כיב קיבה (אולקוס) הוא פצע שטחי ברירית הקיבה. בדומה לכיב בתריסריון, גם כיב קיבה הוא אחד מצורות הביטוי של מחלת הכיב הפפטי (אולקוס), וכמוהו הוא תוצאה של הפרת האיזון בין גורמים מזיקים (חיידק הליקובקטר פילורי, חומצה הידרוכלורית [חומצת מלח], אנזים פפסין ותרופות נוגדות דלקת כמו אספירין), לבין מנגנוני ההגנה של רירית הקיבה.
צילום: Shutterstock כ-4% מכלל כיבי הקיבה שאינם תוצאה של נטילת תרופות נוגדות דלקת, שאינן סטרואידים, הם כיבים ממאירים. מסיבה זו כאשר מתגלה כיב קיבה יש ליטול דגימת רקמה (ביופסיה) משולי הכיב על מנת לשלול אפשרות של כיב ממאיר (סרטן קיבה).
כיב קיבה תסמינים
התסמין העיקרי של כיב קיבה הוא כאבי בטן.
כאבי הבטן עשוי להופיע בצורות שונות ואינו ייחודי למחלה זו. הכאב עלול להופיע בעת האכילה, זמן מה לאחריה ואף להעיר את החולה משנתו. בניגוד לכיב תריסריון, אצל רוב החולים בכיב קיבה אין הקלה בכאב לאחר האכילה.
יתכנו גם תסמינים נוספים כגון בחילה, עם או ללא הקאה, צרבת וירידה במשקל.
לעיתים מתגלה הכיב בעקבות הופעת הסיבוכים מבלי שקדמה להם תלונה על כאבי בטן.
הקאה דמית או צואה בגוון שחור (כתוצאה מהימצאות דם בצואה) מחייבות בירור לשלילת כיב עיכולי.
סיבות וגורמי סיכון
זיהום בחיידק בקיבה, הליקובקטר פילורי , קיים ב-70% לערך ממקרי כיב קיבה. מתברר שבניגוד לחולי כיב תריסריון, הפרשת החומצה בקיבה אצל אנשים עם כיב קיבה נמוכה בהשוואה לנבדקים בריאים. נראה כי הפגיעה במנגנון ההגנה של רירית הקיבה היא הסיבה העיקרית להתפתחות כיב קיבה. שכיחות כיב הקיבה בקרב האוכלוסייה המערבית נמוכה מזו של כיב התריסריון. הוא מופיע בדרך כלל בגיל מבוגר יותר ובגיל 60-50 שכיחותו הגבוהה ביותר.
סיבה משמעותית נוספת להתפתחות כיב קיבה היא נטילת אספירין ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות. תרופות אלו המיועדות לטיפול בכאב ובדלקות מפרקים מעכבות את פעילות האנזים ציקלואוקסיגנזה-1 ופוגעות ביצירת פרוסטגלנדינים שהם חומרים חיוניים להגנה על רירית הקיבה. הטיפול הנרחב באמצעות תרופות אלו, בשנים האחרונות, בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת, גרם לעלייה משמעותית בשיעור החולים שלקו בכיב קיבה ובסיבוכיו כמו דימום חד.
אבחון ובדיקות
הבדיקה המדויקת ביותר לאבחון כיב קיבה היא גסטרוסקופיה (אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה). לשם בדיקה זו מוחדרת צינורית גמישה עם מצלמת וידיאו זעירה אל תוך חללי הוושט, הקיבה והתריסריון. בבדיקה ניתן לצפות מקרוב על רירית הקיבה, ליטול דגימת רקמה משולי הכיב לצורך בדיקה פתולוגית (ביופסיה) ולאשר או לשלול נוכחות החיידק הליקובקטר פילורי. על מנת למנוע מן הנבדק תחושה בלתי נעימה במהלך ביצוע הבדיקה, נהוג לאלחש מקומית את הלוע, או להחדיר לתוך הווריד תרופות מרגיעות לפני ביצוע הבדיקה.
בדיקה אחרת היא צילום רנטגן של הקיבה והתריסריון, לאחר בליעת חומר ניגוד (בריום). בדיקה זו אינה מדויקת, ולא ניתן במהלכה ליטול דגימת רקמה לצורך בדיקה מיקרוסקופית או לשם גילוי החיידק הליקובקטר פילורי. למרות שקיימים סימנים מאפיינים המבדילים בין כיב שפיר לכיב ממאיר, מומלץ בכל מקרה לבצע בדיקה אנדוסקופית לשם התקנת ביופסיה לשלילת ממאירות.
טיפולים ותרופות
הטיפול בכיב קיבה שפיר דומה לזה הניתן לכיב תריסריון.
אם אובחן זיהום בהליקובקטר פילורי הוא כולל טיפול באנטיביוטיקה בשילוב עם טיפול מונע הפרשת חומצה. יש לבצע לאחר 6-4 שבועות אנדוסקופיה, על מנת לוודא ריפוי של הכיב. אם לא נרפא יש לבדוק חשד לממאירות ולבצע ביופסיות חוזרות ומעקב, עד לריפויו המלא של הכיב.
לגבי חולים שלקו בכיב קיבה ואשר מטופלים באספירין או בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, יש להעריך מחדש אם להמשיך את הטיפול בתרופות אלו. אם הטיפול באמצעות תרופות אלו בכל זאת חיוני, יש להוסיף טיפול מגן בתרופות נוגדות הפרשה של חומצה, מקבוצת מעכבי משאבת מימן (PPI), חוסמי קולטן היסטמין מסוג H2, או כאלו המכילות פרוסטגלנדינים סינתטיים (מיזופרוסטול). לא ברור עדיין אם יש מקום לטיפול מונע לשם חיסול החיידק הליקובקטר פילורי לפני הטיפול באספירין או בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, לטווח ארוך.
ניתוח של כיב קיבה מומלץ אם הוכחה ממאירות או אם קיים חשד לממאירות לאחר שטיפול ראוי וממושך לא הועיל והכיב לא נרפא.
"חוויית הטיפול הייתה מקצועית ומכילה. שוחחנו על הדברים שנחשפתי אליהם והתחושות שעלו בתוכי, והוא היה קשוב, מכוון ומדויק. בסיום אף המליץ על המשך טיפול להעמקה והתקדמות ."
תשובה: קלקסאן (הפארין) היא תרופה לדילול הדם. נקסין (נאפרוקסן) היא תרופה ממשפחת נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAIDs). מומלץ להימנע משילוב תרופות אלו, מכיוון שזה עלול להגביר את הסיכון לדימומים או להיווצרות כיב עיכולי. יש להיות מודעים לסיכונים אם נוטלים אותן יחד, ולעקוב בקפידה אחר תפקודי הקרישה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
שאלה: אני בת 51, בסוף הטיפול בחידק הליקובקטר. ברצוני לדעת אם זיהום בחיידק הוא חד-פעמי, או שזאת מחלה כרונית שיכולה להתפרץ מדי פעם. האם יש דרך למנוע חזרה של המחלה? והאם יש צורך בדיאטה מיוחדת?
תשובה: זיהום על ידי החיידק הליקובקטר פילורי אינה מחלה כרונית. ברוב המקרים, לאחר נטילת טיפול מלא ונכון, החיידק נכחד והמחלה עוברת. לעתים נדירות יכול להתרחש זיהום חוזר של החיידק. זה קורה במקרים שבהם מדובר בזנים העמידים לאנטיביוטיקה הניתנה בהתחלה, ואז יש צורך בטיפול ספציפי יותר. אין דרך ספציפית למנוע את ההידבקות החוזרת, אך באופן כללי, ניתן להקפיד על תזונה נכונה המגינה על הקיבה ושומרת על איזון מבחינת חומציות, ולהימנע מתרופות היכולות לגרום לגסטריטיס כגון אספירין, נוגדי דלקת לא סטרואידיים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
שאלה: אני בן 75, סובל מיתר לחץ דם ומטופל בתרופות לופרסור אורוס 190, כדור אחד ביום, טריטייס קומפ 5 מ"ג, כדור אחד ליום, וקאדקס 4 מ"ג, 2 כדורים ביום. לחץ הדם שלי מאוזן לאחר קבלת התרופות. לאחרונה, עקב חשד לאירוע מוחי (שלא הוכח), התחלתי לקבל גם א
תשובה: זיהוי ומניעה במידת האפשר של גורמי סיכון הם דרך טובה להפחית את הסיכוי לשבץ. גורמי הסיכון הם יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים (AF), סוכרת, עישון, רמות LDL, כולסטרול וטריגליצרידים גבוהות בדם, והיצרות העורקים הקרוטידיים. אם יש פרפור פרוזדורים, הטיפול בגילך הוא אחר: קומדין. בנוסף, יש לבדוק אם יש גורמי סיכון אחרים ולפטל בהם, למשל לטפלב הפרעה ברמת השומנים על ידי שינוי תזונתי וסימוביל במידת הצורך. אספירין היא התרופה נוגדת הקרישה שנחקרה הכי הרבה. המלצת ה- FDA לגביה היא נטילה יומית של אספירין במינון של 50 עד 325 מ"ג. אספירין היא תרופה טובה הניתנת למניעת שבץ מוחי ואירועים כליליים (אוטם שריר הלב). יש כנראה סיבה שבגללה לא קיבלת אספירין: אולי כיב קיבה או דימום ממערכת העיכול בעבר. התרופה פלאויקס מאושרת לשימוש על ידי ה- FDA, ובמחקר גדול (Caprie) נמצא שהיא יעילה לפחות כמו אספירין. אני לא חושבת שמישהו עשה מחקר על נטילת פלאויקס באופן שבו ציינת (3 ימים ואז הפסקה ליום אחד). את ההמלצות נותנים לפי מחקרים קליניים, והיות שזמן מחצית החיים של התרופה הוא 8 שעות, כלומר תוך 8 שעות רמתה בדם יורדת לחצי (לא ברור לגמרי מתי מתפנה התרופה לגמרי ממחזור הדם אבל נניח שזה בערך זמן כפול מזמן מחצית החיים), ניתן להסיק שביום שבו אתה לא לוקח את התרופה, אתה למעשה לא מכוסה מבחינת ההשפעה נוגדת הקרישה. אם היה לך אירוע מוחי, הסיכון השנתי שלך לאירוע נוסף הוא 8%-10%, ולפיכך התועלת שבטיפול עולה בהרבה על הסכנות שבנטילת התרופה. אני ממליצה לקחת את התרופה לפי המלצת הרופאים, כלומר, מדי יום. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
שאלה: אני בן 33. נמצא אצלי חיידק HP. אני לוקח את הטיפול האנטיביוטי המשולש. יש לי בעיה לקחת כדורים, ולכן אני מפורר את התרופות שקיבלתי לכוס מים. האם יש בעיה בדרך זו של נטילתן?
תשובה: הטיפול המשולב כולל לרוב שתי אנטיביוטיקות ותרופה המעכבת הפרשת חומצה בקיבה. הטיפול המשולש הוא חיוני לארדיקציה (חיסול החיידק) של החיידק הליקובקטר פילורי הנמצא בקיבה. לא מומלץ לפורר את הכדורים. פגיעה בשלמות הכדורים, וערבובם עם מים, מפריעה לספיגה תקינה ולפעילות תקינה של החומר האנטיביוטי ושל עיכוב החומצה. הטיפול עלול להיות בלתי יעיל עקב כאשר מפוררים את הכדורים. אם אינך בטוח לגבי אופן נטילתם של כדורים, יש להיוועץ עם הרוקח בבית המרקחת שבו אתה רוכש אותם. אני ממליצה לך להתחיל לתרגל נטילת כדורים בשלמותם. בהצלחה ד"ר שרון בר-שי - אינפומד