CMV - זיהום בציטומגלו-וירוס

נגיף ה-CMV נשאר בגופינו לאחר ההדבקה למשך כל החיים. אצל אנשים בריאים ה-CMV רדום רוב הזמן ורק לעיתים נדירות הוא עובר הפעלה מחדש (reactivation). ההדבקה ב-CMV יכולה להתרחש רק בתקופות בהן הנגיף עובר הפעלה מחדש.

דרך ההדבקה הנפוצה ביותר ב-CMV היא נגיעה בעיניים, באף או בפה לאחר נגיעה בנוזל גוף מאדם הנגוע ב-CMV. דרכי הדבקה נוספות הן מגע מיני לא מוגן, הנקה (CMV יכול לעבור בחלב אם מהאם לתינוק), בתרומת דם או אברים, דרך השליה מהאם לעובר בסמן ההריון או הלידה.

נגיף ה-CMV נפוץ מאד בכל רחבי העולם ולכן לא קיימים גורמי סיכון מיוחדים להידבקות בו.

כאשר חושדים בזיהום ב-CMV באדם בריא, מבצעים בדיקת נוגדנים ל-CMV  כדי לזהות נוגדנים שהגוף מייצר כנגד CMV בדם או בדיקות אחרות שנועדו לזהות את נגיף ה-CMV עצמו בדם, בנוזלי הגוף או בדגימת רקמה.

 חשוב לבדוק נוגדנים ל-CMV לפני הכניסה להריון, כדי לבחון אם האישה חלתה בעבר ב-CMV . הסיכון למחלה במהלך ההריון נמוך מאד בנשים אלו. אם במהלך ההריון האישה נדבקת לראשונה ב-CMV אפשר לשקול ביצוע של בדיקת מי שפיר לראות האם גם העובר נדבק ב-CMV. לעיתים הצורך בבדיקה זו עולה כאשר מזהים מומים בבדיקת האולטרא סאונד.

אם ישנו חשש להדבקה ב-CMV מיד לאחר הלידה, חשוב להיבדק בשלושת השבועות הראשונים לאחר הלידה ולא מאוחר יותר.

לאנשים בעלי מערכת חיסונית פגועה, כמו חולי איידס או מושתלי איברים, מומלץ לבצע בדיקות סקר לנשאות CMV על מנת לבצע מעקב הדוק ולהימנע במידת האפשר מסיבוכי המחלה.

במקרים הנדירים בהם CMV גורם למחלה רצינית באדם בריא יתכנו סיבוכים הבאים:

מונונוקלאוזיס של CMV : סימפטומים הדומים לאלה המופיעים במחלת הנשיקה, כמו כאב גרון, שקדים מוגדלים, בחילות ועייפות. צריך לשלול הדבקה ב-EBV, שהוא הגורם למחלת הנשיקה.

תלונות במערכת העיכול:  נגיף ה-CMV יכול לגרום לכאבי בטן, שלשולים, חום, תהליך דלקתי במעי הכולל דם בצואה.

פגיעה בכבד: תפקודו של הכבד יכול להיפגע.

פגיעה במערכת העצבים: תוארו מספר מקרים של זיהומים במערכת העצבים ובעיקר אנצפליטיס כתוצאה מהדבקה ב-CMV.

 סיבוכים ריאתיים: ה-CMV יכול לגרום לזיהום ודלקת ברקמת הריאה.

קראו עוד:  וירוס CMV בהריון – ממה להיות מודאגים, אם בכלל ; פענוח בדיקת נוגדנים ל-CMV ; הסכנות והסיבוכים של נגיף ה-CMV 

סיבוכי CMV אצל תינוקות

 פגיעה בשמיעה.

-         פגיעה בראייה הכוללת איבוד ראייה מרכזי ופגיעות נוספות (רטיניטיס ואוביאיטיס).

-         פיגור שכלי.

-         הפרעות קשב וריכוז.

-         אוטיזם.

-         פגיעה בקואורדינציה.

-         היקף ראש קטן.

-         פרכוסים.

-         מוות.

במיעוט המקרים בהם יש צורך בטיפול, קיימות תרופות אנטי- ויראליות שמעכבות את חלוקת נגיף ה-CMV. לצערנו, עדיין אין בנמצא טיפול שמסוגל לפגוע בנגיף בצורה ישירה.

בגלל ש-CMV הוא נגיף נפוץ, ההימנעות היא כמעט בלתי אפשרית, אך חיונית בעיקר עבור נשים בהריון שלא חלו ב-CMV בעבר.

המניעה כוללת בעיקר צעדי היגיינה כמו רחיצת ידיים תכופה, הימנעות משימוש כל אוכל של אחרים, הימנעות ממגע בנוזלי גוף של אחרים וקיום יחסי מין בצורה בטוחה.