פוריות: הפרעות בפוריות אצל נשים

תשובה: ההשפעה הרפואית של מתימזול יכולה להתחיל רק לאחר כמה שבועות, עד תום ניצול כל מאגרי הורמון התריס. מתימזול נחשבת בהריון לתרופה מקטגוריה D, כלומר כזו שיש הוכחות לכך שהיא מסכנת את העובר, אך ניתנת במצבי סיכון חיים של האישה, או כאשר אי אפשר להשתמש בתרופה אחרת ובטוחה יותר, או כאשר תרופה אחרת ובטוחה יותר אינה יעילה. מתימזול חוצה את השליה ועלולה להשרות גויטר עוברי ומצב נוסף שנקרא קרטיניזם. המומים המולדים המתוארים בספרות הרפואית כוללים פגמי גולגולת, חסימה של הוושט, מצב נוסף שנקרא choanal atresia עם או ללא פטמות לא מפותחות. לגבי PTU, או Propylthiouracil, הזמן עד שהתרופה משפיעה דומה לזה של מתימזול, וגם היא שייכת לקטגוריה D בהריון. היא עלולה לגרום לתת-פעילות בלוטת התריס בעובר ולגויטר. עם זאת, הדיווחים כאן פחות חזקים, ומכיון שיתר פעילות הבלוטה באישה בהריון עלולה לגרום לרעלת הריון, אי ספיקת לב ופגיעה ביילוד, לפעמים חושבים שיתרונות הטיפול עולים על הנזק הפוטנציאלי, מה גם שבאישה הרה, תפקודי התריס המוגברים נוטים לדעוך כאשר ההריון מתקדם ואז יכולה להתאפשר הפחתת המינון של התרופה. היוועצי ברופא המטפל שלך כדי לגבש החלטה טיפולית. בהצלחה ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: קשה להמליץ או לחוות דיעה מבלי לדעת את כל ההיסטוריה הרפואית והמיילדותית שלך, וללא בדיקה. באופן כללי, מדובר במצב בו ישנן הידבקויות מרובות, ומכיוון שכל הלידות שעברת היו ניתוחיות (לידה קיסרית), כמובן שגם הלידה הבאה, אם וכאשר תתרחש, תהיה ניתוחית. לכן, נראה שיש ממש בדברי הרופא המנתח, שכן מצב שכזה בהחלט עשוי לגרום לסיבוכים קשים במהלך ההריון והלידה עצמה. בכל אופן, אם אינך שבעת רצון מהמצב, ומעוניינת בילדים נוספים, על כן אני ממליצה לפנות לרופא נוסף ולקבל חוות דעת נוספת לגבי מצבך וסיכוייך להריון וללידה נוספים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: אבעבועות רוח אכן יכולות לגרום למחלה קשה יותר בנשים הרות ולבעיות בעובר כאשר המחלה מתרחשת סמוך ללידה, אולם לפני תחילת ההריון המחלה אינה גורמת לשום בעיות, כך שלאחר תקופת החלמה קצרה (שבועיים ?) ניתן להיכנס להריון ללא חשש.

תשובה: בדיקות הנערכות תחת שיקוף רנטגן מחייבות חשיפה לקרינה. מינון הקרינה המדויק משתנה מבדיקה לבדיקה. כפי שציינת, מינון הקרינה בבדיקות שיקוף גבוה יותר מאשר בצילום בודד. עם זאת, הנבדק אינו חשוף לקרינה במשך כל הבדיקה, אלא בקטעי זמן קצרים במהלכה. מכשירי השיקוף המודרניים גם מאפשרים להפחית במידה ניכרת את חשיפת הנבדק לקרינת רנטגן. לדוגמה, שיקוף התרוקנות דרכי השתן חושף את הנבדק לפי 10 עד פי 20 מכמות הקרינה בצילום חזה, אולם מידת הקרינה בו נמוכה פי 5 עד פי 10 מזו שבבדיקת CT של הבטן. יש לציין כי כולנו חשופים לקרינת רקע בכל רקע, ומידת הקרינה בבדיקת שיקוף ממוצעת שקולה לכמה חודשים של קרינת רקע כזו. כמו בכל בדיקה, יש לשקול את התועלת שבביצועה מול הנזק האפשרי שבצידה. במקרה של בדיקות שיקוף, הנזק אינו רב. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד