בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
אסטרופם הוא אסטרוגן סינתטי. תרופה זו ניתנת כטיפול לכמה בעיות, בין השאר כטיפול הורמונלי חלופי (HRT) בתסמיני גיל המעבר, טיפול בבעיות אל-וסת האופייניות לשלב שלפני גיל המעבר, כטיפול בליקויים במחזור הווסת ועוד. תופעות הלוואי הנפוצות של תרופה זו כוללות כאב ורגישות בשד, כאב ראש, נשירת שיער, בחילות, הקאות וכאבי בטן. תופעות לוואי נדירות יותר כוללות אלרגיה, כאבי גב, הפרשות מהשד או גושים בשד, שיעול, כאבים ונפיחות ברגליים, כאב בחזה, שתן כהה, דיכאון, סחרחורת, חום, עילפון, כאבי שרירים, דימום וגינלי, הפרעות בדיבור ובראיה והצהבה של העור והעיניים. הן הדימום הוגינלי והן הכאבים בשד הימני יכולים להיות כתוצאה מהתרופה. תשובתי אינה באה במקום בדיקה וייעוץ גינקולוגי. אם הדימום ממשיך או הכאבים בשד מתגברים, אנא פני לגינקולוג. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
קבוצות הסיכון לסיבוכים משפעת החזירים הם ילדים בני שנתיים ומטה, נשים הרות, וכן ילדים או מבוגרים הסובלים ממחלה כרונית, ובמיוחד השמנת יתר, מחלת ריאות כרונית, דיכוי חיסוני, או אנשים שמקבלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו כמותרפיה או סטרואידים. אני מייעצת לך להפנות שאלה זאת לרופא המטפל בך המכיר היטב את מצבך הרפואי, את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הנוכחי. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד
כל הכבוד על השינוי שעשית, אשר הביא לירידה ברמת הכולסטרול וברמת הטריגליצרידים. מאחר שעשית מגוון גדול של בדיקות, שכולן נמצאו תקינות, אני מסיקה שהירידה במשקל קשורה לשינוי שעשית בתזונה. איני יודעת אם אתה נמצא כיום במשקל תקין מאחר שלא ציינת את גובהך. תוכל לבדוק אם משקלך תקין במחשבון ה- BMI של אינפומד: http://www.infomed.co.il/BMI.htm
אתה מספר שאתה מזהה אצל עצמך שינוי בהתנהגות ובהרגשה לאחרונה, אשר מדאיג אותך ועלול גם לפגוע בך. קודם כל, העובדה שאתה מודע לשינוי הזה, ומסוגל לתאר אותו באופן אובייקטיבי, מעידה שלא "השתגעת" (מי שמשתגע, לפי ההגדרות הפסיכיאטריות, לרוב אינו מודע למצבו וחושב שהוא הנורמלי ושהבעיה היא אצל האחרים!). חשוב מאד גם שאתה אומר שאתה חושב שאתה זקוק לעזרה. זה מעיד על כך שאתה באופן בסיסי אדם בריא נפשית, אולם ייתכן כי אתה נמצא במשבר. לכן, אתה לא "פסיכי", אבל בהחלט יעזור לך לשוחח עם איש מקצוע על מנת לאבחן את מצבך בצורה מדוייקת. אני ממליצה לפנות דווקא לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג, כיוון שפסיכיאטר הוא קודם כל רופא, שרואה תמונה מלאה יותר מפסיכולוג כאשר מגיע אדם בפעם ראשונה עם תלונות כמו שלך. למעשה, בשלב הראשון אפילו כדאי לפנות לרופא המשפחה. זה יהיה צעד ראשון באבחון (לגבר בגילך כדאי להיות במעקב רפואי גופני אחת לשנה לפחות), ובמקביל כדאי לקבוע תור לפסיכיאטר. פסיכיאטר יוכל להפנות אותך לפסיכולוג אם הוא יתרשם שהבעיה היא כזו ששיחות יעזרו לפתרונה, והוא יוכל גם לתת לך תרופה מתאימה אם ימצא שיש צורך בטיפול תרופתי. אי אפשר להמליץ על תרופה לפני שתיבדק ותאובחן. הדברים שאתה מתאר יכולים להיגרם על ידי בעיות שונות, ולכל בעיה יש הטיפול המתאים לה. בהצלחה, ותרגיש טוב! ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
האם התרופות Elatrolet, Maalox ו- Motilium עלולות לגרום לעלייה ברמת הפרולקטין? אני מטופלת בתרופה Dostinex עקב בעיית רמת פרולקטין גבוהה. במהלך הטיפול היא היתה בסביבות ה-500. ממאי בערך התחלתי לקחת את התרופות Elatrolet, Maalox, Motilium ואתמול עשיתי בדיקת דם של רמת הפרולקטין. התוצאה היתה גבוהה, בסביבות 1100. האם תרופות אלו עלולות לגרום לעליה ברמת הפרולקטין או לתגובות בין תרופתיות? אין אינטראקציה משמעותית בין התרופות. מוטיליום (domperidone) גורם לעליה ברמת הפרולקטין בפחות מ-1% מהמקרים. שאר התרופות אינן עושות זאת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [22/02/2009]
כדאי לדאוג ראשית לאיזון בלוטת התריס לפני שפונים לטפל בשומני הדם, כי אולי אכן הם מושפעים משנית מהחסר בבלוטה. כלומר- עליך לפנות לרופא שלך, ולהגדיל תחת מעקב ופיקוח את מינון האלטרוקסין בהתאם להמלצתו.
הכליה החדשה יכולה לגרום למספר בעיות עד לקליטתה המלאה ע"י הגוף: לעיתים המושתלים סובלים מהפרעות אלקטרוליטריות במאזן הנוזלים והמלחים בגוף. קפיצות חדות ברמות יוני הסידן, הזרחן, האשלגן, הנתרן וכו' בדם יכולות להיגרם מיידית לאחר ההשתלה ומצריכות טיפול מיידי לאיזון. חוסר איזון ארוך טווח במשק הסידן והזרחן בגוף יכולים לגרום לבעיות ברקמת המינרלים בעצם, ואילו בעיות במשק הנתרן והאשלגן יכולות לגרום לנזק לבבי עקב הפרעות קצב או הפרעות לפעילות השרירים. אצירת שתן מסוימת יכולה להיגרם עד שהכליה החדשה מתפקדת כראוי. לרוב תוך כשבוע אמור להיות מתן שתן תקין.
סביר מאוד שחלק גדול מהתסמינים שאת חשה קשורים לחסרים התזונתיים מהם את סובלת. המלצתי היא לגשת תחילה לרופא המשפחה ולערוך בדיקות כלליות, שאינן בדיקות פולשניות. בהתאם לתוצאות בדיקות אלו, רופא המשפחה ימליץ על המשך הטיפול. ישנן ברחבי הארץ מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה המשלבות טיפול רפואי, תזונתי ופסיכולוגי, ומומלץ להיעזר בהן. מצורפים קישורים למידע על כמה מהן: http://www.hadassah.org.il/.../מרפאת+הפרעות+אכילה.htm
רמת טריגליצרידים רצויה היא פחות מ-150. במקרה שלך הרמה היא מעט גבוהה, 181. במצב כזה אין צורך בטיפול תרופתי, אך מומלץ להקפיד על תזונה דלת שומנים. רצוי להתייעץ עם דיאטנית לקבל המלצות מתאימות. רמת ה- HDL ("הכולסטרול הטוב") הרצויה היא מעל 40. אצלך הרמה היא 36, כלומר מעט נמוכה. לצערנו, אין דרך תרופתית או אחרת להעלות את רמת ה- HDL. יש עדויות שפעילות גופנית תורמת לעליית רמת ה- HDL. רמת ה- LDL ("הכולסטרול הרע") הרצויה משתנה מאדם לאדם ותלויה במאפיינים שונים, כגון עישון, לחץ דם, סיפור משפחתי של מחלות לב, מחלת לב בעבר וכו'. בכל מקרה, הרמה הרצויה של LDL היא רמה הנמוכה מ-100. אצלך הרמה היא 77, וזו רמה מצוינת. רמת הכולסטרול הכללי שלך, 153, היא תקינה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
חוסר היכולת לסגור את העפעפיים קרוי Lagophthalmos. באופן תיאורטי, פגיעה משמעותית בעור יכולה להביא לעיוות בעפעף ולחוסר יכולת לסגור את העפעפיים, אולם הדבר אינו שכיח, והפגיעה בעיר צריכה להיות משמעותית כדי שזה יתרחש. סיבות נוספות יכולות להיות טראומה לעפעף, שיתוק של עצב הפנים, ובלט עין מסיבות שונות. הבעיה במצב זה, מעבר לסיבה הבסיסית של חוסר היכולת לסגור את העפעפיים, היא שהקרנית יכולה להיפגע. הקרנית יכולה להתייבש, ואם הדבר לא מאובחן בזמן ומטופל - היא עלולה להיפגם באופן בלתי הפיך. לצורך טיפול בלגופתאלמוס ניתן, בשלבים הראשונים, לטפטף לעין חומרי סיכה, להשתמש במשחות לסיכה, ולהניח עדשת מגע טיפולית (בהוראת רופא בלבד), וקיימים טיפולים דרסטיים יותר. המלצתי היא כי תיבדקי על ידי רופא עיניים כדי לבחון אם יש לך לגופתאלמוס וכדי לבדוק את מצב הקרנית. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד