בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
רמת טריגליצרידים רצויה היא פחות מ-150. במקרה שלך הרמה היא מעט גבוהה, 181. במצב כזה אין צורך בטיפול תרופתי, אך מומלץ להקפיד על תזונה דלת שומנים. רצוי להתייעץ עם דיאטנית לקבל המלצות מתאימות. רמת ה- HDL ("הכולסטרול הטוב") הרצויה היא מעל 40. אצלך הרמה היא 36, כלומר מעט נמוכה. לצערנו, אין דרך תרופתית או אחרת להעלות את רמת ה- HDL. יש עדויות שפעילות גופנית תורמת לעליית רמת ה- HDL. רמת ה- LDL ("הכולסטרול הרע") הרצויה משתנה מאדם לאדם ותלויה במאפיינים שונים, כגון עישון, לחץ דם, סיפור משפחתי של מחלות לב, מחלת לב בעבר וכו'. בכל מקרה, הרמה הרצויה של LDL היא רמה הנמוכה מ-100. אצלך הרמה היא 77, וזו רמה מצוינת. רמת הכולסטרול הכללי שלך, 153, היא תקינה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
ישנן מספר שיטות הקרנה, והשימוש בהן תלוי בסוג הגידול ובמידת התפשטותו. עקרונית, ניתן להשתמש בקרינה למחלה שאינה מגיבה לניתוח וטיפול תרופתי. הגידול נעצר, אך הירידה בהפרשת הורמון הגדילה איטית מאוד, דבר שהפחית את האטרקטיביות של שיטת טיפול זו. הירידה הממוצעת היא של 20% בשנה, כך שיכולות לחלוף כ 5 שנים ויותר עד להשגת ירידה משמעותית. שיטות מתקדמות יותר המשיגות תוצאות טובות יותר הן הקרנה בקרן פרוטונים ושימוש בסכין גאמא, אך ניתן לעשות זאת רק אם הגידול ממוקם באוכף הטורקי. תופעות לוואי של שימוש בקרינה הן נדירות יחסית ותלויות מינון, וכוללות פיתוח חסר של הורמונים אחרים בבלוטת ההיפופיזה, המצריך טיפול תרופתי חלופי לכל החיים, שיתוק עצבי פנים, פגיעה בראיה, פגיעה בזיכרון. אנא פני שוב לייעוץ ע"י מומחים בתחום. אם לא קיבלת תשובה שמספקת אותך תוכלי לבקש ייעוץ נוסף בתל השומר ולהתעניין באחוזי ההצלחה במקום ובשיטת ההקרנה. כמו כן זכותך לברר בבתי חולים נוספים ואז להחליט.
הבעיה היחידה בשילוב תרופות זה הוא שאת תוספי הברזל רצוי לקחת בסביבה חומצית, מפני שכך הוא מיטיב להיספג, ואילו האומפרדקס, תפקידו להוריד את רמת החומציות בקיבה. אולם תוכלי לקחת את שני כדורים אלה בשעות נפרדות, וכך לפתור את הבעיה. מעבר לכך, אין בעיה ליטול את התרופות יחד. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
ההמוגלובין שלך מעט נמוך (צריך להיות בין 12 ל-16) ובהתאם לכך גם כמות תאי הדם האדומים (RBC) וההמטוקריט (צריך להיות בין בין 36 ל-46). הסיבה הסבירה ביותר היא חסר קל של ברזל, שנובע גם מהדימומים הבלתי פוסקים, כפי שאת מתארת, וגם מהעובדה שאת בהריון. עלייך ליטול כדורי ברזל, דבר שאת וודאי כבר עושה. ספירת תאי הדם הלבנים שלך קצת גבוהה. את תוצאות העמסת הסוכר לא כתבת. עלייך לברר אצל הרופא המטפל שלך מהי סיבת הדימום. הריון הוא מצב שבו הנטיה לקרישיות עולה, ולא הנטייה לדמם. עליך לעבור בדיקת תפקודי קרישה ובדיקות נוספות, עליהן עליך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך. בנוסף עליך לקחת ברזל אם עדיין אינך עושה זאת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
אני מניחה שמידע כללי על סוג הדם ועל חיסון נגד גורם Rh כבר רכשת לעצמך, ובכל מקרה, אני מצרפת קישור למידע על החיסון במאגר החיסונים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=26
ידוע שתוספים המכילים אומגה 3 (כגון שמן פשתן) יכולים להעלות את רמת הסוכר בדם ולגרום לכך שאדם המקבל תרופות נגד סוכרת יצטרך להעלות את מינון התרופות על מנת להתאזן. על כן לא מומלץ לחולים הלוקחים תרופות נגד סוכרת ליטול תכשירים המכילים אומגה 3 מבלי להתייעץ תחילה ברופא המטפל. ככל שידוע לי, ל- Q10 אין השפעה על רמת הסוכר בדם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
כאבי ברכיים יכולים לנבוע ממספר סיבות שונות וממספר מקורות. הכאב יכול להיות מוקרן מהגב (כתבת שיש לך פריצת דיסק) או מהירך. הוא יכול להיות קשור גם לבעיה מקומית בברך (מניסקוס, דלקת ועוד), או לבעיה שמגיעה מהרגלים. אין בידי פרטים מספיקים על מנת לאבחן את הבעיה שלך. הייתי ממליץ לך בחום לגשת לרופא אורתופד על מנת שיבדוק אותך בדיקה גופנית מקיפה כדי לאתר את מקור הכאב. יש לבצע לפחות צילום ברכיים. יתכן שבהתאם לתוצאות הבדיקה, תופני לבירורים נוספים, כגון בדיקות דם, מיפוי עצמות, או אולי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד
האם עברת בדיקה ל-G6PD? האם ידועה רגישות למשהו? האם אתה סובל משלשולים? לא ברור לי אם התחושות שלך קשורות לפול שאכלת, למרות שייתכן בהחלט שכן. ייתכן שהפול היה מקולקל, או שיש לך חסר באנזים G6PD ולכן הופיעה התגובה. אם התחושות אינן חולפות, פנה לבדיקת רופא. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
ערך גבוה של אימונוגלובולינים מסוג g מתרחש במגוון מצבים. הקל שבהם הוא זיהום חריף או כרוני, או מחלה דלקתית כרונית. זהו ילד בן 4 ובריא בדרך כלל (לא ציינת בעיה רפואית בשאלה), ובכל זאת יש לחשוב על מצב זה. מיאלומה נפוצה (multiple myeloma) נדירה מאוד לפני גיל 40, ולכן לא סביר כי בכך מדובר. לצורך האבחנה יש לקבוע שיש מעל 10% תאי פלסמה במוח העצם (נדרשת בדיקת מוח עצם לשם כך), נגעים ליטיים בעצמות, ורכיב חלבוני מונוקלונלי (נקרא M component) בסרום או בשתן, כלומר עדות לייצור של נוגדן מאותו הסוג - שבט של תאי פלסמה המייצרים באופן בלתי מבוקר את אותו הנוגדן כך שרמתו עולה בדם וכן מופרש בשתן. החלבון בשתן נקרא Bence-Jones. יש גם סוגים אחרים של מיאלומה שאינם מערבים את מוח העצם, ושכיחים יותר בצעירים. רכיב ה- M (שבט נוגדנים מונוקלונאלי) נמצא גם בסוגים שונים של לימפומה ולויקמיה. יש לערוך בירור הכולל בדיקות דם, אלקטרופורזה של חלבוני הסרום, בדיקות הדמיה ואולי אף בדיקת מוח עצם. אין בשאלה די מידע כדי להתקדם. עליכם להיות במעקב של רופא ילדים או המטולוג ילדים על מנת לערוך את הבירור הנדרש. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד