בדיקת חלבון CRP (C-Reactive Protein)

חשוב להבין את סוג דלקת המפרקים כדי להבין את מידת הפגיעה ואת הסיכוי לפגיעה נוספת או המשכית. הסחוס בדרך כלל לא חוזר לחלוטין לשלמותו, אך יכול להיות שיפור מבחינת התסמינים של הכאב עם טיפול מתאים. אני ממליצה להיבדק על ידי ראומטולוג. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

יכולות להיות כמה סיבות לבהיות כאלו. בראש ובראשונה, עליך להיבדק על ידי אורתופד כדי לשלול קרע בגיד השריר הארבע-ראשי. סיבות אפשריות אחרות קשורות להפרעה תפקודית אחרת, עצבית או שרירית. הייתי ממליץ שבשלב הראשון תפנה לאורתופד לצורך בירור מסודר. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

הדמעות מורכבות מ-3 שכבות: מיימית, שומנית ומוקוזית. פגיעה בייצור או בהפרשה של אחת השכבות עלולה לגרום את תסמונת העין היבשה. הסיבות האפשריות מגוונות וכוללות תסמונת סיוגרן, דלקת מפרקים ראומטית, לופוס, תרופות כגון גלולות למניעת הריון, אנטיהיסטמינים, חוסמי בטא, פנותיאזינים, אטרופין, הסננה של בלוטת הדמעות (גידול, סרקוידוזיס), והמצב לאחר הקרנה של בלוטת הדמעות. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

מכיוון שמחלת וגנר גורמת לנטייה (פרה-דיספוזיציה) לפתח פגיעה בכליות, מחלת החום בהחלט יכולה לגרום לירידה בתפקודי הכליות ולעלייה במדדי תפקודי הכליה. לא ניתן לחזות כמה זמן יקח למדדים לחזור לערכי הבסיס שלך, שהיו לפני מחלת החום. הפגיעה בכליות כתוצאה ממחלת וגנר היא הגורם לחלבון בשתן, ולכן הטיפול הטוב ביותר הוא להשיג שליטה במחלה, שכוללת טיפול בסטרואידים במינון גבוה בתוספת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית כגון ציקלופוספאמיד. שליטה טובה יותר בווגנר תוביל לשיפור בתפקודי הכליה, לירידה בכמות החלבון בשתן ולמניעת הצורך בהשתלת כליה. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

postpartum thyroiditis היא דלקת של בלוטת התריס המופיעה ב- 5%-10% מהנשים לאחר ההריון. לפעמים המחלה מתבטאת בהתחלה בהיפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס) שבהמשך הופך להיות היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס), וזה מה שנראה שיש לך לפי בדיקות ה- TSH. אצל רובן הגדול של הנשים המצב הוא הפיך, ותפקוד בלוטת התריס חוזר להיות נורמלי ללא טיפול. כמו כן אין צורך להפסיק את ההנקה. אבל בכל מקרה אני ממליץ לך להיות במעקב של רופא. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף הווריצלה. מדובר באותו הנגיף הגורם אבעבועות רוח בילדים. באנשים שחלו באבעבועות רוח, לאחר ההחלמה נותר הנגיף רדום בתאי העצב באתרים שונים במערכת העצבים המרכזית. מסיבות שונות, הנגיף עשוי לשוב ולהתפרץ שנים מאוחר יותר, אלא שכעת, הודות לזיכרון החיסוני, הוא אינו מתפשט בכל הגוף, אלא מוגבל לעצב יחיד. לאורך העצב מופיעה פריחה שעשויה להיות מגרדת או כואבת. בשלב זה המחלה מידבקת במגע עם הנגעים שעל העור, אולם יכול להידבק רק מי שלא חלה מעולם באבעבועות רוח ולא חוסן נגד המחלה. זה אומר שלמעשה, כמעט רק תינוקות עשויים להידבק. בעלך ובתך אינם בסכנת הידבקות. הטיפול במחלה נועד להגביל את משכה ולהקטין את הסיכוי שיתפתחו סיבוכים. המרכזי בהם הוא כאב עצבי שלעיתים רחוקות עלול להימשך זמן רב. אכן ישנו חיסון נגד וירוס אבעבועות הרוח, הניתן לכל התינוקות במדינת ישראל. החיסון לא נועד למנוע התפרצות של שלבקת חוגרת אלא את מחלת אבעבועות הרוח. אין טעם לחסן אנשים בוגרים, שכן רובם ככולם כבר חלו במחלה, וממילא הם מחוסנים נגדה. הטיפול שקיבלת הוא המומלץ במקרים אלה. כעת לא נותר אלא להתאזר בסבלנות, שכן המחלה חולפת מאליה במוקדם או במאוחר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

הסיבות האפשריות להגדלה של בלוטת לימפה בצוואר הן רבות מאד. הסיבה השכיחה ביותר היא תהליך זיהומי באזור קרוב, וכפי שתיארת בשאלתך, לפני כחודש סבלת מדלקת גרון. לא ברור לי אם יש לך דלקת בשן הבינה או שהיא פשוט טרם בקעה. בכל אופן, זו סיבה בהחלט סבירה להגדלה של בלוטת לימפה באזור, אם כי בדרך כלל יש בלוטות לימפה נוספות מוגדלות באזור, דבר שלא נמצא אצלך. מצד שני, ישנן גם סיבות אפשריות אחרות להגדלה של בלוטות לימפה, ולכן חשוב להמשיך לברר את הסיבה אצלך. בדיקת FNA היא בדיקה שבה מבצעים ניקור של הבלוטה, מוציאים ממנה נוזל ובודקים אותו במיקרוסקופ. עלייך לפנות לרופא המטפל להמשך בירור הממצא. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

מרבית בני האדם מאובחנים כחולים בקוליטיס כיבית עוד בטרם הגיעם לגיל 30, אולם המחלה יכולה להתפרץ בכל קבוצת גיל. אצל כ- % 10 עד % 20 מכלל החולים בקוליטיס כיבית יש לפחות בן משפחה אחד מקרבה ראשונה אשר חולה גם הוא במחלה. דבר זה מצביע על כך שייתכן ולמרכיב התורשתי יש בכל זאת תפקיד מרכזי בגרימת מחלת הקוליטיס הכיבית.

אבחון מחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס) הוא מורכב. תהליך האבחון כולל אנמנזה מפורטת, בדיקה גופנית, בדיקות דם, קולונוסקופיה או גסטרוסקופיה וכן בדיקות הדמייה נוספות כמו בדיקה באמצעות קפסולה מצלמת. מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית לא ספציפית, החודרת את דופן המעי. קוליטיס היא מחלה כרונית דלקתית וכיבית של המעי הגס. לכל אחת ממחלות אלו אזורים יותר ספציפיים במעי, אך לא ציינת מהיכן נלקחו הביופסיות, מה גם שהשינויים שנצפו הם יחסית שטחיים וקלים, ולכן אני נוטה להאמין כי לא מדובר בקרוהן, אך שוב חסרים פרטים, ולכן הדבר הנכון הוא לפנות עם התוצאות לרופא גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד