בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
הסיכוי לפתח תלות בתרופות שציינת (אדויל, נורופן, אופטלגין) נמוך מאוד. לפי המידע שאתה מוסר, חל שינוי משמעותי באופי ובצורת כאבי הראש שמהם אתה סובל, וכן שינוי בתגובה למשככי הכאב שבהם אתה משתמש. בשל כך, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל או לנוירולוג כדי לברר יותר לעומק אם ישנה סיבה אחרת לבעיה, פרט למיגרנה. אם האבחון המחודש יאשר שזו אכן מיגרנה, ניתן יהיה להתאים לך טיפול טוב יותר. תוכל למצוא מידע על על אפשרויות הטיפול במיגרנה בעזרת מנוע החיפוש של אינפומד. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד
אולי זה לא מעודד, אבל דעי לך שאמנם לא כולן מדברות על זה, אך נשים רבות חשות ומתנהגות כמוך. לאחר לידות משתנה מערך ההורמונים בגוף, ומעבר לכך, משתנים החיים בכל הרבדים: בצד האושר הגדול, גדלה גם האחריות, המשימות, הלילה טומן בחובו התעוררויות לא מעטות ועוד. כל אלה, בשילוב עם השינויים ההורמונליים, משפיעים על הדחף המיני. נשים רבות מדווחות על ירידה בחשק בשלב זה של חייהן, וחלקן אף מציינות שהן פשוט מעדיפות לישון. מעניין שרבות מבין נשים אלו מציינות גם שבמהלך האקט המיני חוזר אליהן החשק, ובסופו של דבר הן נהנות. המצב אכן מתסכל, וניתן לטפל בו בכמה מישורים. קודם כל, אפשר אפילו באופן מלאכותי (לפחות לתקופה מסויימת), לנסות ליצור אווירה רומנטית, עם מוזיקה שקטה, אור מעומעם, כוס משקה או כל מה שעשוי "לעשות לך את זה", לפני האקט עצמו. חשוב גם שתשתפי את בעלך בתחושותייך, וכך ירדו המתח ואי-הנוחות. ניתן גם לטפל בתופעה באמצעות תוספות הורמונליות שונות, בהתייעצות עם רופא/ת הנשים שלך. מעבר לכך, חשוב מאוד לנסות למצוא בתוך מירוץ החיים קצת זמן לעצמכם כזוג ולא רק כ"הורים". נסו לצאת לפעילות משותפת בלי הילדים, אפילו לכמה שעות, על מנת ש"תזכירו" לעצמכם את הזוגיות, האהבה והתשוקה ההדדית. אגב, גלולות למניעת הריון דווקא עשויות לדכא את החשק המיני, ועל כן לנטילת הגלולות בעבר לא היה קשר לכך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
במהלך חודשים ואף שנים של נטילת תרופה, לעיתים חלים שינויים ברמה בדם, וזו גם הסיבה לכך שיש לחזור על בדיקת הרמה בדם אחת לכמה חודשים. יכולות להיות שתי סיבות עיקריות לרמה הנמוכה יחסית בדמך בתוצאת הבדיקה האחרונה: ששכחת ליטול כדור פעם או פעמיים בימים שלפני הבדיקה, או שגופך למד לפרק את התרופה ביתר יעילות, ואולי יש להעלות מעט את המינון. אנא התיעצי עם הרופא המטפל שלך לגבי ההשלכות של השינוי. בדרך כלל מומלץ קודם כל לחזור על הבדיקה. אם עדיין תתקבל אותה תוצאה, ידרש שינוי כלשהו באופן נטילת התרופה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
סוג הדם במערכת ה- RH- יכול להיות + או -. מכיוון שאת בקבוצת RH-, אינך יכולה לקבל דם מבן אדם שהוא RH+, כלומר חייבת להיות התאמה בין קבוצה זו בין קבוצת ה- ABO. להלן קישור לדף בפורטל אינפומד בו תוכלי לקרוא יותר על סוגי הדם השונים, וביניהם קבוצת ה- RH: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=86
לחץ נפשי (סטרס) בהחלט יכול להיות טריגר להתלקחות מחלת קרוהן. איני יכולה להעריך האם ההתקף יעבור מעצמו, מכיוון שיש לעקוב אחר התסמינים, ואם הם נמשכים או מוחמרים, ייתכן כי תצטרכי לקבל טיפול נוסף, זמני, מלבד האימוראן על מנת להרגיע את המצב. הגולה שאותה את מתארת יכולה להיות טחורים, אך גם יכולה להעיד על פיסורה. שתי בעיות אלו נפוצות בחולי קרוהן. ישנם טיפולים מקומיים לשתי בעיות אלו, תלוי בחומרתם, אך ללא בדיקה איני יכולה לומר במה מדובר ואם יש לטפל בבעיה או להמתין שתעבור מעצמה. אמליץ לך לגשת לבדיקה ולהתייעצות עם הרופא המטפל שלך אם התסמינים נמשכים והגולה אינה נעלמת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
מגוון רחב של ספרים וסרטים מפורסמים מציגים על פי רוב את חולי השסעת, או חולים במחלות נפש אחרות, כבני אדם אלימים ומסוכנים. אך זהו לא תמיד המצב. מרבית בני האדם הלוקים בשסעת אינם מסוכנים או אלימים. יתר על כן, החולים מעדיפים בדרך כלל להסתגר בתוך עצמם ולהתרחק מן החברה. אולם, ישנם מקרים אשר בהם חולים במחלות נפש, אשר צורכים בנוסף אלכוהול או משתמשים סמים, מציגים התנהגות אלימה ומסוכנת לסובבים אותם. מצד שני, חולים במחלת השסעת יכולים להיות מסוכנים לעצמם. התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בקרב חולי שסעת
ידוע כי מינוציקלין גורם לעייפות יתר, וככל הנראה, לאור בדיקות הדם התקינות, זהו הגורם לעייפות. ניתן לטפל בפצעי בגרות בסוגים שונים של אנטיביוטיקות, וכמובן שגםנ בתכשירים ומשחות אחרות. אם העייפות לא חולפת, כדאי לפנות לרופא המטפל כדי לבחון אפשרות טיפולית אחרת. עוד מידע על התרופה תוכלי לקבל באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=161
האם עברת בדיקה ל-G6PD? האם ידועה רגישות למשהו? האם אתה סובל משלשולים? לא ברור לי אם התחושות שלך קשורות לפול שאכלת, למרות שייתכן בהחלט שכן. ייתכן שהפול היה מקולקל, או שיש לך חסר באנזים G6PD ולכן הופיעה התגובה. אם התחושות אינן חולפות, פנה לבדיקת רופא. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
יכולה להיות תגובה בין- תרופתית בין כל הסוגים של גלולות למניעת הריון שמכילות נגזרות של אסטרוגן לבין נוגדי דיכאון טריצקליים. השימוש בגלולות מגביר את ההשפעה של הטריציקליים (על ידי זמינות גבוהה יותר או על ידי הפרעה לפירוק בכבד), ולכן הוא יכול לגרום לתופעות לוואי רבות יותר ולרעילות מוגברת. ניתן לקחת נוגדי דיכאון טריציקליים וגלולות במקביל, אך צריך לעשות זאת תוך מעקב מסודר מכיוון שייתכן שיהיה צורך לשנות את מינון הטיפול. יש גלולות למניעת הריון שאינן על בסיס אסטרוגן לנגזרותיו. יתכן שהן עדיפות עבורך בגלל השילוב עם אנפרניל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
לא ברור מהן יחידות המניה של ערכי הורמוני בלוטת התריס: פיקומול לליטר או ננוגרם לדציליטר. ייתכן שאת סובלת מהפרעה בבלוטת התריס שיכולה להסביר ירידה במשקל ללא דיאטה. האם את סובלת מסימפטומים נוספים של יתר פעילות בלוטת התריס? ראי ערך "פעילות יתר של בלוטת התריס" בפורטל אינפומד ותשובה לשאלה קודמת http://www.infomed.co.il/questions/q_112105_5.htm