כאבי ראש

כאבי ראש הם עניין שאינו מובן לחלוטין, אך יש מספר חוקרים שסבורים שמיגרנות נגרמות כתוצאה משינויים בתפקוד מערכת העצב המשולש ומחוסר איזון של הכימיקלים במוח, ביניהם הסרוטונין, שמשמש כווסת בהעברת שדרים של כאב בנתיב זה.

בזמן בו מורגשים כאבי ראש, רמות הסרוטונין צונחות. החוקרים מאמינים שזוהי הסיבה שגורמת לעצב המשולש לשחרר חומר המכונה נוירו-פפטידים, שנעים אל הקרום החיצוני של המוח (קרום המוח). שם הם גורמים להתרחבות ולדלקת בכלי הדם. התוצאה היא כאב ראש.

גורמים המעוררים התקף מיגרנה

יהא המנגנון הגורם לחוש כאבי ראש אשר יהא, קיימים מספר גורמים שעלולים לעורר כאבי ראש. 
 

מעוררי מגרנה נפוצים כוללים בין היתר:

• שינויים הורמונליים.
• מזונות.
• מתח.
• גירויים תחושתיים.
• שינוי בדפוסי השינה והיקיצה.
• גורמים גופניים.
• שינויים סביבתיים.
• תרופות.

לאנשים רבים הלוקים במיגרנה יש היסטוריה משפחתית של מיגרנה. אדם ששני הוריו לוקים במיגרנה, סביר להניח שילקה בה אף הוא. גם אנשים שרק אחד מהוריהם לוקה במיגרנה, נמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלה.

נשים צעירות נמצאות אף הן בסיכון גבוה למיגרנה. למעשה, נשים נוטות פי שלושה מגברים לפתח מיגרנה. בתקופת הילדות כאבי ראש תוקפים בנים ובנות באותה מידה, אך הם עולים בקרב בנות לאחר ההתבגרות המינית.

 נשים רבות שיש להן מיגרנות, חשות כאבי הראש מתחילים ממש לפני, או זמן קצר אחרי הופעת הוסת. הם יכולים להשתנות במהלך היריון, או בגיל המעבר. 
נשים רבות מדווחות על שיפור במצב המיגרנות בשלב מאוחר של ההיריון, אחרות מדווחות שהמיגרנה מחמירה בשליש הראשון של ההיריון. 
אצל נשים שהיריון והמחזור החודשי משפיעים על המיגרנה שלהן, יש סיכוי סביר שכאבי הראש יחמירו, כתוצאה מנטילה של גלולות למניעת היריון, או של טיפול הורמונלי חלופי (HRT).

אצל אנשים הסובלים ממיגרנות טיפוסיות, או אצל אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של מיגרנות, סביר להניח שהרופא יאבחן את המחלה על בסיס ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית. אך אם כאבי הראש הם בלתי רגילים, חמורים, או פתאומיים, הרופא ימליץ על מספר בדיקות, על מנת לשלול גורמים אחרים שעלולים לגרום לכאב.

• בדיקת CT
• בדיקת MRI
• בדיקת ניקור מותני

לעתים המאמצים להתמודדות עם כאבי ראש יוצרים בעיות. תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAID), כמו איבופרופן (אדוויל, מוטרין ואחרים) ואספירין עלולות לגרום לכאבי בטן, דימום וכיבים (אולקוס) – במיוחד כאשר נוטלים אותן במינון גבוה, או במשך תקופה ארוכה.

בנוסף, אנשים הנוטלים תרופות נגד כאב ראש ללא מרשם, או כאלה שדורשות מרשם, יותר מפעמיים או שלוש בשבוע, או בכמויות מופרזות, חושפים את עצמם לסיבוך חמור המכונה בשם כאב ראש ריבאונדי – כאב ראש חוזר ונשנה. 

כאבי ראש ריבאונדים מופיעים במצב בו התרופות לא רק שאינן מצליחות עוד למנוע את הכאב, אלא למעשה מתחילות להיות הגורם לכאב. כתוצאה מכך נוטלים עוד תרופות ונלכדים במעגל אכזרי.

תסמונת סרוטונין

תגובה בין תרופתית שעלולה לגרום למוות מכונה תסמונת סרוטונין. היא עלולה להופיע במקרים בהם נוטלים תרופות לטיפול במיגרנה ממשפחת הטריפטנים, כמו סומטריפטן (אימיטרקס) או זולמיטריפטן (זומינג), בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון המכונות בשם מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (SSRI), או עם מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין בררניים (SNRI). 

תרופות מעכבות ספיגת סרוטונין בררניות נפוצות, כוללות בין היתר: זולופט, פרוזאק ופקסיל. תרופות מעכבות ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין בררניות נפוצות, כוללות בין היתר צימבלטה ואפקסור. למרבה המזל, תסמונת סרוטונין היא תופעה נדירה.

סובלים מכאב ראש? התייעצו בפורום טיפול במיגרנות בעזרת נוירופידבק >

קיים מגוון של תרופות שפותחו במיוחד לטיפול נגד מיגרנות. בנוסף, קיימות תרופות המשמשות בדרך כלל לטיפול במחלות אחרות, שעשויות לסייע גם בהקלה על כאבי ראש, או במניעתה. 

את התרופות לטיפול במיגרנה ניתן לחלק לשתי קבוצות כלליות:

• תרופות לשיכוך כאבים כגון רוקסט או רוקסט פלוס.
• תרופות לטיפול מונע.

בחירת האסטרטגיה לטיפול במיגרנות תעשה תוך התחשבות בתדירות כאבי הראש ובחומרתם, במידה בה הם משפיעים על יכולת ניהול השגרה ובמצבו הרפואי של המטופל. 

מועמדים לטיפול בתרופות שמטרתן למנוע מיגרנה, יכולים להיות אנשים הסובלים מהתקפים, שמונעים מהם את היכולת לנהל חיי שגרה, פעמיים בחודש או יותר, אנשים שנוטלים משככי כאבים בתדירות שגבוהה מפעמיים בשבוע, 

אנשים שמשככי כאבים אינם מועילים להם, או אנשים שסימני ותסמיני מיגרנה שלהם כוללים סימני אזהרה (אאורה) ממושכים, או חוסר תחושה, או בעיות תנועתיות בצד אחד של הגוף.

ישנן תרופות שאינן מומלצות לנשים בהיריון, או לנשים מניקות. חלק מהתרופות לא נוטלים ילדים. הרופא יכול לסייע במציאת התרופה המתאימה ביותר לכל אחד.

תרופות לשיכוך כאבים

התוצאות הטובות ביותר מושגות כאשר נוטלים את משככי הכאבים, מיד עם הופעת הסימנים והתסמינים של המיגרנה. מנוחה או שינה בחדר חשוך, לאחר נטילת משככי הכאבים הבאים עשויה לעזור.
 

• תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAID).
• טריפטנים.
• ארגו.
• תרופות נגד בחילה.
• תרופות הרגעה.

תרופות לטיפול מונע

תרופות לטיפול מונע עשויות להוריד את התדירות, את החומרה ואת משך המיגרנות ועשויות להגביר את היעילות של תרופות לטיפול בתסמינים, בהן משתמשים בזמן של התקפי מיגרנות. הרופא יכול להמליץ על נטילה של תרופות לטיפול מונע מידי יום, או רק במקרים בהם ידוע על קיומו של גורם שעלול לעורר התקפי מיגרנות, כמו בימים שלפני המחזור החודשי.

ברוב המקרים תרופות לטיפול מונע אינן מונעות לחלוטין כאבי ראש, לחלקן יש תופעות לוואי קשות ביותר. 

על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר, יש להתייעץ עם הרופא לפני ולגבי נטילת התרופות הבאות:
 

• תרופות קרדיווסקולאריות.
• תרופות נוגדות דיכאון.
• תרופות נגד פירכוסים.
• ציפרוהפאטידין.
• רעלן בוטולוניום מסוג A (בוטוקס).

בין אם נוטלים משככי כאבים ובין אם לאו, קיימים מספר שינויים בהרגלי החיים, שעשויים לסייע בהקטנת מספר התקפי מיגרנות ובהחלשתם. 

עצה אחת או יותר מהמפורטות להלן עשויות להועיל:

• הימנעות מגורמים המעוררים מיגרנות
• הקפדה על פעילות גופנית באופן קבוע.
• הפחתת השפעת האסטרוגן.

קיימים טיפולים לא קונבנציונאליים שעשויים לעזור לאנשים הסובלים מתחושת כאבי ראש כרוניים:
 

• דיקור.
• ביופידבק.
• עיסוי.
• צמחי מרפא, ויטמינים ומינרלים.