תסמונת קלמן

תסמונת קלמן מאופיינת בהיפוגונדיזם בשל פעילות מופחתת של גונדוטרופינים ומלווה בתתרנות (אנוסמיה - היעדר חוש ריח).
גונדוטרופינים הם הורמונים המשפיעים על התפתחות האשכים והשחלות.
התסמונת נורשת באופן הטרוגני (בלתי אחיד) מאחר שיש מספר צורות הורשה שונות: אוטוזומיות רצסיבית ושולטנית (דומיננטית), וצורה רצסיבית האחוזה לכרומוזום X. התסמונת תוארה בשכיחות של 1:7500 בזכרים.
תסמונת קלמן מסוג 1, היא המורשת בתאחיזה לכרומוזום X. למרות שהיא מופיעה במיעוט המקרים, המידע עליה רב יחסית. הגן האחראי הוא KAL-1 הממוקם על הזרוע הקצרה של כרומוזום X, באתר Xp22.3. הלוקים בתסמונת זו הם זכרים בדרך כלל. נשים נשאיות אינן מבטאות את התסמונת ולכן אינן לוקות בהיפוגונדיזם או בתתרנות.
הגן מקודד לחלבון Anosmin-1 שתפקידו המרכזי בנדידת תאי המוח. הפגם בגן KAL-1 גורם לבעיה בשלבי ההתפתחות, בנדידת תאים לאזורי המוח הקשורים לחוש הריח ואשר מיועדים לתווך בהפרשת הורמונים גונדוטרופינים. ניתן לאתר פגמים בגן, לרוב מוטציות באזור המקודד ובחלק הוא חסר.
בחלק מהמקרים החסר בגן KAL-1 כולל אזורים הסמוכים לו, לכן חסרים גנים אחרים, מצב המכונה Contiguous gene syndrome.
כאשר הפגם מורכב יותר הסימנים מבטאים חסרים נוספים.
גם כשהתסמונת משפחתית חומרת המחלה אינה אחידה. קיימת שונות בין קרובי משפחה (Intrafamilial variability).
הצורות הגנטיות האוטוזומיות של תסמונת קלמן נפוצות כנראה יותר, אך מאופיינות פחות. תוארו משפחות עם תורשה המתאימה למנגנון אוטוזומי שולטני (דומיננטי) ומשפחות המתאימות לתורשה רצסיבית. גם במשפחות אלו נמצאו דרגות שונות של ביטוי התסמונת בין בני משפחה.
בתסמונת קלמן 1, האחוזה לכרומוזום X, הנשים נשאיות לרוב והתסמונת אינה באה אצלן לידי ביטוי. 50% מביניהן יבטאו את המחלה, ו-50% מהבנות תהיינה נשאיות.
בצורה האוטוזומית דומיננטית, קיים סיכון של 50% לצאצאים של חולה לרשת את הגן הפגום, ואילו בצורה האוטוזומית הרצסיבית, לשני הורים נשאים יש סיכון של 25% ללדת צאצא חולה בעקבות כל הריון.

יעל גולדברג
שולמית גלמן קוהן