בדיקות דם (Blood Test)

תשובה: חלבונים הם מרכיבים חיוניים של הגוף. הם החומר המבני של שרירים, רקמות ואיברים, והם מווסתים את תפקודי הגוף כאנזימים וכהורמונים. החלבונים בנויים משרשרת אחת או יותר של חומצות אמינו המחוברות ביניהן בקשרים פפטידיים. מידע על חלבון בדם תמצא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=24

תשובה: על סוגי הדם תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_011610_4.asp

תשובה: לא ברור מהן יחידות המניה של ערכי הורמוני בלוטת התריס: פיקומול לליטר או ננוגרם לדציליטר. ייתכן שאת סובלת מהפרעה בבלוטת התריס שיכולה להסביר ירידה במשקל ללא דיאטה. האם את סובלת מסימפטומים נוספים של יתר פעילות בלוטת התריס? ראי ערך "פעילות יתר של בלוטת התריס" בפורטל אינפומד ותשובה לשאלה קודמת http://www.infomed.co.il/questions/q_112105_5.htm

תשובה: ספירה גבוהה של תאי הדם הלבנים יכולה להעיד על מספר דברים. העיקריים ביניהם הם תהליך זיהומי כלשהו או ממאירות של הדם, לויקמיה. הגדלת בלוטות הלימפה מתאימה בשני המקרים, וכן חום גבוה. אאוזינופיליה, עלייה ברמת האאוזינופילים, יכולה להיות תגובה לתרופות מסוימות או לזיהום, וגם ללויקמיה. כדי לקבל יותר מידע, עליך לעבור בדיקת מוח עצם, אשר תיתן מידע לגבי צמיחת תאי הדם ואם ישנה התרבות יתר של צורות צעירות. תסמינים נוספים היכולים לחזק אבחנת לויקמיה הם ירידה במשקל, ירידה בתיאבון והזעה. אמליך לך להמתין לבדיקת רופא המטולוג ולהמשיך דרכו את הבירור הדרוש. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: לא ידוע לי על תופעות כמו שאת מתארת הקשורות להתקן תוך-רחמי. אבל בהחלט יש לפנות לרופא המטפל לבדיקה, גם לבדוק את ההתקן, אם הוא במקום, אם אין זיהום, וגם לעשות בדיקת דם, לראות שאת לא אנמית בשל הדימומים הארוכים שאת מתארת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: שנית, Scarlet Fever, היא מחלה הנגרמת על ידי זיהום סטרפטוקוקלי (קבוצה A) הגורם לדלקת גרון, חום ופריחה. הסיכוי להידבק הוא בעיקר בימים הראשונים של המחלה, כשעדיין יש חום ולפני שמתחילים לקבל טיפול אנטיביוטי. הידבקות במקרה שלך אפשרית, למרות שהמחלה נפוצה יותר בילדים, אך גם אם תידבקי בחיידק סטרפטוקוקוס מסוג A, הוא אינו מסכן את העובר. אם מופיעים תסמינים כגון כאג גרון או חום, אמליץ לך לבצע משטח גרון ולהתחיל לקבל טיפול אנטיביוטי. איני יכולה לייעץ לגבי הטיפול המדוייק, מכיוון שאין באפשרותי לבדוק אותך. פני לרופא במשפחה במקרה הצורך. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: ערכי הבדיקות שציינת, נמצאים בגבול התחתון של הנורמה, וככל הנראה מעידים על אנמיה מיקרוציטית. אנמיה מסוג זה יכולה להיגרם בין היתר בגלל מחסור בברזל. יתכן שללא כל קשר ללחץ הדם ממנו את סובלת, יש בדמך גם מחסור בברזל. עם זאת, חסרים נתונים, כמו ערכי ההמוגלובין, ערכי הברזל ועוד, כדי לתת לך תשובה מדוייקת יותר. עליך לפנות לרופא המטפל עם תוצאות הבדיקות להמשך הבירור והטיפול. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: כן, יש מידע רב על טיפול בריטלין למבוגרים. קשיי ריכוז הם בעיה נפוצה, אך חשוב לזכור שקושי בריכוז יכול להיות סימפטום של בעיות ושל הפרעות רבות ושונות, ורק חלק מן הסובלים מקשיי ריכוז אכן לוקים בהפרעת קשב וריכוז. טיפול בריטלין לאדם שאינו סובל מהפרעת קשב וריכוז יכול להיות בלתי יעיל ואפילו למסוכן, בהתאם לסיבה הגורמת את קשיי הריכוז אצלו. לדוגמה, אם קשיי הריכוז נגרמים מבעיה נוירולוגית כגון אפילפסיה, או מחלה אחרת, הטיפול בריטלין עלול להחמיר את הבעיה הרפואית. גם בבעיות פסיכיאטריות מסוימות שגורמות הפרעה בריכוז כגון דיכאון, חרדה או סכיזופרניה, השימוש בריטלין בהחלט עלול להחמיר את הבעיה וממש לא לעזור. אי לכך, אף רופא לא יוכל לתת לך ריטלין ללא שעברת אבחון אצל פסיכיאטר או אצל נוירולוג. רק לרופאים משני תחומי המומחיות האלו יש סמכות להמליץ על טיפול בריטלין. רופא משפחה לא יוכל לתת לך מרשם לתרופה זו ללא המלצה מפסיכיאטר או מנוירולוג. נכון שאין חובה לקחת ריטלין באופן יומיומי ורציף כמו תרופות אחרות. אפשר ליטול את הטיפול רק בעת הצורך, כאשר נדרש ריכוז. הפרעות ראייה כתוצאה משימוש בריטלין הן נדירות. אין בעיה עבור מי שנקבעה אצלם אבחנה של הפרעת קשב בלבד ליטול ריטלין בנהיגה. המינון ההתחלתי ייקבע על ידי הרופא המטפל לפי נתוניך האישיים. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: בבדיקת דם ניתן לבדוק את ערכי המגנזיום. הרעלת מגנזיום היא מצב נדיר. תוכל לקרוא על מגנזיום באינדקס הוויטמינים והמינרלים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=15

תשובה: עילפון הוא מצב של איבוד הכרה פתאומי, עם איבוד של טונוס השרירים. ישנן מספר סיבות להתעלפויות. הסיבה הנפוצה ביותר היא תגובה עצבית שיכולה להופיע בתגובה להתרגשות גדולה, עמידה ממושכת, מאמץ קשה, קימה מהירה משכיבה לעמידה, עשיית צרכים, שיעול, שתיית משקה קר מאוד ועוד. סיבות נוספות הן הפרעות בקצב הלב, בעיות בריאות, ירידה ברמת הסוכר, פרכוסים ועוד. רוב הפעמים הסיבה אינה מתגלה, גם לאחר סדרת בדיקות מקיפה. בכל מקרה מומלץ שתיגש לרופא המשפחה לבירור הכולל בדיקה גופנית, אק"ג, בדיקות דם ובדיקות נוספות על פי הצורך. לגבי חומר קריאה- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/fainting.html