בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) של הבטן והאגן (Ultrasound of abdomen and pelvis)

דקפפטיל (טריפטורלין) ניתן לטיפול בכמה בעיות, ובמקרה שלך הוא חלק מטיפול IVF על ידי דיכוי הורמונים, דבר שמאפשר ניטרול של מנגנון הביוץ הטבעי באופן זמני על מנת לגרום לביוץ מתוזמן. מידע נוסף על תרופה זו נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=472

קרום הבתולים הוא קרום רירי המכסה באופן חלקי או מלא את הנרתיק. בקרום בתולים תקין יש חורים שמאפשרים את מעבר הווסת. קרום הבתולים עשוי להיקרע מסיבות שונות: החדרת חפץ כלשהו לנרתיק או קיום יחסי מין. לאחר קריעת קרום הבתולים, הוא בדרך כלל אינו עובר איחוי. אישה שרוצה יכולה לעבור פרוצדוקה של שחזור קרום בתולים, Hymenorrhaphy. תוכלי למצוא מידע נוסף על קרום הבתולים באמצעות מנוע החיפוש של האתר. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

DCI או D-Chiro-Inositol הוא תוסף נטורופתי היכול לסייע לנשים הסובלות מתסמונת פוליציסטית של השחלות. מצאתי שתוסף זה יכול לעזור עם עמידות לאינסולין, עוזר נגד דיכאון, ומסייע לכבד לפרק שומנים. ככל הידוע לי, התוסף אינו מוכר כרגע כחלק מהטיפול הקונבנציונלי בנשים עם שחלות פוליצסטיות בארץ. יכול להיות שעליך לפנות לנטורופת מומחה לקבלת מידע נוסף וכדי לברר אם ניתן להשיג אותו בארץ. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד

קודם כל בשעה טובה על ההריון. רחם קשתי עד דו-קרני יכול לגרום לקשיים בקליטת ההריון ובמהלכו, ויכול גם להשפיע על המנח (אורכי, רוחבי) ועל המצג של העובר (ראש, עכוז). כל עוד העוברית מרגישה טוב ברחם (אם הבדיקות תקינות, כולל אולטסאונד ומוניטור בהתאם לצורך), אין סיבה לדאגה. זה בסדר שהיא בתנועה וסביר שהיא תשנה תנוחות. בדרך כלל לקראת סוף ההריון העוברים כבר פחות מסוגלים לשנות תנוחות, מפאת גודלם, וכן בשל כמות מי השפיר. קשה לקבוע בדיוק מתי הם כבר לא יתהפכו, ועל כן אני ממליצה בינתיים להמשיך להנות מההריון ולתת לטבע לעשות את שלו. ייתכן מאוד שבקרוב, העוברית שלך תמצא את המצג הנוח לה ביותר, ואז תוכלי לדעת מהן האופציות שלך ללידה טבעית. חשוב לציין שאם המצג יהיה מצג עכוז (כלומר אם העכוז של העוברית יהיה החלק המוביל), הלידה תצטרך להיעשות בניתוח קיסרי. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תופעת הלוואי של קסטרל (Alfuzosin) במערכת הנשימה היא זיהומים. תופעות הלוואי במערכת הנשימה של אומניק (Tamsulosin) הן שיעול, דלקת גרון, דלקת סינוסים ונזלת. שחמת הכבד באמת מגבירה את רמת הרעלים בגוף. אם יש אי-ספיקת כליות, אזי גם מצב זה זו תורם לעלייה ברמת הרעלים בגוף. הגדלה של הפרוסטטה, כשלעצמה, אינה משפיעה על רמת הרעלים בגוף. הדבר שמתרחש במצב כזה הוא ששתן לא יכול לעבור דרך שלפוחית השתן החוצה, ולכן הוא מצטבר בשלפוחית, ואם יש אצירת שתן (ב-'א', כלומר אגירת שתן), זה מאוד מאוד כואב, ומובן שיש לטפל בכך. קשיי הנשימה, לדעתי, אינם קושרים לכדורים לטיפול בפרוסטטה אלא לשחמת הכבד. במצב זה יש מיימת, מים בחלל הבטן, שמקשים מאוד על הנשימה, ולדעתי זו הסיבה לבעיות שחווה אביך. התרופות שציינת עלולות לגרום נזלת, דלקת גרון, בעיות סינוסים וכדומה, אך בפני עצמן, אינן גורמות לקוצר נשימה. היוועצו ברופא/ה המטפל/ת. ד"ר שירי אורי - אינפומד

פוקלי זה מוקדי. פטלי - הכוונה היא שהמקור הוא עוברי. ישנה התבלטות ממוקמת, סדירה למראה באספקט תחתון של כליה שמאל. קרוב לוודאי שמקור הממצא הוא בתהליך ההתפתחות העוברית. זהו ממצא מקרי בבדיקה, ואין לו כל משמעות. לולא היית עושה את הבדיקה, לא היית יודעת שהוא קיים. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

על המונחים אקוגני או היפואקוגני תוכלי ללמוד ממילון מונחים של האתר. באופן כללי, המונח לקוח מתחום האולטרסאונד, ומתייחס למוקדים בעלי צפיפות גבוהה (היפראקוגני) או נמוכה (היפואקוגני). בבדיקה שלך, האקוגניות לא אחידה עקב הסננה. איני יודעת אילו מחלות יש לך. הסננה אינה מושג ספציפי. הממצא עשוי להתאים הן להסננה שומנית והן להסננה גרורתית, וייתכן שיש אפשרויות נוספות שאיני חושבת עליהן כעת. עליך להגיע עם תשובת האולטרסאונד לרופא המטפל שלך על מנת לקשר בין ממצאי ההדמיה לתמונה הקלינית ולשאר המחלות מהן את סובלת, אם יש כאלו. בנוסף, לא פירטת את המשך פענוח הבדיקה. יתכן שיש רמזים נוספים בהמשך. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

היסטרוסקופיה היא בדיקה שבאמצעותה ניתן לראות את חלל הרחם. כמו כן ניתן לבצע במהלכה פעולות בתוך חלל הרחם. מכיוון שאת מתארת דימומים וככל הנראה שארית של הריון בחלל הרחם, מטרת הבדיקה היא לאשר את החשד ולרוקן את חלל הרחם מן השארית. זוהי פרוצדורה מקובלת. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

יותר מ- 95% ממקרי סרטן האשכים מסווגים כגידולים של תאי נבט. תאי הנבט הם תאים פרימיטיביים, שנמצאים בעיקר בבלוטות המין הזכריות והנקביות (אשכים ושחלות בהתאמה). אצל הגברים תאי הנבט אחראים ליצור הזרע. גידולי תא נבט באשכים בדרך כלל מופיעים באחד משני אופנים: גידולי סמינומה וגידולים שאינם סמינומה (מכונים גם (NSGCT. שני סוגי הגידולים מלווים בתסמינים זהים וגם שיעורי הריפוי שלהם זהים. הם שונים זה מזה באופן בו הם מתפשטים, או שולחים גרורות ובתגובתם לטיפולים השונים. לכן, כדי שהטיפול יהיה מוצלח ויעיל חשוב שהאבחנה תהיה מדויקת. לימפומות וגידולים אחרים שאינם גידולי תא נבט, מהווים את חמשת האחוזים הנותרים של מקרי סרטן האשכים. לסוגים נדירים אלו של סרטן האשכים יש מאפיינים שונים מאלו של גידולי תא נבט, במיוחד העובדה שהם נוטים להופיע בגיל מבוגר יותר.

הסננה שומנית של הכבד היא מצב שכיח שברוב המקרים הוא כרוני וללא סימפטומים, ואינו גורם לנזק משמעותי, אך הוא יכול גם להתקדם בהדרגה ולהפוך לדלקת כבד משמעותית במקרים מסוימים ולהגיע עד לשחמת וכשל הכבד. כבד שומני שכיח יותר באנשים סוכרתיים, שמנים ועם עודף שומנים בדם. הוא עשוי גם להופיע בעקבות הרעבה, ירידה קיצונית במשקל ולאחר הזנה תוך- ורידית. אין טיפול ישיר בזה, אך שמירה על איזון הסוכרת, ירידה במשקל ונטילת ויטמין E עוזרת לשמור על הכבד מנזק נוסף ומשפרת את המצב. אם כן, מומלץ כעת לגשת לרופא המשפחה על מנת לבצע בדיקה לסוכר, לשומני הדם ולתפקודי ואנזימי הכבד.