גיהוק

גיהוק נגרם על ידי בליעת אוויר עודף. ניתן לבלוע עודפי אוויר בשל אכילה או שתייה מהירות מדי, דיבור בזמן האוכל, לעיסת מסטיק או מציצת סוכריות, שתיית משקאות מוגזים או עישון. יש אנשים שבולעים אוויר כאשר הם נסערים או לחוצים - גם כאשר הם לא אוכלים או שותים, תופעה הנקראת אירופגיה.

מחלת הרפלוקס הקיבתי-ושטי (GERD) עלולה לעיתים לגרום לגיהוק יתר על ידי קידום בליעה מוגברת. גיהוק כרוני גם יכול להיות קשור לדלקת ברירית הקיבה (דלקת קיבה) או לזיהום של הליקובקטר פילורי, החיידק האחראי לכיב בקיבה. במקרים אלה, הגיהוק מלווה בתופעות אחרות כגון צרבת או כאבי בטן.

רוב הגיהוקים הם ארעיים ומוגבלים בזמן ואינם זקוקים להערכה או לטיפול. ההערכה הקלינית של חולה עם גיהוק מתמשך או בלתי נסבל יכולה לכלול אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה וניטור חומציות הוושט למשך 24 שעות. לרוב, בדיקות אלו יבוצעו במקרה שישנם תסמינים או סימנים נוספים המצביעים על גורם במערכת העצבים או בוושט. 

כאמור, גיהוקים כשלעצמם הם אינם מצב מסוכן ורק לעתים רחוקות הם מייצגים מחלה בסיסית הדורשת טיפול. בין היתר, הם יכולים להיות ביטוי למחלת ריפלוקס קיבתי ושטי (GERD), דלקת בקיבה (גסטריטיס), כיב בקיבה, דיספפסיה או חסימת מוצא הקיבה, ע״י גידול למשל. במידה והגיהוקים נמשכים באופן כרוני או שהם בלתי נסבלים, יש לפנות לרופא/ה לבדיקה גופנית מקיפה.

הטיפול בתרופות אינו מקובל במצבים אלו. לעיתים, במקרים הקשים ניתן להיעזר בתרופות הרגעה. סימטיקון (Simethicone) ופחם פעיל (Activated charcoal) בדרך כלל אינם יעילים, ורק במקרים בודדים דווח על הצלחה בהיפנוזה. אין מידע על יעילות הפסיכותרפיה במצב זה.

טיפול נגד צרבת כמו נוגדי חומצה ללא מרשם או מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) עשוי להועיל. בנוסף, GERD עשוי לדרוש טיפול תרופתי שעשוי להקל גם על הגיהוק.