כאב גרון

ברוב המקרים כאב הגרון נובע מזיהום ויראלי חולף. הנגיפים הנפוצים שגורמים לכאב הגרון הם נגיפים הגורמים לדלקות בדרכי הנשימה העליונות, נגיף השפעת ונגיף ה-EBV (הגורם למחלת הנשיקה). כמו כן, נגיף ההרפס ונגיף ה-HIV עשויים גם הם לגרום לכאב גרון. 

זיהום חיידקי גם עשוי להיות הגורם לכאב הגרון, ובמיוחד חיידק הסטרפטוקוקוס. במבוגרים החיידק אינו מהווה את הגורם העיקרי לכאבי גרון. למרות זאת יש לבדוק שחיידק הסטרפטוקוקוס אינו הגורם לכאב משום שהוא עשוי לגרום לסיבוכים כמו מורסה באזור הלוע, דלקת פרקים ופגיעה במסתמי הלב ובכליות. חיידקים נוספים כוללים את חיידקי הדיפתריה, חיידקי הגונוריאה, וחיידקי הקלמידיה.

אצל אנשים הנוטלים טיפול אנטיביוטי ארוך ותרופות שמחלישות את המערכת החיסונית, עשוי להתפתח זיהום פטרייתי בחללה הפה, הלוע והוושט, דבר שעשוי לגרום לכאב גרון.

זיהום שממוקד באזור תיבת הקול – אפיגלוטיטיס או סופרה-גלוטיטיס - עשוי להיגרם מזיהום חיידקי או נגיפי. במקרים אלו בבדיקה של הלוע לא יראו ממצאים חריגים. במקרים נדירים, מצב זה עשוי לסכן חיים, במידה ונוצרת בצקת באזור, עקב הפרעה במעבר האוויר. הסובלים מדלקת זו, לרוב יחוו קשיי נשימה, כאבי גרון חמורים, צרידות וחום גבוה.

כאב גרון, עשוי להיגרם גם מגירוי שנוצר על ידי ההפרשות מחלל האף לחלל הלוע, כמו במקרים של אלרגיה או נזלת כרונית.

בנוסף לזיהומים, כאב גרון יכול להיגרם מחשיפה לאוויר יבש, בעיקר כאשר נושמים דרך הפה.

אנשים שמעשנים או שותים כמויות ניכרות של אלכוהול, מעלים את הסיכון שלהם לגידולים בחלל הפה והלוע, גידולים אשר עשויים לגרום לכאב גרון, בנוסף למספר תסמינים נוספים כמו קושי בבליעה, ליחה דמית, גושים בצוואר, צרידות ונשימה רועשת.

אבחון הבעיה באדם בריא דורש תשאול על ידי הרופא, בחינה של הלוע ונטילה של משטח גרון. כאשר ישנה סבירות גבוהה לזיהום חיידקי על ידי סטרפטוקוקוס, לעיתים יש להתחיל בטיפול אנטיביוטי עוד לפני הגעת תוצאות בדיקת משטח הגרון (אך לעולם לא לפני נטילת הבדיקה עצמה!).

ישנן בדיקות נוספות שעשויות לסייע באבחון הגורם לבעיה, במידה ולא מדובר בזיהום מחיידק הסטרפטוקוקוס. בדיקות אלו כוללות ספירת דם כללית, בדיקת תפקודי כבד, בדיקות ספציפיות לנגיפים כמו HIV (הגורם למחלת האיידס), ו-EBV (הגורם למחלת הנשיקה).

בחינה של מיתרי הקול – לרינגוסקופיה - מתבצעת על ידי רופא אף-אוזן-גרון, לשם אבחון של גירוי במיתרי הקול, זיהומים וגידולים שונים באזור.

בילדים, אם כאב הגרון אינו חולף לאחר שתית משקה בבוקר, מומלץ לפנות לרופא. יש לפנות לטיפול מידי עם ילד הסובל מתסמינים חמורים כגון קושי בנשימה, קושי בבליעה, ריור שאינו רגיל ועשוי להצביע על חוסר יכולת של הילד לבלוע.

במבוגרים, אם הכאב מלווה בתסמינים הבאים, יש לפנות לרופא: כאב חמור אשר נמשך יותר משבוע, קושי בבליעה, קושי בנשימה, קושי בפתיחת הפה, כאבי פרקים, כאב אוזניים, פריחה, חום גבוהה מ-38.3 מעלות, דם ברוק או בליחה, כאבי גרון שחוזרים באופן תדיר, גוש בגרון, צרידות שנמשכת יותר משבועיים, ונפיחות באזור הצוואר או הפנים.

הסיבוכים שעלולים לקרות תלויים בגורם לבעיה, וכוללים היווצרות של אבצסים בחלל הלוע, קדחת שגרונית, פגיעה בכליות, פגיע בעצבים ההיקפיים או בשריר הלב, התפשטות של הזיהום לרקמות סמוכות.

כמו כן, כל מי שסובל מכאב גרון קשה, נמצא בסיכון להתייבשות בגלל הקושי לשתות.

במצבים הנדירים של דלקות הגרון אפיגלוטיטיס או סופרה-גלוטיטיס, ישנה הסכנה לחנק.

לטיפול בכאב גרון בבית, אפשר להשתמש ב"תרופות סבתא", שעשויות לעזור ולהעביר את הכאב מהר יותר. בין היתר ניתן לגרגר מי מלח חמימים (לא לילדים), לשתות הרבה מים, לאכול אוכל רך או קריר, להימנע מעישון וממקומות אפופי עשן, למצוץ קוביית קרח או קרחונים (אסור כמובן לתת לילדים קטנים כל דבר שעשוי להוות סכנת חנק), ולנסות לנוח כמה שיותר.

ניתן להקל על הכאב גם באמצעות משככי כאבים או כדורי מציצה שמקלים על הכאב.

מעבר לטיפול בכאב, הטיפול הניתן הוא בהתאם לגורם. טיפול אנטיביוטי ניתן רק (ולא תמיד) כאשר מזוהה גורם חיידקי לבעיה.

הדרך היעילה ביותר למנוע כאב גרון היא להימנע מחיידקים ונגיפים שעשויים לגרום לדלקת בגרון, ולשמור על היגיינה של הידיים. הפעולות הבאות יכולות לעזור בכך: לשטוף את הידיים בצורה יסודית ותכופה במיוחד לאחר שנמצאים בשירותים, לפני האוכל, לאחר שמתעטשים או משתעלים; להימנע משיתוף אחרים במזון, שתיה וכלי אוכל; להתעטש ולהשתעל לתוך טישו, ולזרוק אותו לאחר מכן. אם אין טישו בנמצא, להתעטש לתוך החלק הפנימי של המרפק; להשתמש בחומרים לחיטוי ידיים המבוססים על אלכוהול כתחליף לשטיפת ידיים בסבון במידה ואין מים וסבון נגישים; להימנע ממגע עם טלפונים ציבוריים או שתייה מקולרים; לנקות באופן קבוע את הטלפון, שלט הטלוויזיה, מקלדת המחשב, באמצעות חומרים מחטים; ולהימנע ממגע ישיר עם אנשים חולים.