שמות מסחריים
- אלטרול Elatrol
- אלטרולט Elatrolet
אמיטריפטילין טבע AMITRIPTYLINE TEVA TEVA
אמיטריפטילין (Elatrolet) משתייך לקבוצת תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות. אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) משמש בעיקר לטיפול בדיכאון: הוא משפר את התיאבון ויכולת התיפקוד, ממריץ פעילות גופנית ומחזיר את העניין בחיי יומיום. אמיטריפטילין ניתן לטיפול גם באי שליטה במתן השתן או הרטבת לילה (enuresis).
במקרים הבאים אין להשתמש באמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) :
רגישות לאחד ממרכיבי התרופה או לנוגדי דיכאון טריציקלים אחרים.
טיפול בו-זמני במעכבי MAO או במהלך 14 יום מהפסקתו.
מחלות לב כגון הפרעות בקצב הלב, אי ספיקת לב, מחלת לב כליליים או לאחר התקף לב שהתרחש לאחרונה.
מחלת כבד חמורה.
נטילת מוקלובמיד יום קודם.
מתחת לגיל 12 שנים.
טיפול בו-זמני בסיזאפריד או בתרופות נגד יתר לחץ דם, במיוחד גואנטידין.
חשוב לשים לב:
אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) אינו מיועד לילדים מתחת לגיל 12.
אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) עלול לפגוע בערנות, לכן חייבים להיזהר בנהיגה או רכיבה על אופניים, הפעלת מכונות כבדות ולהזהיר את הילדים ממשחקים בקרבת כביש וכדומה.
תרופה זו עלולה לגרום לרגישות מיוחדת עם חשיפה לשמש; יש על-כן להימנע מחשיפה לשמש (או מקורות אחרים של קרינת UV) ולדאוג להגנה מתאימה (בגדים ארוכים, כובע, משחות הגנה, וכו').
תשומת לב לתגובות עור חמורות וכן תסמינים מערכתיים כמו טמפרטורת גוף גבוהה ובלוטות לימפה מוגדלות. אלה תופעות המחייבות הפסקת שימוש ופנייה לרופא.
במינון גבוה, אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) עלול לגרום להפרעות בקצב פעימות הלב ולתת לחץ דם . תופעות אלו עלולות להתרחש גם במינונים רגילים אם קיימת מחלת לב.
מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות ועוינות. תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, במתבגרים ובמבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה, על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם, לעקוב אחר שינויים התנהגותיים, ובמידה וחלים שינויים כמו אלה- יש לפנות מיד לרופא.
-min.jpg.jpg)
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני בת 33. לפני כ-3 חודשים התחלתי להרגיש נפיחות בבטן, וכן עלייה במשקל - דבר שמפריע לי מאוד. אני סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס ונוטלת אלטרוקסין וכעת אני מאוזנת. בבדיקת גסטרוסקופיה נמצא חיידק וטופלתי באנטיביוטיקה אך המצב לא השתנה. לאור זאת, הציע הגסטרואנטרולוג לבדוק אם מדובר במצב דחק שגורם לעלייה במשקל ובנפיחות. אני מנסה להיכנס להיריון אך פוחדת מאוד מהשמנה. לדעת הפסיכולוג זו הסיבה לדחק. קיבלתי מרשם של ציפרלקס במינון של 1/2 כדור ביום + תוסף בשם אצטיל L קרניטין. אני נוטלת מגוון תוספי תזונה, ביניהם אומגה 3, ויטמין C, מולטי מייל, ויטמין D וחומצה פולית - כל אלה בנוסף לאלטרוקסין. אני סובלת מאוד מהעלייה במשקל ויותר מכך מהרגשת הנפיחות המעיקה והבלתי נסבלת. האם יש סכנה בנטילת ציפרלקס לפני כניסה להריון או במהלכו? לדעתי איני סובלת מדיכאון, אלא רק ממצב גופי שהשתנה. האם צריך תקופת "ניקיון" מהכדור לפני הכניסה להריון? כיצד יש ליטול את התרופות? את כולן יחד? האם תרופהאו תוסף תזונה מסוימים יכולים להפריע להשפעת האלטרוקסין או החומצה הפולית?
שאלה: האם התרופות Elatrolet
שאלה: אני בן 30. אובחנה אצלי תת-פעילות של בלוטת התריס לפני בערך שלוש שנים, ולאחר בדיקות הדם התקופתיות האחרונות, שכמה ימים לפניהן לא נטלתי אלטרוקסין (במינון 50 מק"ג) בכוונה, רמת ה- TSH עלתה לגבהים חדשים של 13.8. לפני תחילת טיפול היא היתה בין 7 ל-8.5. אני עוסק בספורט באופן קבוע כל חיי. האם נכון שהבלוטה מתנוונת כאשר נוטלים אלטרוקסין? האם ישנן דרכי טיפול אחרות בבעיה? מה יקרא אם לא אקח יותר אלטרוקסין? האם ישנה דרך לעצור את נשירת השיער שנגרמת כתוצאה מכך? אבי ואחי אינם סובלים מנשירת שיער. האם ישנה תזונה רצויה או לא רצויה במצבי תת-פעילות? האם אפשר לרפא את הבעיה?
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
אבחון פסיכולוגי - סוגים
תרופות קשורות
-
סודיום ואלפרואט
-
זופיקלון (נוקטורנו)
-
פרפנאזין
-
קלובאזאם
-
מירטאזאפין (מירו)





