצעות ליווי של פיזיותרפיסט/ית.
• ניתוח לתסמונת התעלה הקרפלית - קיימים שני סוגים של ניתוח תעלה קרפלית: ניתוח פתוח וניתוח אנדוסקופי. במהלך ניתוח פתוח, נעשה חתך בפרק כף היד והרקמה שלוחצת על העצבים נחתכת. זה מקל על הלחץ המופעל על העצב. בניתוח אנדוסקופי, מוחדר מוט ארוך ודקיק דרך חתך זעיר בפרק כף היד. המוט מכיל מצלמה ותאורה, המאפשרים לראות את פרק כף היד. לאחר מכן חותכים את הרקמה באמצעות כלים כירורגיים זעירים. בתום הניתוח חובשים את היד ואת פרק כף היד ומכניסים לסד. זה מונע תזוזה של המפרק במהלך ההתאוששות. יש ללבוש את הסד במשך שבוע או שבועיים. סביר להניח שיהיו כאבים לאחר הניתוח, אך ניתן להקל עליהם באמצעות משככי כאבים. במקרים מסוימים יומלץ לישון עם היד מורמת כדי להקל על הנפיחות. ההחלמה מניתוח התעלה הקרפלית משתנה אצל כל אחד. אם העצב נדחס במשך זמן רב, סביר להניח שההחלמה תימשך זמן רב יותר. כמה ימים לאחר הניתוח, סביר להניח שיומלץ להזיז את האצבעות ואת פרק כף היד כדי לסייע במניעת נוקשות. ייתכן שיהיה צורך להתאים את פעילויות העבודה או הבית בזמן ההתאוששות.

• חבישת סד לשורש כף היד בזמן השינה.
• תרגילים שיעזרו בשמירה על תנועת העצב.
• הימנעות מפעילויות מסוימות שמחמירות את הסימפטומים.

• יוגה – תנוחות יוגה המיועדות לחיזוק, מתיחה ואיזון של פלג הגוף העליון והמפרקים עשויות להפחית כאבים ולשפר את כוח האחיזה.
• טיפול ידיים (Hand therapy) - טכניקות מסוימות של טיפול בידיים כגון ריפוי בעיסוק, עשויות להפחית את הסימפטומים של תסמונת התעלה הקרפלית.
• אולטרסאונד טיפולי - ניתן להשתמש באולטרסאונד בעוצמה גבוהה כדי להעלות את הטמפרטורה של אזור ממוקד של רקמת הגוף במטרה להפחית כאב ולהאיץ תהליכי ריפוי. יעילות תוצאות הטיפול שנויות במחלוקת, אך במקרים מסוימים טיפול באולטרסאונד לאורך מספר שבועות עשוי לסייע בהפחתת התסמינים.