תימומה

התימומה היא גידול של בלוטת ההרת (תימוס, Thymus). הבלוטה ממוקמת במיצר העליון (Mediastinum), מתפתחת ומגיעה לשיא גודלה בתחילת גיל ההתבגרות. ממועד זה ואילך היא קטנה בהדרגה ונהפכת לרקמת חיבור.

התימומה מורכבת משני סוגי תאים השונים במהותם זה מזה: תאי אפיתל ולימפוציטים מסוג T. מכאן הרקע לסוג, לפעילות ולמיקום התימומות. זהו גידול של המבוגר והוא נדיר בילדים.

קיימים שלושה סוגי תימומה עיקריים:

1. גידול המוקף על ידי קופסית שלמה של רקמת חיבור. זהו ככלל, גידול שפיר ומורכב מתאי אפיתל דמויי כישור וביניהם מפוזרים לימפוציטים בודדים. הוא מהווה כמחצית מכלל התימומות ומתגלה בדרך כלל במקרה, לדוגמה בביצוע CT, ללא חשד לגידול.

2. גידול החודר דרך הקופסית ומורכב בעיקר מתאי אפיתל מעוגלים בעלי גודל בלתי אחיד. הוא מהווה כרבע מכלל התימומות. לחולה עם גידולים אלו יש לרוב הסתמנות קלינית.

3. גידול החודר דרך הקופסית ומורכב מתאי אפיתל בעלי שונות גבוהה ומאפיינים של גידול ממאיר. סוג זה הוא היותר ממאיר ושכיחותו כ-5% מכלל התימומות. חולים עם גידול זה הם תסמיניים.

קיימים סוגי גידול נוספים אך כולם פחות שכיחים.

הביטוי הקליני תלוי באופי הגידול. גידול מהצורה השפירה מאובחן לרוב במקרה. לגידולים הממאירים יכולים להיות ביטויים מגוונים. הגדלת נפח הגידול עלולה ללחוץ על איברים אחרים הנמצאים במיצר כמו כלי דם או קנה הנשימה. כשליש מהתימומות הממאירות גורמות לתסמונת Myasthenia gravis המתבטאת בחולשת שרירים. במקרים אחרים מופיעים חוסר דם, או פעילות-יתר של בלוטת התריס ו/או יצירה מופחתת של אימונוגלובילינים.

הטיפול העדיף הוא כריתת הגידול בשלמותו.

פרופ' (בדימוס) אורי לוינסקי

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007