עייפות

מצבים רבים של חולי עלולים לגרום לתחושת עייפות, כך שסימן מחלה זה נחשב בלתי סגולי (בלתי ספציפי). כל מחלה בכל אחת ממערכות הגוף יכולה למעשה לגרום לתחושת עייפות. בין הגורמים השכיחים לעייפות נכללים המחלות והמצבים הבאים:

1. מחלות זיהומיות, כגון מחלות הנגרמות מנגיפים (לדוגמה: שפעת, מונונוקלאוזיס זיהומית, ודלקת כבד), או מחיידקים (לדוגמה: דלקת ריאות, דלקת במסתמי הלב, דלקת מעטפות המוח).
2. מחלות במערכת האנדוקריניות, האחראית על ההורמונים בגוף, כגון פעילות בלתי מאוזנת של בלוטת התריס, (תת-פעילות או יתר-פעילות) תת-פעילות של יותרת הכליה (מחלת אדיסון), תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח.
3. פגיעה במוח, כגון במחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, חבלה בגולגולת.
4. מחלות לב שונות, בעיקר אלו המתבטאות באי-ספיקת לב.
5. מצבים נפשיים שונים, כגון מתח, חרדה, דיכאון.
6. חוסר שינה או הפרעה באיכות השינה (כגון הפרעות נשימה בזמן השינה).
7. אנמיה מכל סיבה שהיא.
8. אי-ספיקה כרונית בכליות.
9. מחלות אוטואימוניות (מחלות חיסון-עצמי), כגון זאבת אדמנתית מערכתית.
10. מחלות ממאירות (בעיקר אם קיים פיזור גרורתי).
11. מחלות דלקתיות כרוניות של המעי, כגון מחלת קרוהן או דלקת מכייבת של המעי.
12. כאב כרוני מכל סוג שהוא.
13. הפרעות במאזן המלחים, כגון רמה נמוכה של אשלגן, נתרן או סידן.
14. מחלות שונות בעצב ובשריר.
15. תת-תזונה.
16. מחלות כרוניות של הריאה.
17. תופעת לוואי עקב טיפול בתרופות שונות.
18. מצב ראשוני (כלומר ללא סיבה הנראית לעין), כגון תסמונת פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.

חוסר פעילות גופנית, הפרעות נפשיות, אירועים טראומתיים סוציאליים מתמשכים והפרעות שינה, יכולים להחמיר עייפות קיימת.

אבחון הסיבה לעייפות נעשה על ידי שלילה של גורמים שונים באמצעות בדיקות דם. בדיקות הדם כוללות – ספירת דם כללית, שקיעת דם, תפקודי כבד וכליות, אלקטרוליטים, רמות סוכר בדם, תפקוד בלוטת התריס, ובדיקת שתן להימצאות של חלבון.

כאשר חושדים במחלת הנשיקה כגורם לעייפות, ניתן לבצע בדיקות ספציפיות להדבקה במחלה או במחלות זיהומיות אחרות שחושדים בהן.

אם עולה חשד כי העייפות נגרמת מדום נשימה בשינה או הפרעת שינה אחרת, ניתן לבצע בדיקות במעבדת שינה.

עייפות מהווה תלונה שכיחה בקרב הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות, ולרוב ככל שהעייפות יותר קיצונית ומלווה בתסמינים גופניים לא מוסברים, הסבירות לאבחנת דיכאון או מחלת נפש אחרת גדלה. כאשר העייפות מקושרת במצב הבריאות הנפשית, ומלווה במחשבות של פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות, או אם עולה חשש לפגיעה באחרים, יש לפנות לקבלת עזרה מידית. 

במידה והעייפות מלווה בכאבים בחזה, קוצר נשימה, קצב פעימות לב לא סדיר או מהיר במיוחד, תחושה של התעלפות קרבה, כאבים חמורים בבטן, באגן או בגב, יש לפנות לקבלת עזרה מידית.

יש לבקש סיוע ופינוי לבית החולים במידה והעייפות מלווה בדימום חריג – כמו דימום מפי הטבעת או הקאות דמיות, או במידה וסובלים מכאב ראש חמור.

הטיפול בעייפות מכוון למצב היסודי אשר גרם לעייפות. במרבית המקרים אם חל שיפור במחלת הרקע - חל גם שיפור בתחושת העייפות.

במידה ולא נמצאה סיבה לעייפות, ניתן להיעזר בטיפול התנהגותי. גישה שתעודד פעילות וחזרה לתפקוד ננקטת בכדי לעזור לטפל בעייפות.

במידה והעייפות היא תוצאה של לחצים תעסוקתיים וסוציאליים, יש למצוא פתרון שמסתמך על התמודדות עם דרישות בעבודה, חזרה לעבודה במידה והופסקה, או תכנון של קריירה חלופית.

דרך יעילה לשמור על רמות אנרגיה גבוהות היא לאכול בתדירות גבוהה לאורך היום. לשמור על ארוחות קבועות וארוחות ביניים - לאכול כל 3-4 שעות ולא ארוחות גדולות בתדירות נמוכה.

למרות שזה מרגיש כמו הדבר האחרון שרוצים לעשות כשעייפים, פעילות גופנית קבוע עשויה לעזור בהעלאת האנרגיה בטווח הארוך. אפילו הליכה קצרה של רבע שעה יכולה לתת בוסט של אנרגיה, וככל שנגלה את תדירות הפעילות, יתרונות הפעילות הגופנית ירבו.

במידה וסובלים מעודף משקל, איבוד משקל יכול לעזור להילחם בתשישות. המשקל העודף מעמיס על הגוף שלנו ובמיוחד על פעילות הלב. הדרך היעילה ביותר להוריד משקל ולשמור על משקל תקין, מעבר לתזונה מאוזנת ובריאה, היא לשמור על פעילות גופנית קבועה.

שינה טובה גם היא דרך טובה להימנע מעייפות. הדבר נשמע מובן מאליו אך מרבית האנשים לא ישנים מספיק. ההמלצות הן ללכת לישון ולקום בבוקר בשעות קבועות כל יום, להימנע מתנומות במהלך היום, ולקחת זמן להירגע לפני שהולכים לישון בלילה.

תחושת לחץ גם היא יכולה להיות מאוד מתישה, ולכן מומלץ לנסות ולהפחית בלחצים על ידי פעילויות מרגיעות כמו ללכת לחדר כושר, לעשות יוגה, לשמוע מוזיקה, לקרוא ספר, ולבלות עם חברים. כל דבר שירגיעה אותנו יעזור להעלות את רמת האנרגיה שלנו.

הפחתה בכמות הקפאין שאנו צורכים יכולה גם לעזור לאנשים הסובלים מעייפות, והדרך הטובה ביותר לעזור זאת היא להפסיק באופן הדרגתי צריכה של קפאין לאורך 3 שבועות. יש לשים לב כי קפאין לא נמצא רק בקפה, וצריכה שלו מגיעה גם מתה, מקולה, ממשקאות אנרגיה, ובחלק ממשככי הכאבים. אפשר לנסות ולהימנע מקפאין לחלוטין במשך חודש, ולבחון האם העייפות אכן פחתה.

הפחתת צריכת משקאות אלכוהוליים, שגורמים לשינה שלנו להיות יותר שטחית, והגברת צריכה המים שיכולה לעזור למנוע התייבשות לעזור בהפחתת תחושת העייפות.