סרטן השחלות

תשובה: Adenocarcinoma in Situ – זהו שלב התחלתי מאוד של סרטן צוואר הרחם, שלא חדר את כל שכבות הדופן. לכן הטיפול המקובל בתהליך זה הוא קוניזציה. בקוניזציה מסירים את השכבה העליונה והסרטנית. בתשובה הפתולוגית שקיבלת ישנה עדות לכך שכל הגידול הוסר. כתוב בפירוש שגבולות השכבה שלקחו נקיים מגידול. בעקבות תשובה זו, מספיק להמשיך במעקב, כמו שהרופא שלך המליץ. אין שום סיבה להימנע מיחסים אוראליים, וגם אין צורך במשטח של חלל הפה והגרון. זני HPV שגורמים לסרטן הם בדרך כלל 16, 18, 31, 33. זה לא ממש משנה איזה מהם היה אצלך, ולכן אין צורך לעשות בדיקת PCR. חיסון HPV ניתן היום בארץ לנשים עד גיל 26. את מבוגרת יותר, ואני לא בטוחה שבגילך, ובשלב בו את נמצאת, יש טעם לקבלת החיסון. אני מצרפת לך קישור לדף מידע על החיסון. http://www.hpv.co.il

תשובה: ב-10% מן הנשים המאובחנות כסובלות מסרטן השד יש היסטוריה משפחתית של המחלה. העלייה בסיכון כאשר יש קרובת (או קרוב) משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחלו בסרטן השד, תלויה בגיל קרובת המשפחה בעת האבחנה, ובמספר הקרובים מדרגה ראשונה שלקו במחלה (קרובה מדרגה ראשונה היא אם, אחות או בת). כאשר נבדקו יותר מ-50,000 נשים עם סרטן שד ו-100,000 נשים כקבוצת ביקורת, נמצא כי הסיכון של אישה עם קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה ללקות בסרטן השד הוא פי 1.8 מאשר באישה ללא סיפור משפחתי, וכאשר יש 2 קרובות משפחה חולות מדרגה ראשונה, הסיכון גבוה פי 2.93. הסיכון גבוה יותר כאשר קרובת המשפחה לקתה בסרטן בגיל צעיר. כדי להעריך את מידת הסיכון עבורך, יש לבדוק מי קרובי המשפחה שחלו, ובאיזה גיל חלו במחלה. את מדברת על כריתה מניעתית של השחלות, ובהחלט יש מקום לשקול את האופציה הזאת, אבל לאור ההיסטוריה המרשימה במשפחתך, אולי מתאימה יותר דווקא כריתה מניעתית של השדיים. באשר לתופעות הלוואי של כריתת שחלות, מכיוון שכבר סיימת כבר את המחזור החודשי, השחלות שלך אינן פעילות, ותופעות הלוואי העיקריות הן לא תופעות של גיל המעבר אלא סיבוכים ניתוחיים, כמו דימום או זיהום. את ניתוח כריתת השחלות ניתן לבצע בניתוח פתוח דרך הבטן, בלפרוסקופיה או בגישה דרך הנרתיק. לכל אחת מן השיטות יתרונות וחסרונות משלה, אך שיעור הסיבוכים בכל השיטות נמוך. בחלק מקופות החולים ומרפאות החוץ בבתי החולים הגדולים יש רופאים מומחים בגנטיקה של הסרטן. אני ממליצה לך ללכת לגנטיקאי עם כל הנתונים על הסרטן במשפחתך, ולהתייעץ איתו באשר לאפשרויות העומדות בפניך. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד

תשובה:

ניתוח כריתת שחלות מניעתי מוצע לנשים אשר מצויות בסיכון גבוה לפתח ממאירות של השחלה, אשר נחשבת יחסית "אלימה" יותר מסוגי סרטן אחרים, בשל הגילוי המאוחר יחסית, וסוגי הגידולים, הנוטים לגדול ולהתפשט באופן מהיר יחסית. כיום ידועות 2 מוטציות עיקריות אשר הנשאיות שלהן מצויות בסיכון מוגבר לממאירות של השד והשחלה- מוטציות אלו קיימות בגנים הנקראים BRCA 1 ו-2. הסיכון לחלות בסרטן שחלה בקרב הנשאיות עומד על פי 20-30 יותר גבוה מאשר באוכלוסיה הכללית, ועל כן, נשים אשר בוחרות להיבדק (עקב קיום ממאירות במשפחה בגיל צעיר), ונמצאות נשאיות, בוחרות לעיתים להסיר את שתי השחלות בגיל צעיר (לרוב לאחר שסיימו את תוכנית הילודה שלהן).

תשובה:

ניתוח כריתת שחלות בשיטה הלפרוסקופית לא מבוצע בחשד לקיום של ממאירות באחד מאיברי הבטן או האגן- למשל עקב ממצאים בבדיקות אולטרא-סאונד/ CT קודמות, המעידים על שינויים סרטניים אפשריים ברקמה. הסיבה לכך היא שלרוב באם נמצאת ממאירות תוך כדי ניתוח יש צורך בהרחבת הניתוח כך שמוסרת כל הרקמה הנגועה בגידול, כולל לקיחת ביופסיות מקשריות הלימפה האזוריות האגניות ואף הבטניות, כריתת חלקים מקרום הצפק (המכסה את איברי הבטן) ולעיתים אף חלקי מעי נגועים בגידול. ניתוח בסדר גודל שכזה אינו אפשרי כמעט לביצוע בשיטה לפרוסקופית. בנוסף, ציסטה בשחלה או גידול שפיר גדולים מאד, לרוב אינם מוסרים בשיטה לפרוסקופית, שכן קשה יותר להוציאם דרך הפתחים הקטנים. לעיתים הניתוח יתחיל בשיטה לפרוסקופית, ובמידה ואי אפשר יהיה להוציא את הממצאים, ירחיב המנתח את החתך הניתוחי.