פיברואדנומה היא גידול שפיר בשד. זהו גידול נפוץ יחסית אצל נשים, אך נדיר, אם כי אפשרי, אצל גברים. פיברואדנומה מורכבת מרקמת בלוטות ורקמת חיבור. לאדם יכולה להיות פיברואדנומה אחת או כמה. גודלה יכול להשתנה - לגדול או להתכווץ עם הזמן.ישנם מקרים בהם פיברואדנומה כל כך קטנה שלא ניתן להרגיש בה, אך במקרים אחרים קל לאתר את הגידול בבדיקה עצמית.אם פיברואדנומה גדולה מספיק כדי להרגישה, צורתה בדרך כלל עגולה, בעלת מרקם מוצקי או גומי, וניתנת להזזה מתחת לעור[1].
פיברואדנומות פשוטות - הנפוצות ביותר, נוטות להיות קטנות ולרוב אינן מגבירות את הסיכון לסרטן השד.
פיברואדנומות מורכבות - שכיחות יותר מעל גיל 35 ונוטות להיות גדולות יותר. עלולות להגביר מעט את הסיכון לסרטן השד בהשוואה לנשים ללא גושים בשד.
סוגים אחרים של פיברואדנומות:
פיברואדנומות ענקיות –בגודל של למעלה מ-5 ס"מ.
פיברואדנומות נעורים – נדירות ומופיעות בגילים 10 עד 18.
פיברואדנומה תסמינים
פיברואדנומות הן גושים מוצקים שמופיעים באחד השדיים או בשניהם. הגוש אינו כואב וניתן להזיז אותו בקלות מתחת לעור השד. פיברואדנומות יכולות להיות קטנות, בגודל של אפונה, או גדולות יותר, כמו כדור גולף (2-3 ס"מ). מאפיינים נוספים אופציונאליים[4]:
הגוש עגול וצבעו סגלגל, בעל גבולות ברורים.
הגוש חלק, ללא גבשושים.
הגוש במרקם מוצק או גומי (לא רך ונוזלי).
הגוש יכול להתרכך מעט בימים שלפני תחילת הווסת.
גושים גדולים נוטים יותר לגרום לכאב מאשר קטנים.
הגושים נוטים לגדול לאט מאוד, אם בכלל, לעיתים הם אפילו מתכווצים (בעיקר בגיל ההתבגרות או בגיל המעבר).
הגוש נוטה לגדול יותר במהלך ההיריון.
סיבות וגורמי סיכון
לא ידוע בדיוק מה גורם לפיברואדנומה. ייתכן כי הורמונים כגון אסטרוגן משפיעים על ההופעה וההתפתחות של הגידולים. הגושים יכולים לגדול, בעיקר בהיריון, אך במהלך גיל המעבר הם דווקא נוטים להתכווץ. חלק מהנשים דיווחו שהימנעות ממזונות ומשקאות ממריצים כגון תה, שוקולד, משקאות קלים וקפה - שיפרה את התסמינים, אך אין מחקרים שהוכיחו טענה זו[5].
אבחון ובדיקות
בדיקה ידנית של כירורג/ית שד בדרך כלל יכולה לאשש את קיומו של הגוש, כמו ללמד על המרקם והגודל שלו. במקרים רבים קיים סיכוי שיומלץ לבצע את הבדיקות הבאות[6]:
אולטרסאונד ו/או ממוגרפיה, בהתאם לגיל האישה והאם היא בהריון.
ביופסיה – לקיחת דגימה מהגוש לבדיקת מעבדה באמצעות החדרת מחט דקה לתוך השד והוצאת דגימה.
סיבוכים אפשריים
פיברואדנומות בדרך כלל אינן מסוכנות או גורמות לסיבוכים. במקרים מסוימים קיים סיכון לפתח סרטן שד כתוצאה מכך, אך מדובר במקרים נדירים. עם זאת, הסיכון לסרטן השד מעט גבוה יותר בקרב אנשים עם פיברואדנומות מורכבות מאשר עם פיברואדנומות פשוטות[7].
טיפולים ותרופות
ברוב המקרים אין צורך בטיפול בפיברואדנומות, שכן הן מתכווצות עם הזמן ונעלמות. עם זאת, במקרה שגודלן גדול מ-2 ס"מ, הן מאסיביות, ממשיכות לגדול ודוחסות רקמות שד אחרות, סביר להניח שיומלץ להסיר אותן. ישנם 2 הליכים כירורגיים המשמשים להסרת הגידול[8]:
כריתת למפקטומי – הסרת הגידול ושליחתו למעבדה להערכה נוספת. יש לקחת בחשבון שניתוח עלול לעוות את צורת השד.
קריואבלציה – שימוש בקור עז כדי להקפיא ולהרוס את המבנה התאי של פיברואדנומה. נהוג לבצע ביופסיה באמצעות מחט לפני הליך זה כדי לאשר שמדובר בגידול שפיר.
"חוויה מצוינת. הרופא סופר מקצועי, לא מלחיץ, נותן מרחב טיפולי ודיאגנוזי, מדבר ב"ה העיניים עם הילדים ובעל ידע כללי נרחב המסייע לו להגיע ללב הילד (למשל בנושא בעלי חיים)"
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אולטרסאונד שד 
כריתת גוש בשד 
הקלת כאב בשדיים בעקבות מחלה פיברוציסטית 
