בדיקות דם (Blood Test)

על פי הבדיקות שצירפת, יש לך הפרעה קלה בתפקודי הכבד, ועודף שומנים בדם. נתונים אלה מתאימים למתב שציינת, של כבד שומני. המשך את המעקב ואת הטיפול אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

ישנם כמה סוגים עיקריים של תרומבוציטופניה (מחסור בטסיות): Gestational thrombocytopenia - ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון בלבד. לסוג זה אין כל משמעות, פרט לעובדה שיש מגבלות (כמו מתן אפידורל). תרומבוציטופניה אימונית - ייצור של נוגדנים נגד תרומבוציטים. סוג זה עשוי להשפיע על העובר ואף לגרום לדימומים בזמן הלידה, גם אצל העובר. תרומבוציטופניה עקב מחסור בחומרים חיוניים, כמו חומצה פולית, ויטמין B12 ועוד. גם בסוג זה יש סכנה לעובר, וכדאי מאוד להשלים את החוסרים. תרומבוציטופניה כתוצאה מנטילת תרופות (למשל קלקסאן), או כתוצאה מרעלת הריון. גם כאן נחוץ טיפול מיידי ושיפור המצב. על פי הנתונים שמסרת, נראה שאצלך מדובר בתרומבוציטופניה מהסוג הראשון, כלומר ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון, ולכן לא נראה שנשקפת סכנה כלשהי לך או לעובר. אני ממליצה לך להמשיך במעקב. אם כל שאר הפרמטרים נורמליים, נראה שזו האבחנה הנכונה. בכל מקרה, אם את רוצה להסיר כל ספק, אני ממליצה לך לפנות להמטולוג. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

נשירת שיער אכן מוכרת כתופעת לוואי לטיפול בקומדין. שכיחותה של התופעה, לפי מחקרים שונים, נעה בין 5% ועד ל-78%! התגובה מיוחסת למינון הקומדין הגבוה ביותר, ולא למשך הטיפול. בדרך כלל נשירת השיער אינה קיצונית, והשיער שב וצומח לאחר הפסקת השימוש בקומדין, אבל יש בספרות הרפואית דיווחים על הפסקת הנשירה למרות המשך הטיפול בקומדין. לפי הספרות הרפואית, חומר בשם ubidecarenone במינון של 30 מ"ג ליום יכול לטפל בנשירת שיער הנגרמת על ידי קומדין גם אם ממשיכים להשתמש בתרופה. הוא נמצא בתוך Coenzyme Q10, שעליו תוכלי להרחיב את הקריאה כאן: http://www.medicinenet.com/coenzyme_q10_.../article.htm

הערך התקין של טרנספרין הוא 390-230 מ"ג/ד"ל. הערך התקין של ברזל הוא 160-30 מיקרוגם/ד"ל. טרנספרין הוא חלבון אשר קושר ברזל ומשמש כנשא של הברזל בדם. כאשר רמת הברזל נמוכה, רמת הטרנספרין עולה כדי לקשור יותר ברזל, אבל רמת הטרנספרין מושפעת מגורמים רבים נוספים. אצלך הערכים בטווח הנורמה, אם כי בגבול התחתון, כלומר רמת הברזל בגבול התחתון של הנורמה, וייתכן והעלייה ברמת הטרנספרין קשורה בכך. עם זאת, קרוב לוודאי כי אינך סובלת מאנמיה היות שאין עדיין חסר משמעותי. מהי רמת ההמוגלובין שלך? דיסמנוריאה היא כאבים או אי-נוחות לפני או בזמן המחזור החודשי, ואין לכך קשר לרמת ההמוגלובין, לרמת הברזל או לרמת הטרנספרין. אולי התכוונת למנוראגיה, דימום מסיבי בזמן המחזור, שיכול לגרום לאנמיה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

אולי זה לא מעודד, אבל דעי לך שאמנם לא כולן מדברות על זה, אך נשים רבות חשות ומתנהגות כמוך. לאחר לידות משתנה מערך ההורמונים בגוף, ומעבר לכך, משתנים החיים בכל הרבדים: בצד האושר הגדול, גדלה גם האחריות, המשימות, הלילה טומן בחובו התעוררויות לא מעטות ועוד. כל אלה, בשילוב עם השינויים ההורמונליים, משפיעים על הדחף המיני. נשים רבות מדווחות על ירידה בחשק בשלב זה של חייהן, וחלקן אף מציינות שהן פשוט מעדיפות לישון. מעניין שרבות מבין נשים אלו מציינות גם שבמהלך האקט המיני חוזר אליהן החשק, ובסופו של דבר הן נהנות. המצב אכן מתסכל, וניתן לטפל בו בכמה מישורים. קודם כל, אפשר אפילו באופן מלאכותי (לפחות לתקופה מסויימת), לנסות ליצור אווירה רומנטית, עם מוזיקה שקטה, אור מעומעם, כוס משקה או כל מה שעשוי "לעשות לך את זה", לפני האקט עצמו. חשוב גם שתשתפי את בעלך בתחושותייך, וכך ירדו המתח ואי-הנוחות. ניתן גם לטפל בתופעה באמצעות תוספות הורמונליות שונות, בהתייעצות עם רופא/ת הנשים שלך. מעבר לכך, חשוב מאוד לנסות למצוא בתוך מירוץ החיים קצת זמן לעצמכם כזוג ולא רק כ"הורים". נסו לצאת לפעילות משותפת בלי הילדים, אפילו לכמה שעות, על מנת ש"תזכירו" לעצמכם את הזוגיות, האהבה והתשוקה ההדדית. אגב, גלולות למניעת הריון דווקא עשויות לדכא את החשק המיני, ועל כן לנטילת הגלולות בעבר לא היה קשר לכך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

ידוע כי מינוציקלין גורם לעייפות יתר, וככל הנראה, לאור בדיקות הדם התקינות, זהו הגורם לעייפות. ניתן לטפל בפצעי בגרות בסוגים שונים של אנטיביוטיקות, וכמובן שגםנ בתכשירים ומשחות אחרות. אם העייפות לא חולפת, כדאי לפנות לרופא המטפל כדי לבחון אפשרות טיפולית אחרת. עוד מידע על התרופה תוכלי לקבל באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=161

ידוע שתוספים המכילים אומגה 3 (כגון שמן פשתן) יכולים להעלות את רמת הסוכר בדם ולגרום לכך שאדם המקבל תרופות נגד סוכרת יצטרך להעלות את מינון התרופות על מנת להתאזן. על כן לא מומלץ לחולים הלוקחים תרופות נגד סוכרת ליטול תכשירים המכילים אומגה 3 מבלי להתייעץ תחילה ברופא המטפל. ככל שידוע לי, ל- Q10 אין השפעה על רמת הסוכר בדם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

אין כל סיבה לדאגה. כמות הנגיפים שיש בפה וברוק, אם בכלל, היא כה זעומה שאינה גורמת להדבקה בדרך נשיקה, וגם אם נפצעת בשפה - כל עוד לא הגיע דם בכמות מספקת מנשא הנגיף לתוך דמך. נא להירגע !!! בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות

שיעול נקרא שיעול חריף אם משכו פחות משלושה שבועות, ושיעול כרוני אם הוא נמשך מעבר לזמן זה. השיעול החריף בדרך כלל נובע מסיבות זיהומיות, ויראליות או חיידקיות, במערכת הנשימה העליונה או בריאות. שיעול כרוני במעשן מעלה חשד למחלת ריאות חסימתית או לממאירות בריאות. באנשים שאינם מעשנים, שלוש הסיבות השכיחות לשיעול כרוני הן הפרשות באזור הלוע האחורי (Post Nasal Drip), אסתמה והחזר חומצה בין הקיבה לוושט. ישנה משפחה של תרופות להורדת לחץ דם, הנקראות מעכבי ACE ( טריטייס, אנלדקס ועוד), שגם עלולות לגרום לשיעול ממושך כתופעת לוואי. גורמים שכיחים פחות כוללים אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית, תסחיף ריאתי ועוד. להלן הדברים שצריך לבדוק הרופא במטופל הסובל משיעול. בירור ההיסטוריה הרפואית: 1. האם השיעול הוא חריף או כרוני? 2. האם כאשר השיעול החל היו עוד תסמינים של זיהום נשימתי כמו כאבי גרון, נזלת ועוד? 3. האם זהו שיעול עונתי? האם יש צפצופים נשימתיים? אם כן, יתכן שהבעיה היא אסתמה. 4. האם יש תסמינים התומכים ב- Post Nasal Drip (הפרשה מהאף, עקצוץ בגרון) או בהחזר חומצה מהקיבה לוושט (צרבת או תחושה שהאוכל "עולה"). היעדר תסמינים אלה לא שולל סיבות אלו, אבל מציאותם מחזקת את האפשרות שהן האחראיות לבעיה. 5. האם יש חום או כיח? אם כן, יתכן שהבעיה היא זיהום, שיכול להיות גם דלקת ריאות. 6. האם למטופל מחלות נוספות או גורמי סיכון למחלות נוספות: עישון, חשיפה סביביתית (אסבסט), גורמי סיכון לאיידס ועוד. 7. האם המטופל נוטל תרופה ממשפחת מעכבי ACE? בדיקה גופנית מלאה, הכוללת בדיקה של הלוע, של הלב, והאזנה לריאות. בדיקות: בדיקות דם כלליות, צילום חזה, בדיקת תפקודי ריאה (כדי לבדוק את האפשרות של אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית במעשנים), בדיקה שאין דם בכיח, שליחת תרבית למעבדה כדי לשלול זיהום, ובדיקה של אילו תאים נמצאים בכיח. בדיקות מתוחכמות יותר נשלחות לפי הצורך. טיפול בשיעול: הטיפול מותאם לסיבה שמוצאים לשיעול. אם לא נמצאת הסיבה ויש שיעול כרוני בלתי מוסבר, הנטייה היא לתת טיפולים שיהיו גם טיפוליים וגם אבחנתיים, כגון נוגדי אלרגיה, תרסיס לאף, טיפול לאסתמה וטיפול להחזר חומצה קיבתי-ושטי (ריפלוקס). טיפול תסמיני בלתי ספציפי לשיעול, כמו קודאין, ניתן כאשר הסיבה לשיעול לא נמצאאת, והשיעול פוגם בתפקוד ובאיכות החיים של המטופל. לשיעול עם כיח לא נוהגים לתת מדכאי שיעול כקודאין, מכיוון שאז הכיח עלול להצטבר, להפריע לנשימה, ולהזדהם. אם השיעול ממנו את סובלת ממשיך, פני לרופא המטפל על מנת להמשיך את הבירור בכיוונים אלה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

הסיבות האפשריות לרמה גבוהה של ברזל הן עירויי דם מרובים, הרעלת ברזל, פירוק מסיבי של תאי הדם האדומים (המוליזה) ומחלה גנטית בשם המוכרומטוזיס. הפרשת חלבון בשתן יכולה לנבוע ממגוון מצבים, החל מיתר לחץ דם, סוכרת, דלקת בדרכי השתן, מחלות כליה ותרופות. עם זאת, הפרשת חלבון בשתן יכולה להיות תופעה חולפת עקב מחלת חום, מאמץ גופני או מתח נפשי. הפרשת החלבון בשתן יכולה להיות קשורה גם לתנוחה, ובמצב זה היא שפירה ואינה מהווה סיבה לדאגה. רצוי לחזור על הבדיקה שנית, ולפי הצורך, לבצע בדיקות נוספות ומדויקות יותר. להערכתי, אין קשר בין רמת הברזל לבין הפרשת החלבון. את עניין הברזל את צריכה לברר בצורה יותר מסודרת אצל רופא המשפחה. ד"ר שירי אורי - אינפומד