בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
ערך גבוה של אימונוגלובולינים מסוג g מתרחש במגוון מצבים. הקל שבהם הוא זיהום חריף או כרוני, או מחלה דלקתית כרונית. זהו ילד בן 4 ובריא בדרך כלל (לא ציינת בעיה רפואית בשאלה), ובכל זאת יש לחשוב על מצב זה. מיאלומה נפוצה (multiple myeloma) נדירה מאוד לפני גיל 40, ולכן לא סביר כי בכך מדובר. לצורך האבחנה יש לקבוע שיש מעל 10% תאי פלסמה במוח העצם (נדרשת בדיקת מוח עצם לשם כך), נגעים ליטיים בעצמות, ורכיב חלבוני מונוקלונלי (נקרא M component) בסרום או בשתן, כלומר עדות לייצור של נוגדן מאותו הסוג - שבט של תאי פלסמה המייצרים באופן בלתי מבוקר את אותו הנוגדן כך שרמתו עולה בדם וכן מופרש בשתן. החלבון בשתן נקרא Bence-Jones. יש גם סוגים אחרים של מיאלומה שאינם מערבים את מוח העצם, ושכיחים יותר בצעירים. רכיב ה- M (שבט נוגדנים מונוקלונאלי) נמצא גם בסוגים שונים של לימפומה ולויקמיה. יש לערוך בירור הכולל בדיקות דם, אלקטרופורזה של חלבוני הסרום, בדיקות הדמיה ואולי אף בדיקת מוח עצם. אין בשאלה די מידע כדי להתקדם. עליכם להיות במעקב של רופא ילדים או המטולוג ילדים על מנת לערוך את הבירור הנדרש. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
רמה גבוהה של אשלגן בדם אינה התוויית נגד למתן ביספוספונאטים. בחולים עם הפרעה קלה בתפקוד הכלייתי - יש להשתמש בביספוספונאטים בזהירות, לא לעבור את המינון המומלץ ולתת את העירוי באיטיות. בחולים עם הפרעה משמעותית יותר בתפקוד הכלייתי (רמת קראטינין מעל 3) וגרורות בעצמות - לא מומלץ להשתמש בביספוספונאטים מחשש להידרדרות נוספת במצב הכלייתי. אם הרמה הגבוהה של האשלגן בדמו של אביך נובעת מאי ספיקת כליות - הרי זו הסיבה שבעטיה נמנעים הרופאים ממתן ביספוספונאטים. קיימות מספר דרכים לטפל בהיפרקלמיה (רמת אשלגן גבוהה בדם) - אך לשם כך יהיה עליך להיוועץ עם הרופא של אביך. ד"ר ליה עשת - אינפומד
ערך חיובי לנוגדן מסוג IgM לווירוס CMV מעיד על הידבקות שהתרחשה לאחרונה ועל מחלה פעילה. האם נדבקת בעבר, או שזוהי הפעם הראשונה שאת נדבקת? מהו רמת הנוגדן בדם? הסיכון להדבקה תוך-רחמית של העובר רב יותר כאשר הזיהום מתרחש בפעם הראשונה. במקרה כזה, הסיכוי לעברת הזיהום לעובר הוא בין 30% ל-50%. הסיכוי שזה יקרה נמוך הרבה יותר כאשר ההידבקות של האם היא הידבקות חוזרת. ישנן בדיקות נוספות שיכולות להעיד על חומרת ההידבקות ולקבוע אם זהו זיהום ראשון או לא. אנא פני לרופא מטפל על מנת לבצע בדיקות נוספות, הן כדי לברר באיזה זיהום מדובר והן כדי לברר אם העובר נדבק בווירוס. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
אני מניחה שמידע כללי על סוג הדם ועל חיסון נגד גורם Rh כבר רכשת לעצמך, ובכל מקרה, אני מצרפת קישור למידע על החיסון במאגר החיסונים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=26
הפרעה בתפקודי כבד לרוב מעלה חשד להימצאות של וירוסים הגורמים להפטיטיס. וירוס מסוג הפטיטיס A מדבק כשהוא עובר מצואה של אדם נגוע לפיו של בריא (למשל, אם לא שוטפים ידיים לאחר שהיה בשירותים ולאחר מכן אוכלים עם הידיים). במקרה כזה, אי-הקפדה על היגיינה קפדנית ביותר עלולה להוביל להדבקה של התינוקת, אשר עבורה מחלה זו עלולה להיות מסוכנת, ועל כן רצוי לצמצם את המגע ככל האפשר. וירוסים הפטיטיס B ו-C מדבקים רק במגע עם דם של חולה, ואם החשד הוא שאמך נדבקה באחד מאלה, הסיכון להדבקת התינוקת קטן. בכל מקרה, אבחנה של הפטיטיס נעשית בתוך שעות ספורות בבדיקת דם. אתה מציין שיש נוכחות של חיידק ושנלקחו תרביות. מבלי לדעת באיזה חיידק מדובר לא אוכל לתת מידע נוסף, ואמליץ להימנע ממגע לגמרי עד קבלת תוצאות התרבית, שמגיעות תוך כ-3 ימים בדרך כלל. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לא ידוע לי על תופעות כמו שאת מתארת הקשורות להתקן תוך-רחמי. אבל בהחלט יש לפנות לרופא המטפל לבדיקה, גם לבדוק את ההתקן, אם הוא במקום, אם אין זיהום, וגם לעשות בדיקת דם, לראות שאת לא אנמית בשל הדימומים הארוכים שאת מתארת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
אין טיפול תרופתי לעלייה של CPK לאחר מאמץ גופני. מחקרים הראו כי צריכת פחמימות וחלבונים לפני פעילות גופנית משפרת את תפקוד השריר ומורידה את רמת ה- CPK. מידע נוסף לגבי האנזים CPK תמצא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=30
בתחילת השבוע ביצעתי בדיקת דם ואלה תוצאותיהן: hepatits Bs Ab - 329.26 positive (hepatitis Bs Ag ו- hepatitis C Ab - שלילי) cholesterol - 214.6 triglycerides - 207 (cholesterol LDL - 132.6 (HDL - 37 GOT (AST) - 40 GPT (ALT) - 49 GGT - 69 זאת לאחר שביצעתי בדיקות לפני כחודש שתוצאותיהן היו: cholesterol HDL - 34 cholesterol LDL - 134.8 GOT (AST) - 41 GPT (ALT) - 64 על מה הבדיקות מצביעות? האם הירידה בכולסטרול הרע והעלייה בכולסטרול הטוב מצביעות על מגמה? האם הירידה ב- AST והירידה ב- ALT מצביעות על משהו? האם ה- GGT חריג? בנוסף לכל, בבדיקה האחרונה היתה תוצאה של 19.5 ב- %LYM ובתוצאה של לפני חודש: 17.8. מה אומרת הבדיקה של ה-hepatitis? על פי הבדיקות אין לך כרגע הפטיטיס. הערך החיובי להפטיטיס מראה על כך שחוסנת בעבר, או שהיה לך הפטיטיס בעבר. הבדיקות מראות הפרעה קלה בתפקודי הכבד. השינוי ביחס לבדיקות הקודמות לא משמעותי. ישנו שיפור, אבל מינורי. לא כתבת מה הייתה הסיבה לביצוע הבדיקות. רמת ההכולסטרול שלך גבוהה, ולכן כדאי לך להקפיד על תזונה נכונה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד [24/02/2008]
הסיכוי לפתח תלות בתרופות שציינת (אדויל, נורופן, אופטלגין) נמוך מאוד. לפי המידע שאתה מוסר, חל שינוי משמעותי באופי ובצורת כאבי הראש שמהם אתה סובל, וכן שינוי בתגובה למשככי הכאב שבהם אתה משתמש. בשל כך, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל או לנוירולוג כדי לברר יותר לעומק אם ישנה סיבה אחרת לבעיה, פרט למיגרנה. אם האבחון המחודש יאשר שזו אכן מיגרנה, ניתן יהיה להתאים לך טיפול טוב יותר. תוכל למצוא מידע על על אפשרויות הטיפול במיגרנה בעזרת מנוע החיפוש של אינפומד. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד
ערכי הבדיקות שציינת, נמצאים בגבול התחתון של הנורמה, וככל הנראה מעידים על אנמיה מיקרוציטית. אנמיה מסוג זה יכולה להיגרם בין היתר בגלל מחסור בברזל. יתכן שללא כל קשר ללחץ הדם ממנו את סובלת, יש בדמך גם מחסור בברזל. עם זאת, חסרים נתונים, כמו ערכי ההמוגלובין, ערכי הברזל ועוד, כדי לתת לך תשובה מדוייקת יותר. עליך לפנות לרופא המטפל עם תוצאות הבדיקות להמשך הבירור והטיפול. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד