שיהוק הוא עווית (כיווץ פתאומי) או עוויתות חוזרות ונשנות של הסרעפת, שאינן ניתנות לשליטה. הסרעפת היא שריר הממלא תפקיד חשוב בנשימה והוא מפריד בין החזה לבטן. עווית בסרעפת בעצם גורמת למיתרי הקול להיסגר באופן פתאומי, וזה מה שיוצר את צליל השיהוק. במרבית המקרים שיהוקים נמשכים כמה דקות. לעתים רחוקות, הם עלולים להימשך ימים, שבועות ואף חודשים. במקרים כאלו, הם עלולים לגרום לירידה במשקל ולעייפות קיצונית[1].
עובדות על שיהוק
רצף השיהוקים הארוך ביותר בכל הזמנים הגיע ל-68 שנים. זו כמובן לא הנורמה, שיהוק נורמלי נמשך בדרך כלל כ-5 דקות[2].
למרות ששיהוק נחשב למשהו טבעי, תדירות גבוהה או ממושכת עלולה להיות מטרד והיא דורשת טיפול רפואי. במקרים אחרים היא יכולה להיות תסמין להפרעה חמורה הדורשת בדיקות מקיפות. אם השיהוקים נמשכים יותר מ-48 שעות, יש לפנות לרופא/ה[3].
שיהוקים מתרחשים בכל הגילאים, והשכיחות שלהם אינה ידועה. עם זאת, השכיחות של שיהוקים מתמשכים גבוהה יותר בקרב חולים עם הפרעות מסוימות כגון פרקינסון, סרטן מתקדם וריפלוקס[4].
הימנעות מאלכוהול ואכילה לא מהירה מדי יכולים להפחית את הסיכוי לשיהוקים[5].
מה ההבדל בין שיהוק לגיהוק?
הגורמים לתופעות שיהוק וגיהוק, כמו גם מקור הקול שלהן, הם שונים. שיהוק, כאמור, נוצר כתוצאה מעווית פתאומי ולא רצוני של הסרעפת. הרעש האופייני לשיהוק נוצר מהסגירה הפתאומית והמהירה של הוושט ומהאוויר הנע דרך מיתרי הקול. גיהוק, לעומת זאת, הוא מה שמכונה בשפה העממית גרעפס - הוצאה של גז מהקיבה או מהוושט דרך הפה. גיהוק יכול להיות מלווה גם הוא בקול, הנגרם מרטט סוגר הוושט בזמן מעבר הגז.
[7] המנגנון שגורם לשיהוק שיהוק הוא רפלקס הכרוך בפעולה מסונכרנת של הסרעפת, השרירים הפותחים וסוגרים את קנה הנשימה, והעצבים הפועלים על השרירים אלו. בחוט השדרה, "מרכז השיהוק" ממוקם בין חוליות הצוואר הממוספרות C3-C5. כאשר ישנו גירוי במסלול זה מכל סיבה שהיא, הסרעפת עלולה להתכווץ באופן לא רצוני.
הסיבה לשיהוקים אינה ידועה, אך ישנם טריגרים שיכולים לגרום להם להיווצר כגון:
מזון חריף.
נוזלים חמים.
ארוחה כבדה.
משקאות אלכוהוליים או מוגזים.
התרגשות פתאומית.
מחלה או הפרעה המגרים את העצבים השולטים בסרעפת.
המצבים שעלולים להוביל לשיהוקים כרוניים או ממושכים כוללים בין היתר גידולים, מחלות מעיים, הפרעות בכבד או בכליות, ניתוח, תרופות מסוימות ועוד.
אבחון ובדיקות
האבחון אינו מסובך, וכל מה שהרופא/ה צריך/ה לעשות זה להקשיב לצליל השיהוק. לצד זאת, ייתכן שיהיה צורך לבצע בדיקה גופנית. אם הבדיקה מעלה ממצא מדאיג, ייתכנו הפניות למספר בדיקות לרבות בדיקות הדמיה, בדיקה אנדוסקופית ובדיקות מעבדה[8].
כאמור, שיהוק חולף בתוך מספר דקות. הטיפול בשיהוקים שאינם חולפים מעצמם כרוך לעתים קרובות בתרופות כגון תרופות הרגעה, כלורפרומאזין והלופרידול (תרופות אנטי פסיכוטיות), ופראמין (המגבירה את תנועת הקיבה). הליכים כירורגיים כגון הזרקות לעצב הסרעפת או ניתוקו בצוואר, הן אופציות הנעשות רק במקרים שבהם כל שאר הטיפולים נכשלו[10].
מניעה
[11] ישנן תרופות שניתן לקחת לפני טיפולים מסוימים ויכולות למנוע שיהוקים. לדוגמה, שיהוקים כתוצאה מחומרי הרדמה בניתוח ניתן למנוע על ידי נטילת פרמין מראש. שיהוקים קלים, החולפים לאחר זמן קצר, אך ניתן למנוע אותם על ידי ביצוע מהדברים הבאים:
"הייתה חוויה מאוד חיובית. פרופ יעקב אולך הסביר הכל בסבלנות, ענה על כל השאלות שלי, ונראה שיש לו ניסיון וידע רב בנושא, מה שהקנה תחושת ביטחון והקלה אצלי. אמליץ!"
"לאחר בדיקת גסטרו שהמליצה על ניתוח ותרפות ביולוגיות , אילנה בהתה תפריט כולל תוספי מזון, הסבירה הקשיבה, ליוותה במשך שנים , כך שויתרתי על הניתוח ו 6 שנים אחרי מרגיש מצוין, רק בתנאי שמקפיד על כל ההנחיות של אילנה, כמו קסם."
שלום דר
בחודשים האחרונים אני שם לב שאני סובל לעיתים קרובות משלשולים בשעות הבוקר, בלי קשר ברור למה שאכלתי ערב קודם. לפעמים זה קורה כמה ימים ברצף ואז נעלם לכמה שבועות.
מה יכולה להיות הסיבה לכך, האם יש מצב שאני סובל מרגישות למזון כלשהו ? יש דרך לבחון את זה עצמאית או שכדאי לבצע בדיקות מסוימות כבר בשלב הזה?
תודה מראש.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום,
אני בן 47 ובביקור אצל רופא אא"ג נאמר לי שיש לי נזלת אחורית ועליית חומציות מהקיבה (REFLUX).
מיד לאחר התחלת לקיחת אומפרדקס עשיתי בדיקות דם בהם היו לי ערכים נמוכים מהטווח בקלציום וPLT - (מעולם לא קרה בעבר). בנוסף הרגשתי שהראייה שלי קצת הושפעה לאחר לקיחת התרופה. תופעות לוואי אלו מזוהות עם תרופה זו.
מה עליי לעשות? האם יש פתרונות חלופיים?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
אופציות אחרות מלבד אומפרדקס עקב תופעות לוואי
שלום דני,
אני ממליצה לבקש להחליף את האומפרדקס. ישנן מספר תרופות אחרות שיכולות לעזור ללא תופעות לוואי. בנוסף, חשוב מאוד להמנע ממזונות חומציים וחריפים. ולהמנע מאכילה לפני השינה. כל אלה יעזרו להקטין באופן ניכר את תופעת הרפלוקס.
שלום ד"ר
אני מתמודד כבר תקופה עם בעיה מתמשכת במערכת העיכול של נפיחות, כאבי בטן אחרי אוכל ותחושת עייפות שנלווית לזה. ניסיתי לשנות תפריט, להוציא מאכלים חשודים, אבל זה לא ממש פתר את הבעיה.
קראתי קצת על רגישות למזון ומחלות דלקתיות של דרכי העיכול, ואני מתחיל לחשוש שאולי מדובר במשהו מעבר לרגישות רגילה.
אשמח לדעת מה ניתן לעשות בשלב הזה האם יש בדיקות מומלצות כדי להתחיל בירור מסודר, והאם יש אפשרות להגיע אליך לבדיקה במרפאה?
תודה מראש.
שלום אייל, בהמשך לתאור שלך, ממליצה להתייעץ עם רופא גסטרו, ולהמשיך בברור רפואי כדי לשלול מחלה דלקתית.
בדיקות צואה יכולות לעזור בהבנת הבעיה, וכן התאמת תזונה מדויקת יותר לצרכים כרגע.
אשמח לעזור.
ניתן לתאם פגישה במרפאה. תוכל למצא פרטים נוספים באתר. בהצלחה ובבריאות מלאה.
איך אפשר לזהות אם תסמינים חוזרים במערכת העיכול נובעים מרגישות למזון או מבעיה במעי עצמו?
אני חווה תסמינים חוזרים כמן נפיחות, כאבי בטן, גזים ולעיתים גם שלשולים או יציאות לא סדירות. זה קורה בעיקר אחרי אכילה, אבל לא הצלחתי עדיין לזהות דפוס ברור או מאכל מסוים שגורם לזה.
האם ייתכן שמדובר ברגישות למזון (כמו גלוטן או לקטוז) או שיכול להיות שמדובר בבעיה כלשהי או מצב אחר במערכת העיכול?
אודה לתשובת הד"ר.
שלום רב, השאלה טובה מאוד והתשובה יותר מורכבת. בעיקרון כשיש בעיה תפקודית של המעי, עושים אלימינציה של מחלות ואז עוברים לבדוק את נושא התגובות השליליות למזון.
הבעיה היא בדיוק כפי שציינת, שהפרעות כמתואר יכולות להיות קשורות לקושי בעיכול, מחלה דלקתית, הפרעה בחיידקי המעיים , מחסורים אנזימים ועוד. זיהוי הבעיה הוא חלק משמעותי מאד.
השימוש בממתיקים מלאכותיים ובעיקר ממתיקים כהליים, מייצר לעיתים גזים מרובים.
מלטיטול, אריטריטול, קסיליטול ודומיהם, נוטים לתסוס במעי ולייצר גזים.
בנוסף, תהליך של לעיסת מסטיק גורר הכנסת אוויר למעי שגם היא משפיעה על כמות הגזים במעי.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
האלופרידול
אנדוסקופיה
צליאק
תשובת מומחה
רגישות באה והולכת
