סרטן הכבד (Liver Cancer)

ראשי

תאור

הכבד אחראי על סינון מתמיד של הדם הזורם בגוף, הוא הופך חומרים מזינים ותרופות שנספגים ממערכת העיכול, לחומרים כימיים מוכנים לשימוש. לכבד יש תפקידים חשובים נוספים, ביניהם סילוק רעלים וחומרים כימיים אחרים מהדם והפיכתם להפרשות. דרך הכבד עובר כל הדם הזורם בגוף, לכן הוא נגיש מאד לתאי סרטן שזורמים בדם.

כבד יכול להיפגע מסרטן ראשוני, המתפתח בו עצמו, או מסרטן שמתפתח במקומות אחרים בגוף ואז מתפשט אל הכבד. ברוב המקרים סרטן הכבד הוא משני או גרורתי, כלומר מקורו של הגידול הממאיר נמצא במקום אחר בגוף.

ברחבי העולם, סרטן ראשוני בכבד תוקף גברים פי שניים מאשר נשים, זהו הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים, הוא תוקף בעיקר אנשים מעל גיל 50.

כבד מורכב ממספר סוגים של תאים, לכן יש מספר סוגים של גידולים שיכולים להתפתח בו. חלק מהגידולים שפירים וחלקם גידולים סרטניים, שעלולים להתפשט גם אל מקומות אחרים בגוף (לשלוח גרורות). הגידולים השונים מתפתחים מסיבות שונות ומטופלים בשיטות שונות. סיכויי ההחלמה תלויים בסוג הגידול.

גידולי כבד השפירים הנפוצים ביותר הם:

·          המנגיומה 
·          אדנומה של הכבד 
·          תהליך פוקאלי דמוי גידול 
·          ציסטה 
·          לימפומה 
·          פיברומה 
·          ליומיומה

הטיפול בגידולים אלו שונה מהטיפול בגידולים סרטניים. לעתים, כאשר הם גורמים כאב או דימום, יש צורך להסירם באמצעות ניתוח.

סוגי סרטן הכבד הם:

·          הפטוצלולר קרצינומה (HHC). 
·          סרטן בדרכי המרה (מקורו של סרטן זה בצינור המרה, והוא לא ידון במאמר זה).

סיבות וגורמי סיכון

סרטן כבד ראשוני (הפטוצלולר קרצינומה) נוטה לתקוף אנשים שיש להם מומים מולדים בכבד, אנשים שמפריזים בשתיית אלכוהול, או אנשים הלוקים בזיהום כרוני, הנובע ממחלות כמו צהבת מסוג B ו- C, המוכרומטוזיס (כאשר יש יותר מידי ברזל בכבד) וכן שחמת הכבד (צירוזיס). 

יותר מ- 50% מהאנשים שאובחן אצלם סרטן כבד ראשוני, לוקים גם בשחמת הכבד (צלקת בכבד, שנגרמת לעתים קרובות כתוצאה משתיה מופרזת של אלכוהול, מצהבת B ו- C ומהמוכרומטוזיס, מחלות שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך ולאי ספיקת כבד). 

אנשים שסובלים מהמחלה הגנטית המוכרומטוזיס, שמתבטאת בכמויות גדולות מידי של ברזל, נמצאים בסיכון גבוה אף יותר.

חומרים מסרטנים רבים עלולים לגרום להתפתחות של סרטן כבד ראשוני, ביניהם קוטלי עשבים מסוימים וכימיקלים כמו ויניל כלוריד וזרניך. עישון, במיוחד כאשר הוא מלווה בשתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, מגביר את הסיכון להתפתחות המחלה.  אלפא טוקסין - רעלן מסרטן, שמיוצר על ידי סוג מסוים של עובש, יכול אף הוא לגרום להתפתחות המחלה. אלפטוקסינים נמצאים לעתים בחיטה, בבוטנים, באורז, בתירס ובפולי סויה.

גורמי סיכון נוספים:

·          מין החולה. 
·          משקל. 
·          שימוש בסטרואידים אנבוליים(סטרואידים לבניית הגוף). 
·          היסטוריה של סוכרת. 
·          מחלות מטבוליות תורשתיות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

לא מקובל לבצע באופן גורף, שיקוף לגילוי מוקדם של סרטן הכבד ראשוני, אולם ניתן לשקול ביצוע שיקוף לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה. יחד עם זאת המחקרים לא הצליחו לקבוע האם השיקוף יעיל עבור כל החולים. על מנת לאבחן סרטן כבד, יש לשלול תחילה את קיומן של מחלות אחרות, בעלות תסמינים זהים.

אנשים בסיכון גבוה הם אלכוהוליסטים ואנשים הלוקים בצהבת כרונית.

בדיקות נוספות:

בדיקות דם שמודדות את סמני הגידול (מרקרים) –חומרים שרמתם בדם עולה כאשר אדם לוקה במחלת סרטן הכבד עשויות לסייע בקביעת אבחנה. סרטן הכבד מפריש חומר בשם אלפא פטופרוטאין (AFP), שקיים בדרך כלל אצל עוברים ונעלם בזמן הלידה. 

בדיקת אולטרסאונד היא הבדיקה הראשונה שמבצעים בדרך כלל, משום שבאמצעותה ניתן לגלות גידולים בגודל 1 ס"מ. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיה בתהודה מגנטית ((MRI עשויות לגלות גידולים קיימים ולסייע בדירוגם, אולם לעתים קרובות הן נותנות תוצאות חיוביות שגויות. ביופסיה היא הבדיקה היחידה שיכולה להבדיל בין גידול שפיר לגידול ממאיר. 

לפרוסקופיה היא בדיקה יעילה לגילוי גידולים קטנים, קביעת ההיקף של שחמת הכבד, או לקיחת דגימה לצורך ביופסיה ועוד. לפרוסקופיה או ביצוע סריקה על-קולית (סריקה באולטרסאונד) במהלך ניתוח.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

כל הסוגים של סרטן הכבד קשים לריפוי. סרטן ראשוני בכבד, לעתים רחוקות מתגלה בשלב מוקדם- השלב בו הסיכויים לטפל בו הם הטובים ביותר. גם בסרטן משני בכבד, או בגרורות של סרטן אחר שהתפשטו אל הכבד קשה לטפל, משום שאז מדובר סרטן שכבר התפשט. 

הרשתות הסבוכות של כלי דם ודרכי מרה בכבד מקשות אף הן על ביצוע הניתוח. רוב הטיפולים מתמקדים בשיפור ההרגשה של המטופל ובניסיון להאריך את חייו.

חולים שהתגלו אצלם גידולים בשלבים התחלתיים, אותם ניתן להסיר באמצעות ניתוח, הם בעלי הסיכויים הטובים ביותר להחלים. למרבה הצער, ברוב המקרים של סרטן כבד לא ניתן לבצע ניתוח, אם משום שהסרטן נמצא כבר בשלב מתקדם מידי, או משום שהכבד חולה מידי ולא יעמוד בניתוח. 

במקרים מסוימים ניתן להקטין את הגידולים באמצעות טיפול כימותרפי, ולהביא אותם למצב שיאפשר הסרתם באמצעות ניתוח. 

את אותו תהליך ניתן לעיתים לבצע באמצעות אתנול במקום בכימותרפיה. אין הוכחות לכך שכימותרפיה לאחר ניתוח מעלה את סיכויי ההישרדות של החולה. חולים שהטיפול בהם הצליח והמחלה נמצאת בהפוגה, צריכים להיות במעקב צמוד, על מנת לוודא שהמחלה אינה מתחדשת. 

קריותרפיה – טיפול באמצעות הקפאת הגידול, וצריבה באמצעות אנרגיית גלי רדיו (RFA) לצורך השמדת הגידול, הן שיטות שיכולות לשמש במקרים מסוימים של סרטן כבד. 

טיפולי הקרנות ניתן לבצע בדרכים רבות, אולם יש להם מגבלות, משום שסבילות הכבד להקרנות היא נמוכה. כאשר משתמשים בהקרנות, עושים זאת כדי להקל על תסמינים מחוץ לכבד, או על מנת להקל על כאב בכבד, על ידי כיווץ הגידול. בטיפול באמצעות תסחוף (אמבוליזציה), עושים שימוש בכימותרפיה או בהקרנה, על מנת לעצור את אספקת הדם אל הגידול. בשיטה זו ניתן להשתמש גם לצורך טיפול בגידולים גדולים יותר.

השתלת כבד היא אופציה עבור חולים שיש להם סרטן הכבד וגם שחמת הכבד. זהו הליך שיש בו סיכון רב, אך גם סיכויים לריפוי.

סרטן כבד מתקדם כולל יותר  טיפול טוב אחד. בעזרת כימותרפיה והקרנות במינון נמוך, ניתן לעתים לעצור את התפשטות הסרטן ולהקל על הכאבים, אך יחד עם זאת, התועלת של הטיפולים הללו בסרטן מסוג זה היא קטנה. 

רוב החולים מקבלים משככי כאבים חזקים בשילוב עם תרופות להקלה על בחילות ונפיחות, או לשיפור התיאבון. התרופה בסוראפניב (נקסאוואר) היא הראשונה שמשיגה שיפור ניכר במצבם הכללי של חולים הלוקים בסרטן מתקדם בכבד, ולא ניתן לטפל בהם באמצעות כימותרפיה. 

אנשים הלוקים בסרטן מתקדם בכבד יכולים לבחור להצטרף למחקרים קליניים שבודקים שיטות טיפול חדשות. מחקרים אלו כוללים הקפאת תאי הגידול לצורך השמדתם, שימוש בסוכנים ביולוגיים כמו אינטרפרון או אינטרלוקין-2 במטרה לעודד את המערכת החיסונית לתקוף סרטן כבד באופן נמרץ יותר, ושליחת סוכנים קטלניים ישירות אל התאים הסרטניים, תוך שימוש בחלבונים סינטטיים, שנועדו להשמיד גידולים ספציפיים.






פורומים, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה בסרטן ריאה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אדנוקרציומה שלב 4 גרורות במוח ובכבד אתי 16/09/2019 19:13
  • שלום, אבי חולה בסרטן ריאה תאים לא קטנים אדנוקרציומה שלב 4 מפושט. בבדיקת פאונדיישן נמצאו שלוש מוטציות Stk11 , keap1, kras(g12d . עבר עשר הקרנות לכל הראש וטיפול אחד של קיטרודה +אלימטה+קרבו. שאלתי היא האם לדעתך הטיפול שמקבל מתאים לפרופיל ושאלה נוספת , הפאונדיישן כתובות שמותיהן של שתי תרופות שיעילות לטיפול ב stk11 בסוגי סרטן אחרים everolimus. Temsirolimus האם בשלב מסויים שימוש בתרופות האלו יכול להיות יעיל וכדאי לנסות? תודה

  • + הוסף תגובה
מוטציות STK11 KEAP1 דר' אליזבטה דודניק 17/09/2019 13:41
  • שלום רב, לצערי, מוטציות בגנים LKB1/STK11 (שתי שמות של אותו הגן) ו- KEAP1 בסרטן ריאה, כל אחד לחוד מנבאות היעדר תועלת מטיפול אימונותרפי ( בין אם ניתן לבד ובין אם ניתן בשילוב עם טיפול כימותרפי). כמובן, שכל מקרה הוא אינדיבידואלי ויש לבצע הערכת תגובה של הטיפול אשר הוחל ולפעול בהתאם. שילוב של כימותרפיה אחרת עם תכישיר נוגד התפתחות כלי דם - היא אחת האופציות בהיעדר תגובה לטיפול שהוחל. אין נתונים של יעילות של טמסירולימוס או אברולימוס בגידולי ריאה נושאים מוטציות אלו.

  • + הוסף תגובה
המשך טיפול בקיטרודה לאחר שנתיים עירית 16/09/2019 16:50
  • האם כדאי להמשיך את הטיפול בקיטרודה לאר שנתיים מוצלחות מאוד של טיפול כל שלושה שבועות?האם להפסיק?האם לרווח בין הטיפולים.?

  • + הוסף תגובה
משך הטיפול האימונותרפי דר' אליזבטה דודניק 17/09/2019 13:24
  • הפסקה של טיפול בקייטרודה לאחר שנתיים גורמת להחמרה של המחלה בכ-30% של החולים. רק מחצית מהחולים שמחלתם החמירה לאחר הפסקת הטיפול יגיבו לטיפול באם יחודש. מחקר ארצי שבדק תרופה דומה, אופדיבו, מרמז על עידפות להמשיך בטיפול מעבר לשנתיים ולהקפיד על המינונים והרווחים המקובלים בטיפול. החלטה לגבי המשך לעומת הפסקת הטיפול היא אינדיבידואלית וצריכה לקחת בחשבון את התגובה, סבילות לטיפול והרצון של המטופל.

  • + הוסף תגובה
טיפול בקיטרודה שלי 09/09/2019 08:52
  • אבא שלי אובחן עם מזותליומה, עבר ניתוח להחדרת צינור וקיבל כימותרפיה שלא עזרה. כעת סובל מכאבים קשים בבית חזה, חלש מאד. שמעתי שקיטרודה יכול להיות יעיל במחלה שלו, אל זה לא בסל. האם נכון? תודה

  • + הוסף תגובה
מזותליומה - מקום של אימונותרפיה דר' אליזבטה דודניק 17/09/2019 13:10
  • אכן, טיפול אימונותרפי יכול להיות יעיל בחלק מהחולים עם מזותליומה. כך, קייטרודה ואופדיבו שניהן הראו תגובות בכ-20-30% מהמטופלים, שילוב של אופדיבו ויירבוי ייתכן ויעיל יותר אך מידע לגבי השילוב הוא טרם בשל. טיפול אימונותרפי עבור חולי מזותליומה זמין דרך הסל אך ורק לחולים עם MSI-HIGH (פרמטר מסויים שניתן לבדוק בתאי הגידול, מדובר במצב נדיר, שכיחותו כ-2% ). באם לא נמצא MSI-HIGH - ניתן לקבל טיפול אימונותרפי ברכישה עצמית/דרך ביטוח פרטי/עמותות חמלה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!