דם בצואה

תשובה: אני בן 65. זה שנה וחצי שאני סובל מ- Carcinoma in situ (CIS) בשלפוחית השתן והטיפול ב- BCG מוכח לאחרונה כאפקטיבי. לשיכוך הכאבים החריפים אני נוטל במהלך כמעט כל התקופה אוקסיקוד סירופ ואלגוליזין פורטה. בערך מאותו זמן אני סובל מכאבי בטן חריפים, ולמרות ניתוח לפתרון בקע טבורי שאובחן, הכאבים לא פחתו. אתמול אובחן אצלי דם סמוי בצואה בשלוש בדיקות עוקבות. האם ייתכן שהכאב החריף והדימום הסמוי, הם ביטוי לתופעת לוואי של אחת או של שתי התרופות הנזכרות? לא סביר כי הכאב החריף והדם הסמוי הן תופעות לוואי אשר נגרמות על ידי אלגוליזין או אוקסיקודון. התרופות האלה ניתנות לשיכוך כאב, ואין עדות לכך שהן גורמות לדם סמוי. מה שכן, עליך לעבור בדיקת קולונוסקופיה בהקדם על מנת לאתר את מקור הדימום. על התרופות, וכן על בדיקת קולונוסקופיה תוכל לקרוא באתר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [28/02/2008]

תשובה: ישנו מגוון סיבות אפשריות לצואה דמית, ואין אפשרות לאבחן סיבה ספציפית בלא בדיקה. ישנה גם חשיבות לכמות הדם, למספר היציאות הדמיות ובדיקות דם אשר יתנו אינדיקציה לגבי רמת ההמוגלובין ועוד פרמטרים. מכיוון שאתה בחור צעיר, ואינך מציין שהיו לך בעיות רפואיות בעבר או שיש לך מחלות כרוניות, יתכן שמדובר בטחורים, אשר באים לידי ביטוי בשל מאמץ היתר שאתה משקיע בשירותים על רקע אכילת אוכל חריף. יכולות להיות סיבות נוספות, בהן מחלה דלקתית של מערכת העיכול, ולכן אתה חייב לפנות לרופא גסטרואנטרולוג על מנת שיוכל לקבל ממך היסטוריה רפואית שלמה, לבצע את הבדיקה הפיזיקלית השלמה ולבצע את בדיקות המעבדה והדימות המתחייבים. דמם בצואה איננו מצב נורמלי, ואין להזניח את הטיפול בו גם אם לא נמצאים בארץ! ד"ר גיל טאובר - אינפומד

תשובה:

טחורים הם בעיה נפוצה מאד. גברים ונשים לוקים בה בשיעורים שווים.

טחורים יכולים להתפתח בכל גיל, אולם התכיפות עולה אחרי גיל 30. כמחצית מהאנשים שגילם מעל גיל 50 לוקים בטחורים בשלב כלשהו בחייהם.

נשים רבות מפתחות טחורים במהלך ששת החודשים האחרונים להריון ומיד לאחריו.

תשובה: בשאלתך אתה שואל על שני נושאים. אנסה לתת ההסבר על כל אחד מהם. דימום בצואה. דם בצואה הוא מצב שאינו תקין (פתולוגי) שיש לבררו. דם בצואה יכול להיות בצבע שחור, אם מקורו במערכת העיכול העליונה והוא הספיק לעבור עיכול בצינור העיכול; או אדום, אם מקורו מהמעי הגס, חלקו הסופי של צינור העיכול. מקור הדם יכול להיות גם מאזור פי הטבעת, למשל באדם הסובל מפיסורה, פצע באזור פי הטבעת. פרטים חשובים נוספים הם כמות הדם בצואה, ואם היציאה הדמית מלווה בכאבי בטן. יש סיבות אפשריות רבות לדימום טרי בצואה. הסיבות השכיחות הן פיסורה בפי הטבעת, טחורים פנימיים, מחלת סעיפים (דיברטיקולוזיס), טראומה (פציעה) מקומית, מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית), זיהומים שונים במערכת העיכול ועוד. העובדה שגם לפני כשנה סבלת מדימום בצואה מעידה על בעיה כרונית: זיהום כרוני, דלקת כרונית, טחורים או פציעה מקומית. אדם המדמם ממערכת העיכול צריך לעבור בירור יסודי, ואכן, ברובם הכמעט מוחלט של המקרים, בירור מקיף מזהה את מקור הדימום. הבירור כולל בדיקת צואה לטפילים, קולונוסקופיה (בדיקת המעי הגס), לעיתים נחוצה גם בדיקת צורך בגסטרוסקופיה (בדיקת הקיבה והתריסריון) או בדיקה באמצעות קפסולה הנבלעת על ידי הנבדק ומכילה בתוכה מצלמה המצלמת את כל צינור העיכול מבפנים. לאחר זיהוי סיבת הדימום מחליטים על טיפול מתאים. בדיקת קולונוסקופיה. כאמור, בבדיקה זו מסתכלים, באמצעות סיב אופטי המוחדר דרך פי הטבעת, על המעי הגס. בודקים בה אם ישנה פתולוגיה כלשהי במעי הגס, כגון כיבים, דלקת, פוליפים, גידולים, פצעים וכדומה. מלבד זיהוי הפתולוגיה ניתן גם לקחת ביופסיה(דגימת רקמה), אם יש בזה צורך. הואיל והמעי הגס של האדם מלא תמיד בצואה, לפני הבדיקה יש להכין את המעי הגס, כלומר לנקותו. ניקוי המעי הגס מבוצע על ידי שתיה של חומר אותו תקבל, הגורם לשלשול מימי רב ומנקה את המעי. קיימים שני תכשירים הניתנים כיום, לא אכתוב כעת פרטים עליהם, אך התוצאה שהם משיגים דומה (תוכל לקרוא על כך עוד כאן). בעבר, בבוקר הבדיקה היו מבצעים חוקן, אולם כיום מרבית הגסטרואנטרולוגים המבצעים את הבדיקה מסתפקים בהכנה על ידי החומר המשלשל בלבד. את הבדיקה עושים תוך כדי טשטוש הנבדק. בדרך כלל משתמשים בחומר הרדמה קל המוביל לשינה עמוקה וגורם לכך שהנבדק כלל לא יזכור כלל את הבדיקה. הואיל והבדיקה נעשית בטשטוש, אין צורך לחשוש. החלק הפחות נעים בבדיקה הוא כאמור ההכנה, ניקוי המעי, בה הנבדק משלשל במשך מספר שעות. בשעות אלה כדאי להיות בבית. ייתכנו סיבוכים בבדיקה, אולם הם נדירים ביותר. הסיבוכים האפשריים הם דימום (בעיקר אם בוצעה ביופסיה) או קרע של המעי. זהו סיבוך קשה, אולם נדיר מאד. בשל העובדה שמדובר באירוע שני של דימום, למרות שהבדיקה אינה נעימה, בעיקר ההכנה לבדיקה, ולמרות האפשרות לסיבוכים, אני ממליץ לך לעבור אותה על מנת להגיע לאבחנה, ובהתאם לכך לטיפול המתאים לך. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד