כאב בבית החזה שמקורו אינו בלב

תשובה: יכולות להיות סיבות רבות לכאבים שאתה מתאר, אך חייבים בראש ובראשונה לשלול בעיה בלב. לכן, אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך כדי שיוכל להתחיל במספר בדיקות פיזיקאליות, בדיקות דם ובדיקות דימות אחרות, כגון ארגומטריה, על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מצבך. כמו כן חשוב לרופא להכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הבריאותי על מנת להעריך את גורמי הסיכון שלך ללקות במחלה קרדיווסקולרית. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

תשובה: קשה להבין ממכתבך וללא בדיקה מה מקור הכאבים. סיבות לכאבים באזור זה יכולות להיות רבות: סיבות מאסקולאריות (שקשורות לשרירים, עקב מתיחה חבלה וכו'), סיבות שלדיות (חבלה בעצמות, דלקות ועוד), סיבות נוירולוגיות (כמו לחץ על עצבים מסויימים), או בעיה בריאות. חשוב לפנות לרופא במקרה כמו שלך, בו רצוי שישלול גם בעיות בלב כסיבות לתופעה. הרופא יבדוק אותך ויוכל לערוך בירור של הסיבה לכאבים ולתחושת הנימול שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: יש שני תכשירים נוספים: גסטרו (פאמוטידין) ולוסק (אומפרדקס) אשר באים הן בטבליות והן בכמוסות. אני מציעה לך לגשת לבית מרקחת ולבדוק איך נראים התכשירים הללו (אני מכירה את הלוסק אבל לא יודעת להשוות את גודל הכמוסה לזו של התכשירים האחרים). יתכן שתמצא שאחד התחליפים נוח יותר עבורך, ואז תוכל לגשת לרופא המשפחה ולבקש מרשם לתרופה זו. את הכמוסות לא מומלץ לפרק, כי על החומר הפעיל להגיע לקיבה כדי לעשות את פעולתו. בברכה,

תשובה: בדיקת מיפוי לב היא בדיקה שמטרתה לגלות אם ישנן חסימות בכלי הדם הכליליים (העורקים המספקים דם לשריר הלב), ואם כן - מהו מיקומן. במהלך הבדיקה משתמשים בחומרים רדיואקטיביים, לרוב תליום 201 או טכנציום 99M. לחומרים אלו תכונות המאפשרות להם להגיע לאזורים בשריר הלב שמקבלים דם ושיש בהם תאי שריר חיים. במהלך הבדיקה, מצלמת גמא ממוחשבת המסתובבת סביב הנבדק מצלמת את הלב מזוויות שונות. בדיקת המיפוי גורמת למאמץ מכוון של הלב. בעת המאמץ, הלב זקוק לתוספת אספקת דם וכדי לאפשר זרימת דם גדולה יותר, העורקים הכליליים מתרחבים. האזור של שריר הלב המקבל אספקת דם מעורק מוצר סובל במאמץ מאיסכמיה, הפרעה באספקת הדם. יתר אזורי הלב מקבלים את הדם הדרוש להם. ההבדלים הללו באספקת הדם במאמץ לאזורי הלב השונים מתועדים במהלך הבדיקה באמצעות החומרים הרדיואקטיביים. מיפוי לב SPECT עם תליום מתבצע בשני שלבים. השלב הראשון נמשך כשעה, ובו מבוצע מאמץ פיזי, כשהנבדק צועד על מסלול הליכה. בשיא המאמץ מזליפים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי דרך מחט העירוי שביד הנבדק, ומיד אחר כך מצלמים את הלב. השלב השני מתבצע כעבור 3 שעות והוא נמשך כ-30 דקות. בשלב זה מתבצעת סדרה שנייה של צילומי הלב במנוחה. השוואה בין הצילומים שנעשו בשלב הראשון, שלב המאמץ, לבין הצילומים שנעשו בשלב השני, שלב המנוחה, מספקת לרופא מידע על האזור בשריר הלב הסובל מהפרעה באספקת הדם ועל מידת החיות של שריר הלב. למשל, על אזור שבזמן מנוחה זרימת הדם אליו מספיקה אבל שבמאמץ, כאשר דרישת שריר הלב לחמצן עולה, אספקת הדם שלו אינה מספיקה עקב היצרות משמעותית של העורק. אבחנה זו חשובה מאוד: מטופלים הסובלים מתעוקת חזה שמיפוי הלב שלהם מראה איסכמיה, נשלחים לעיתים קרובות לצנתור, ואילו מטופלים עם אוטם קודם, ללא איסכמיה הפיכה, מטופלים בתרופות בלבד. וכעת באופן ספציפי לשאלתך. פגם מילוי קבוע מתאר מצב שבו זרימת הדם אינה תקינה לאזור מסוים של הלב, אך ללא שינוי בין מנוחה למאמץ. זאת אומרת, מדובר באזור אוטם ישן ולא בהפרעה חדשה בזרימת הדם. במקרה כזה אין סיבה לצנתר. פגם מילוי הפיך משמעותו שבזמן מאמץ, כאשר דרישת הלב לחמצן גבוהה, העורק אינו מסוגל "לספק את הסחורה", אבל במנוחה, כשהדרישה לחמצן יורדת, כמות הדם המגיעה דרך אותו עורק מספיקה. במצב זה כדאי לצנתר ולהרחיב את החסימה בעורק. מדובר בעורק מוצר ובעייתי, אבל שקשור במסת שריר חיה של הלב. אינפריורי = תחתון, ספטלי = שמספק את הספטום (מחיצה), לטרלי = צידי. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד