בדיקת מי שפיר, או ניקור מי שפיר, היא בדיקה שנעשית במהלך ההיריון על ידי גניקולוגית או גניקולוג. הבדיקה נותנת תשובה מוחלטת לשאלה האם לעובר יש תסמונת דאון, ולעוד מספר מחלות נלוות.
בבדיקה זו שואבים מי שפיר באמצעות מזרק. הסיבה העיקרית לביצוע הבדיקה, שנחשבת לבדיקה פולשנית, היא הצורך לקבל תאים מן העובר לבדיקות גנטיות, בד"כ לבדיקת מבנה הכרומוזומים. נוזל מי השפיר נמצא בתוך שק ההיריון, ובו צף העובר. לתוך הנוזל נושרים תאי עור של העובר, אותם ניתן לגדל במעבדה ולבדוק לפי הצורך. בנוסף, ניתן לבדוק במי השפיר ריכוז של חומרים המעידים על מומים מולדים בעמוד השדרה או בדופן בטן העובר.
לעיתים רחוקות מתבצעת הבדיקה לקראת סוף ההריון, כאשר הרופאים מעוניינים להעריך את בשלות ריאות העובר לצורך יילוד מוקדם מסיבות רפואיות. בבדיקה זו אין מבצעים בדיקות גנטיות כלשהן.
בדיקת מי שפיר הומצאה במקור ע"י מדענים ישראלים בכדי לסייע בקביעת מין העובר, אך מאז המצאתה ועד היום חלו מספר שינויים שהובילו לכך שבדיקה זו חיונית בהריונות בהם מתעורר חשש לתסמונת דאון אצל העובר.
מי שפיר הינם מים בהם העובר "צף" לאורך כל ההיריון. תפקידם העיקרי של המים הוא להוות מעין בולם זעזועים לעובר. מקור המים הינו למעשה הפרשת השתן של העובר.
צילום: shutterstock | Thomas Andreas
מטרת הבדיקה
ההחלטה לבצע את הבדיקות קשורה בד"כ בחשד כי לעובר יש הפרעה כרומוזומלית, כמו תסמונת דאון למשל, אצל נשים מעל גיל 35, או אם התקבלה תשובה לא תקינה בבדיקות תבחין משולש או שקיפות עורפית. זוהי הבדיקה הפולשנית הנפוצה ביותר בהריון.
הבדיקה מבוצעת בד"כ בשבועות 16-20, אם כי לעיתים מתעורר צורך לבצעה במועד מאוחר יותר. מכלל הבדיקות הפולשניות בהריון, זוהי הבדיקה הטובה ביותר, הכרוכה בסיכון יחסית נמוך להפלה - כחצי אחוז - וגם המדויקת ביותר. חסרונה העיקרי הוא שהיא מתבצעת בשליש השני, כלומר, מועד יחסית מאוחר. יש להדגיש, כי אין מועד זה מונע כל אפשרות לפעולה נדרשת בהמשך, כמו הפסקת הריון (הפלה יזומה).
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות
הבעיה השכיחה בעבורה מבצעים בדיקת מי שפיר היא תסמונת דאון. זו הבדיקה היחידה הקובעת באופן מוחלט וודאי אם לעובר יש תסמונת דאון או לא. התסמונת באה לידי ביטוי בפיגור שכלי חמור ובעיות בריאותיות נלוות נוספות. הסיכוי לעובר הנושא תסמונת דאון עולה משמעותית ככל שגיל האם גבוה יותר. (ראו בהמשך) בדיקת מי שפיר לעובר הנושא תסמונת דאון מגלה שיש לו 47 כרומוזומים, במקום 46.
כיוון שהעובר צף במים אלו תקופה ארוכה ניתן למצוא בהם תאים שהעובר משיל ובתוכם פיסות מהחומר הגנטי של העובר (ד.נ.א), חומר תורשתי זה מאורגן במקטעים הנקראים כרומוזומים. אצל רוב בני האדם ניתן למצוא 23 כרומוזומים שמקורם באם ו-23 שמקורם באב.
סה"כ אצל עובר בריא נצפה לראות 46 כרומוזומים. בעת בדיקת מי שפיר שואבים מעט ממי השפיר ותחת מיקרוסקופ מיוחד מחפשים וסופרים את מספר הכרומוזומים. כל תוצאה שתהיה שונה מ 46 מעידה על בעיה גנטית כלשהי.
אוכלוסיות בסיכון
כיוון שביצוע בדיקה זו מחייב החדרת מחט לתוך שק מי השפיר, קיים סיכון כלשהו בבדיקה זו, ואחת מתוך 350 בדיקות לערך מסתיימת בהפלה (כמובן שהדבר תלוי בין השאר במקצועיות וניסיון הרופא המבצע את הבדיקה).
כיוון שהסיכוי לעובר עם תסמונת דאון עולה ככל שגיל האם עולה (ללא קשר לגיל האב), וכיוון שקיים סיכון כלשהו בבדיקה זו, המלצת משרד הבריאות היא לבצע דיקור מי שפיר לכל הנשים בהריון החל מגיל 35.
לצורך המחשה: שכיחות תסמונת דאון בקרב נשים, בתחילת שנות ה-20 לחייהן היא אחת ל 1400 לידות, בעוד שהשכיחות בקרב נשים בנות 35 הוא אחת ל 400 לידות.
תסמונת דאון אינה מחלה תורשתית ולכן אם קיים במשפחה ילד החולה במחלה אין הדבר משפיע על סיכויי הילד הבא להיות חולה, ולהיפך.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה
כיוון שבמהלך דיקור מי שפיר מוחדרת מחט לתוך הרחם ומעט מי שפיר נשאבים למזרק, יש לוודא שיש מספיק מי שפיר ושהעובר מאפשר מקום להחדרת המחט. בשל שתי העובדות הנ"ל הבדיקה מתבצעת החל מהשבועות 14-16 להריון ובד"כ בין שבועות 17-18 להריון. בפרק דמן זה יש מספיק מי שפיר אך העובר עדיין אינו גדול ומאפשר את החדרת המחט בבטחה.
כמו כן, במהלך בדיקות ההיריון השגרתיות מתבצעת בדיקת דם הנקראת חלבון עוברי. בדיקה זו מנבאת באמצעים סטטיסטיים את הסיכוי להולדת ילד עם תסמונת דאון. התוצאה מסייעת בקבלת ההחלטה באם לבצע דיקור מי שפיר או לא.
לפני בדיקת מי שפיר אין צורך בהכנות מיוחדות, אך יש לחתום על הסכמה לפעולה פולשנית בהריון, בה יצוין כי לפעולה סיכון מסוים.
אופן ביצוע הבדיקה
בשלב הראשון תתבקשי לשכב על מיטת הבדיקה ולחשוף את הבטן, לאחר חיטוי אזור הדקירה בבטן, הרופא יתבונן באמצעות אולטרסאונד בעובר, בשליה ובמי השפיר.
לאחר בדיקת מיקום העובר ובחירת האזור שבו נראים מי שפיר ללא חלקי עובר, מבצעים חיטוי של עור הבטן, מחדירים מחט דקה, תחת הסתכלות במוניטור האולטרסאונד, אל תוך הרחם לאזור שנבחר. ברגע שהמחט נמצאת בתוך חלל הרחם יישאבו מעט מי שפיר לתוך מבחנות, כמות המים הנשאבת קטנה (כ-20 סמ"ק מי שפיר), ואינה מסכנת את שלום העובר. בד"כ אין מבצעים הרדמה מקומית, והבדיקה אינה מכאיבה יותר מאשר בדיקת דם. את המבחנה עם הנוזל שולחים למעבדה.
כיוון שלאורך כל בדיקת מי שפיר הרופא/ה צופה באולטראסאונד, סיכויי הפגיעה בעובר קרובים לאפס.
התשובות צפויות להגיע תוך מספר שבועות.
לאחר הבדיקה
בתום בדיקת מי שפיר יש להמתין במנוחה במשך כשעה במשרד הרופא בכדי לוודא שאין סיבוכים מידיים ושהמטופלת חשה בטוב, בנוסף כיוון שבמהלך הבדיקה עברה המחט דרך שרירי הבטן והרחם, יש לאפשר החלמה תקינה ומהירה ולכן יש לנוח מנוחה מוחלטת בביתה (פרט לשירותים ומקלחת כמובן) במשך 48 שעות.
במקרה של עליית חום, דימום מהנרתיק או מיעוט בתנועות עובר יש לגשת לרופא המטפל.
אזהרות
סיכון: הסיכונים לעובר הם לידה מוקדמת, הפלה, זיהום. הסיכון להפלה נמוך ועומד כיום על פחות מ- 0.5%. הסימנים הראשונים להפלה הם התכווצויות בבטן או דימום.
הסיכון לאם הוא זיהום. הסימנים הראשונים לזיהום הם כאב בטן, שלשול, חום.
פענוח תוצאות
התוצאות מגיעות לרוב לאחר שבועיים עד שלושה, ובהן מדווח באם יש לעובר תסמונת דאון או לא לצד עוד כמה מחלות שכיחות פחות. בנוסף, בטופס התוצאה מצוין מין היילוד (גם אותו ניתן לקבוע על סמך הכרומוזומים).
בבדיקה זו ניתן לזהות מומים הנגרמים על ידי שיבושים בכרומוזומים. במצב תקין יש 23 זוגות כרומוזומים תקינים כולל כרומוזומי המין. סידור לא תקין או מבנה לא תקין של הכרומוזומים עלול להצביע על מחלות ספציפיות. למרבה הצער, תשובה תקינה אינה שוללת את כל המחלות ואינה מנבאת את עתיד ההיריון. אולם תשובה לא תקינה מנבאת בכמעט 100% את קיום במחלה שנבדקה.
את המחלות הכרומוזומליות ניתן לחלק לכאלו שבהן יש הפרעה במספר הכרומוזומים ולכאלו בהן יש הפרעה במבנה הכרומוזומים.
תסמונות כרומוזומליות הנפוצות הגורמות לפיגור שכלי כוללות תוספת של כרומוזום 21 (תסמונת דאון) ותסמונת X שביר ותסמונת בה יש חוסר או עודף של כרומוזום X (למשל XXX, XXY או XO) גורמות בדרך כלל להפרעות בפוריות עם או בלי הפרעה בהתפתחות.
במקרה ונמצא כי לעובר תסמונת דאון עומדת בפני ההורים קבלת ההחלטה באם להמשיך הריון זה או לסיימו.
העובר ברחם מוקף בנוזל מי השפיר. מי השפיר מספקים חומרים הנחוצים להתפתחות תקינה של העובר ומספקים לעובר הגנה פיזית. מיעוט מי שפיר (oligohydramnion) הוא מצב של מחסור בנוזל ברחם. מיעוט במי שפיר נגרם או על ידי אובדן מוגבר של נוזלים, או על ידי ירידה בייצור השתן של העובר. כמות מי השפיר נקבעת על ידי שיווי משקל בין שני התהליכים הללו. יש כמה מצבים נפוצים אשר גורמים למיעוט מי שפיר: ירידת מי שפיר מוקדמת ירידה בייצור מי השפיר עקב פגם בהתפתחות, בדרך כלל בכליות או במערכת הפרשת השתן בעובר (דבר שנשלל במקרה שלך). ירידה בתפקוד השליה, אשר גורמת לירידה בהפרשת השתן על ידי העובר. הריונות מעבר לשבוע 40. ההשלכות של מיעוט מי שפיר תלויות בשלב שבו ההריון נמצא. בטרימסטר השני התינוק מתחיל לנשום ולבלוע את מי השפיר, דבר שנחוץ לגדילה ולהבשלה של הריאות. מי השפיר עוזרים גם בהתפתחות של הצלעות והשרירים. מחסור במי שפיר בשלב זה יכול לגרום לאי התפתחות הריאות. בטרימסטר השלישי ההשלכות של מיעוט מי שפיר חמורות פחות. הסיבוכים בשלב זה קשורים לסיבה למיעוט ולא למיעוט עצמו. כאשר המיעוט נגרם על ידי בעיות בגדילת העובר (IUGR), גורמי הסיכון לבעיות בגדילה משפיעים על העובר. אם המיעוט נגרם על ידי ירידת מי שפיר, אז יש סכנה ללידה מוקדמת. המוטציות המורפולוגיות הנקשרות למיעוט מי השפיר הן תוצאה של העובדה שהעובר "נמחץ" ברחם, מה שיכול לגרום לשינויים בפני העובר או בגפיים. לא ניתן לומר אם שינויים אלו הם זמניים או קבועים, זה תלוי בחומרת הפגיעה. במקרה שלך, כמות מי השפיר נמצאת בגבול התחתון, אך עדיין בתחום הנורמה, וכן נשללו הבעיות המרכזיות, כגון פגם בכליות של העובר. אמליץ לך להישאר במעקב של בדיקות תכופות על ידי הגינקולוג המטפל. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
בדיקת מי שפיר היא אמצעי לאיתור טרום-לידתי של הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות, בראשן תסמונת דאון, אך גם תסמונת ה- X השביר וציסטיק פיברוזיס. אוטיזם היא מחלה המאובחנת עם הגדילה וההתפתחות של הילד, אלא אם כן ישנו אוטיזם במשפחה המקושר למחלה גנטית, ואז ניתן לבדוק זאת בעובר. תוכלי לקרוא עוד על בדיקת מי שפיר כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=108
הפס שאת מתארת, שבשפה הרפואית נקרא Linea Nigra (קו שחור), הוא תופעה נפוצה, בעיקר בנשים בהריון. קו כזה יכול להופיע גם בנשים שאינן בהריון, והוא כנראה קשור לשינויים הורמונליים (מה שמסביר את היותו נפוץ בזמן ההריון). אם הוא מפריע לך, אני ממליץ לך לפנות לרופא המטפל על מנת שיוכל להתרשם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
אני 12 יום אפילו 12 וחצי (כי הזרקתי מאוד מוקדם בבוקר) אחרי אוביטרל. הזרעה בוצעה יום לפני האוביטרל (לפני13 יום) בדיקת הריון ביתית מראה פס שני לא מאוד חזק אבל ברור. ייתכן שאלו עדין שאריות של האוביטרל?
הבוקר ביצעתי בדיקה ביתית נוספת והפס השני התחזק מאוד. בדיקת דם הונחתי לבצע מחר (14 יום מהאוביטרל) האם לדעתך ההתחזקות של הבדיקה הביתית שוללת את האופציה שמדובר בשאריות?
את הבדיקה הראשונה הבוקר עשיתי עם הפיפי הראשון היתה חיובית ברורה. עשיתי עוד בדיקה הערב (9שעות לאחר הראשונה) הפס עדיין קיים אבל חלש יותר. הגיוני שזה בגלל הריכוז של ההורמון בשתן? מחר בטא.
היי דר ערב טוב! בטא שניה אחרי 48 שעות יצאה 544 ראשונה לפני יומיים 178 פרוגסטרון 170 ואסטרדיןל 1400 לפי החישובים אני בשבוע 4פלוס 4 האם ההכפלות תקינות?🙏🏼 תודה
מאז שגיליתי על ההריון אני חשה כל מיני תסמינים באיזור הבטן התחתונה והרחם. אבל בשעתיים האחרונות חשתי דקירות ברחם קצת יותר חזקות ממה שהרגשתי עד עכשיו ובפיפי בניגוב יצאה הפרשה ממש קטנה נקודתית חומה נראית צמיגה כזאת . מאז עקבתי ואין דימום או עוד הפרשות והתחושות של הדקירות ברחם מרגישות כמו התכווצויות או כאבי מחזור קלים אני רק שבוע 4+5 מלבד פעמיים בטא לא עשיתי עדין כלום לוקחת דופסטון3 פעמים ביום האם זה נשמע תקין? מתי כדאי לשקול עליה למיון?
המשיכי בתמיכה ואם ההפרשה נמשכת תידרש ביקורת בדיקת ביטה חוזרת
הוסף תגובה
התכווצויות
נוי19/12/2025 | 22:25
ההפרשות לא המשיכו מאז רק פעם אחת של הפרשה מאוד קטנה בגודל של גרעיון קטן. האם שאר התחושות הן נורמליות? התחושות של הכאבי מחזור והדקירות. זה בא והולך מבחינת העוצמה. בכל מקרה מבצעת ביום א בבוקר בדיקת בטא שוב
הוסף תגובה
הפרשות
נוי19/12/2025 | 22:27
לא היתה עוד הפרשה מעבר לאותה אחת קטנה מאוד בגודל של גרעין קטן. עוקבת אחר ההפרשות מאז ואין כלום. אבל כן יש התכוצויות וכאבי מחזור שבאים והולכים בתדירות שלהם. זה הגיוני? בכל מקרה ביום א מבצעת שוב בטא
לגבי ציון הדירוג -משמעות,ההמלצה,ופוטנציאל ההשתרשות: דירוג עובר DUC1 מתייחס לעובר ביום 3 להפריה (Day 3) עם חלוקה של כ-7-8 תאים, כשהסימון "C" מציין פחות איכותי יחסית (יותר שברים או אי-סימטריה), אך עדיין יש לו פוטנציאל התפתחות, ומומחי פוריות ממליצים לעיתים להמשיך לגדל אותו לבלסטוציסט (יום 5) כדי להעריך טוב יותר את סיכויי ההצלחה. הסבר לדירוג DUC1: D (Day 3): מציין שהעובר נבדק ביום השלישי להתפתחותו, שהוא שלב ההתחלקות הראשוני. U (Unclassified/Under developed): משמעותו שהעובר עדיין לא הגיע לדרגת איכות גבוהה, ייתכן בגלל חוסר סימטריה או שברים בתאים, אך הוא לא "אטריטי" (אשפה). C (Grade C): מתייחס לאיכות התאית (לרוב בהקשר של בלסטוציסט, אך כאן מתייחס לאיכות הכללית): ציון C נחשב פחות טוב מ-A או B, כלומר יש יותר שברים/אי-סימטריה. 1: לעיתים מתייחס למספר התאים או לחלוקה (למשל, 12-16 תאים ביום 3 נחשב טוב, ואילו כאן יש עובר "פחות אידיאלי"). למה זה חשוב? פוטנציאל: עובר כזה יכול להתפתח לבלסטוציסט (יום 5) ולהיות מוחזר, אך סיכויי ההשרשה שלו נמוכים יותר מעובר באיכות גבוהה (A/1). החלטה רפואית: הרופאים ממליצים לעיתים להמשיך ולגדל אותו ליום 5, מכיוון שרק התפתחות ארוכה יותר תחשוף את הפוטנציאל האמיתי שלו להפוך להריון תקין. לסיכום, עובר DUC1 הוא עובר "בינוני-נמוך" ביום 3, עם סיכויים סבירים יותר אם יתפתח היטב ליום 5, אך לרוב הסיכויים שלו להשרשה נמוכים יותר בהשוואה לעוברים איכותיים יותר (A או 1).
שלום פרופ׳ בת 36 , עשיתי בדיקות פרופיל הורמונלי , לפני פתיחת תיק בבנק הזרע והתוצאות של E-2 332 FSH 8.20 שנה שעברה FSH היה 14 וE-2 220 הFSH ירד ולא נראה הגיוני , האם הבדיקה תקינה ?
היי פרופ בת 35.6 , לידה לפני שנה אחרי הזרעות. רזרבה 0.3 ניסיונות להריון שני כעת , הזרעות נתנו שני הריונות כימיים. עברתי לivf דרך קופת חולים. גונאל 300 הניב 4 ביציות ורק 2 הפריות. הוחזר יום 2 ולא יודעצ מה עלה בגורל השני עדיין. לא התאכזבתי ממספר הביציות כמו שהתאכזבתי ממספר ההפריות שבעצם ייתכן ולא יהיו עוברים נוספים וכל חודש לעבור שאיבות. האם זה המקסימום שניתן להשיג ברזרבה הזו? האם שינוי פרוטוקול או רופא יכול להיות מוצלח יותר? חשבתי שivf יתן יתרון או הגדלת סיכויים ואני ממש לא מרגישה ככה. אשמח לשמוע את דעתך בנושא
שלום פרופ.אחרי 10 החזרות 3 פעמים הרין לא תקין...קריוטיפ תקין רחם תקין..הציעו לקחת שתי מנות נוגדנים לפני שאיבה ואחרי הטא חיובית...האם יש בדיקות דם אני יכולה לעשות לפני לקחת לוודא אם אני באמת צריכה ???בגלל שזה יקר וחבל לקחת סתם רק בגלל שהם רוצים לנסות
לא יודעת איזה נוגדנים לא ספרו לי אבל מה שהבנתי נוגדנים במארה לדכא תגובה חיסונית שאולי לא נמצא בגוף שלי אלו נוגדנים בגלל זה לא נקלט העובר או נקלט ולא ימשיך להתפתיח
שלום פרופ ...החזרה לפני 4 ימים..היום הרמתי בת שנה וחצי לא שמנה וזרקתי אותה באוויר כמה פעמים ושכחתי בכלל ההחזרה...האם עשתית נזק..האם זה משפיע על ההשתרשות😔 מתי משתרש עובר בן 3 לפני 4 ימים
המתיני עוד יומיים לביצוע הבדיקה. באשר למתן ה-IVIG תוך ורידי קיימת הנחה שחוסר איזון של תאי Th1/Th2 במערכת החיסון קשור לבעיות בתפקוד הרבייה. במטופלות עם כישלון חוזר או הפלות חוזרות נראה שיחס Th1/Th2 עולה בדם ההיקפי עם הגברת התגובה החיסונית גורמים אנטי דלקתיים, כגון IFN-γ ו-tumor necrosis factor-α (TNF-α), המופרשים בעיקר על ידי תאי Th1, עולים בדם ההיקפי של מטופלות אלו-הטיפול באימונוגלובולינים תוך ורידי (IVIG) יכול לשפר את קצב ההשתרשות -תאים דנדריטים עזיםDCs-Decidual dendritic cells -מקרופאגים-מווסתים את ההשתרשות, השליה, התפתחות העובר ועיצוב כלי הדם במשטח האם-עובר-מקרופאגים הממוקמים קרוב לפלישה של הטרופובלסטים (תאי השיליה)ולעורקים הספירליים מסייעים להשתרשות,בשלב המוקדם של ההיריון שיעור המקרופאגים ברחם הנו גבוה במטופות אלו ובנשים עם אנדומטריטיס כרונית ואדנומיוזיס, מה שמעיד על כך שמקרופאגים מעורבים בתהליך הפתולוגי של כשל ההשתלה במטופלות האלו. עם זאת, המנגנון הבסיסי נותר לא ידוע
הוסף תגובה
אחרי 10 ימים שלילי
מירי26/11/2025 | 22:10
התקשרו מ ivf ואמרו תפסיקי תמיכה אין הריון.למרות שתמיד מבקשים בטא אחרי 14 יום מהחזרה לא יודעת למה הפעם אמרו להפסיק אחרי 10 ימים
שלום פרופ.אפשר להסביר לי אם הכל בסדר.להלן תוצאות בדיקת דנ"א של בדיקת הסקר הגנטי האחיד.הבדיקה אינה כוללת את תוצאות הבירור של בדיקת הנשאות לתסמונת X Fragile) X שביר), המבוצעת לנשים בלבד, בשיטה אחרת.סיכום תוצאות הבדיקה:לא נמצאה עדות לנשאות לאף אחת מהמוטציות שנבדקו במסגרת בדיקה זו (ראה רשימה מצורפת). לפיכך, לא בוצעה בדיקת נשאות לבןהזוג.הסבר כללי:בדיקה זו נועדה לאתר סיכון מוגבר למחלות גנטיות תורשתיות בצאצאים. מדובר במחלות המורשות בתורשה אוטוזומלית רציסיבית, שבהלחולה 2 עותקים לא תקינים של גן מסוים (האחד מהאם והשני מהאב). לזוג הורים הנשאים לאותה המחלה, קיים סיכון של 25% לצאצאחולה במחלה זו. אם רק אחד מבני הזוג נמצא נשא למחלה, הסיכון השארי לצאצא החולה במחלה נמוך. סיכון שארי הינו הסיכון הנותרלצאצא חולה כאשר זוהתה נשאות רק אצל אחד מבני הזוג. הסיכון השארי נובע מהאפשרות לקיומה של נשאות למוטציה נדירה אצל בן /בת הזוג אשר לא נכללה בבדיקה שבוצעה, ראה אפשרויות הרחבת הבירור בהמלצות.