לורטדין (לורסטין, אלרג'יקס)

תשובה: ישנם כמה סוגים של בריחת שתן: בריחת שתן בזמן מאמץ - מצב שבו עקב חולשה של שרירי רצפת האגן הסוגרים את מוצא שלפוחית השתן, כל עלייה בלחץ התוך-בטני גורמת לדליפה. במקרה כזה הדליפה מתרחשת בעת עיטוש, צחוק, שיעול וכדומה. בנשים תופעה זו שכיחה לאחר לידות ובגיל המעבר. בריחת שתן עקב דחיפות - מצב שבו התכווצויות לא רצוניות של השלפוחית גורמות לבריחת שתן. הסיבה היא בדרך כלל נוירולוגית, תרופות, או זיהום בדרכי השתן. בריחת שתן עקב שלפוחית מלאה - השלפוחית לא מתרוקנת כראוי, או שהדחף להשתין חסר, ולכן השלפוחית מלאה כל הזמן ושתן כל הזמן דולף. מצב זה נדיר בנשים. תהליך האבחון של הבעיה כולל בדיקות שתן כללית ותרבית, בדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן והכליות, בדיקה אורודינמית וציסטוסקופיה. הרופא המטפל מפעיל שיקול דעת בנוגע לאילו בדיקות נחוצות ומתאימות לחולה הספציפי. הסיבה הסבירה ביותר לבריחת השתן במקרה שלך היא זיהום שלא טופל כראוי. ישנם זנים רבים של חיידקים הגורמים לדלקות בדרכי השתן שעמידים לאנטיביוטיקות מסוימות. מומלץ לקחת תרבית שתן כמה ימים לאחר סיום האנטיביוטיקה, ואם נמצא חיידק, להמתין עד לתוצאות בדיקת הרגישות שלו לאנטיביוטיקה, שבהתאם לה תוכלי לקבל את האנטיביוטיקה המתאימה. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם אורולוג ורופא נשים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) נגרמים שניהם על ידי וירוס הנקרא וריצלה זוסטר. מחלת האבעבועות היא הזיהום הראשוני של הווירוס, והרפס זוסטר הוא זיהום חוזר באנשים אשר עברו בילדותם אבעבועות רוח והווירוס נשאר בהם רדום. מבחינת הדבקה בזוסטר, אין עדות לכך שאדם הבא במגע עם חולה זוסטר מפתח את המחלה, ועם זאת, מגע ישיר עם הנגעים העוריים עלול להעביר זיהום ראשוני (אבעבועות רוח) למאחסן מוּעד (כמו נכדתך). הדבקה ראשונית תגרום לאבעבועות רוח. העובדה שחלית באבעבועות בילדותך תמנע אצלך אבעבועות אך לא הרפס זוסטר, והיא פחות רלוונטית לעניין ההדבקה. אם את לא באה במגע פיזי עם הנגעים, החשש להדבקה פוחת. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: ישנן אפשרויות רבות היכולות להתאים לתיאור הפריחה שלך. חשוב לדעת מה קדם לפריחה, אם נטלת תרופות או תוספי מזון חדשים, אם נעקצת או אם היתה מחלת חום. אם רופא עור אינו מוצא סימן קליני מובהק של בעיה מסויימת, הוא יכול לשלוח ביופסיית עור אשר יכולה לשפוך אור על האבחנה. אם הרושם הוא שיש בעיה אלרגית, ניתן להוסיף טיפול בכדורי פרדניזון או בכדורי אנטיהיסטמינים נוגדי אלרגיה (כדוגמת הטלפסט) חזקים יותר. פני לרופא עור להמשך בירור וטיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: חשוב לדעת במה מתבטאת האלרגיה שלך. בדרך כלל אלרגיה לחתולים מתבטאת בנזלת, התעטשויות, גרד ופריחה. ניתן לטפל סימפטומטית (כנגד הסימפטומים) כאשר הסימפטומים מופיעים. באופן עקרוני קיימת האפשרות (אם הסימפטומים הם ברורים כקשורים להגעה לבית עם חתולים) ליטול טיפול סימפטומטי, כגון אנטיהיסטמינים, טרם ההגעה לבית עם החתולים. חשוב לציין שהטיפולים האנטי אלרגיים מסוג זה (אנטיהיסטמינים) הם תרופות הגורמות עייפות וטשטוש קל, ואסור לנהוג לאחר נטילתן. התרופות האנטיהיסטמיניות החדשות (הדורות החדשים) מתיימרות להיות פחות מטשטשות, והן אכן כאלה, אולם אנו עדיין ממליצים להימנע מנהיגה לאחר נטילתן. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד