שומנים הם חלק נורמלי בהרכב הצואה וכוללים גליצרידים, פוספוליפידים, גליקוליפידים ועוד. סטאטוריאה (Steatorrhea) הוא המונח הרפואי המתאר עודף שומנים בצואה, מצב פתולוגי הנגרם לרוב על ידי הפרעות בתהליך העיכול[1]. הכבד, כיס המרה, הלבלב ורירית המעי – כולם משתתפים בתהליך ספיגת השומנים ופגיעה באחד מהם עלולה להפריע לתהליך הספיגה התקין ולהביא ליתר הפרשה של שומנים בצואה. באמצעות בדיקה זו ניתן לכמת את השומנים בצואה, ולזהות עודף שומנים כעדות לתהליך פתולוגי המתרחש בגוף[2].
צילום: shutterstock | diy13
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת אי-ספיגת שומן. בנוסף, הבדיקה יעילה לניטור יעילות טיפול אנזימטי בהפרעות ספיגה מסוימות, בעיקר בלבלב[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
מכיוון שתהליך ספיגת השומן במעי הוא תהליך מורכב, אי-ספיגת שומן יכולה להעיד על מגוון רחב של מחלות ומצבים בריאותיים שונים. ניתן לחלק מצבים אלו לפי האיבר הפגוע[2]:
דלקת המעי על רקע קרינה (נפוץ בחולי סרטן המטופלים בהקרנות).
מחלת וויפל.
צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO).
תסמונת המעי הקצר (בעיקר במטופלים שעברו כריתת מעי).
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאי-ספיגת שומן ולאי-ספיגה באופן כללי. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה לרוב תידרש תזונה המכילה כמות קבועה מראש של שומן ביום (בין 50 ל-150 גרם) לצורך ביקורת במספר ימים לפני הבדיקה, כמו גם הימנעות מתרופות משלשלות, תחליפי שומן ומשחות באזור פי הטבעת. יש להיצמד להוראות המדויקות שיספק הגוף הבודק[4].
מהלך הבדיקה לרוב מתבצע איסוף צואה לכלי קיבול באופן עצמאי למשך פרק זמן קבוע וידוע מראש (בין 24 ל-72 שעות), על מנת לספק דגימה אמינה ככל האפשר. ניתן לבצע גם בדיקה רנדומלית של יציאה אחת ללא הכנה[4].
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5].
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את המטופל.ת לסיכונים[2].
שלום דר
בחודשים האחרונים אני שם לב שאני סובל לעיתים קרובות משלשולים בשעות הבוקר, בלי קשר ברור למה שאכלתי ערב קודם. לפעמים זה קורה כמה ימים ברצף ואז נעלם לכמה שבועות.
מה יכולה להיות הסיבה לכך, האם יש מצב שאני סובל מרגישות למזון כלשהו ? יש דרך לבחון את זה עצמאית או שכדאי לבצע בדיקות מסוימות כבר בשלב הזה?
תודה מראש.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום יוסי, ממליצה לך לרשום במשך שבועיים מה אכלת ביום שלפני שיש שילשול. ניתן למצא לעיתים מענה משותף למזון שאתה לא מעכל היטב. במידה ולא תצליח להגיע למכנה משותף, יש בדיקות נדיפה שניתן לעשות, שיוכלו להצביע על רגישות ללקטוז או פרוקטוז.
שלום,
אני בן 47 ובביקור אצל רופא אא"ג נאמר לי שיש לי נזלת אחורית ועליית חומציות מהקיבה (REFLUX).
מיד לאחר התחלת לקיחת אומפרדקס עשיתי בדיקות דם בהם היו לי ערכים נמוכים מהטווח בקלציום וPLT - (מעולם לא קרה בעבר). בנוסף הרגשתי שהראייה שלי קצת הושפעה לאחר לקיחת התרופה. תופעות לוואי אלו מזוהות עם תרופה זו.
מה עליי לעשות? האם יש פתרונות חלופיים?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
אופציות אחרות מלבד אומפרדקס עקב תופעות לוואי
שלום דני,
אני ממליצה לבקש להחליף את האומפרדקס. ישנן מספר תרופות אחרות שיכולות לעזור ללא תופעות לוואי. בנוסף, חשוב מאוד להמנע ממזונות חומציים וחריפים. ולהמנע מאכילה לפני השינה. כל אלה יעזרו להקטין באופן ניכר את תופעת הרפלוקס.
שלום ד"ר
אני מתמודד כבר תקופה עם בעיה מתמשכת במערכת העיכול של נפיחות, כאבי בטן אחרי אוכל ותחושת עייפות שנלווית לזה. ניסיתי לשנות תפריט, להוציא מאכלים חשודים, אבל זה לא ממש פתר את הבעיה.
קראתי קצת על רגישות למזון ומחלות דלקתיות של דרכי העיכול, ואני מתחיל לחשוש שאולי מדובר במשהו מעבר לרגישות רגילה.
אשמח לדעת מה ניתן לעשות בשלב הזה האם יש בדיקות מומלצות כדי להתחיל בירור מסודר, והאם יש אפשרות להגיע אליך לבדיקה במרפאה?
תודה מראש.
שלום אייל, בהמשך לתאור שלך, ממליצה להתייעץ עם רופא גסטרו, ולהמשיך בברור רפואי כדי לשלול מחלה דלקתית.
בדיקות צואה יכולות לעזור בהבנת הבעיה, וכן התאמת תזונה מדויקת יותר לצרכים כרגע.
אשמח לעזור.
ניתן לתאם פגישה במרפאה. תוכל למצא פרטים נוספים באתר. בהצלחה ובבריאות מלאה.
איך אפשר לזהות אם תסמינים חוזרים במערכת העיכול נובעים מרגישות למזון או מבעיה במעי עצמו?
אני חווה תסמינים חוזרים כמן נפיחות, כאבי בטן, גזים ולעיתים גם שלשולים או יציאות לא סדירות. זה קורה בעיקר אחרי אכילה, אבל לא הצלחתי עדיין לזהות דפוס ברור או מאכל מסוים שגורם לזה.
האם ייתכן שמדובר ברגישות למזון (כמו גלוטן או לקטוז) או שיכול להיות שמדובר בבעיה כלשהי או מצב אחר במערכת העיכול?
אודה לתשובת הד"ר.
שלום רב, השאלה טובה מאוד והתשובה יותר מורכבת. בעיקרון כשיש בעיה תפקודית של המעי, עושים אלימינציה של מחלות ואז עוברים לבדוק את נושא התגובות השליליות למזון.
הבעיה היא בדיוק כפי שציינת, שהפרעות כמתואר יכולות להיות קשורות לקושי בעיכול, מחלה דלקתית, הפרעה בחיידקי המעיים , מחסורים אנזימים ועוד. זיהוי הבעיה הוא חלק משמעותי מאד.
השימוש בממתיקים מלאכותיים ובעיקר ממתיקים כהליים, מייצר לעיתים גזים מרובים.
מלטיטול, אריטריטול, קסיליטול ודומיהם, נוטים לתסוס במעי ולייצר גזים.
בנוסף, תהליך של לעיסת מסטיק גורר הכנסת אוויר למעי שגם היא משפיעה על כמות הגזים במעי.