אוסטאופניה

Osteopenia

המומחים של Infomed מסבירים:

אוסטאופניה הוא מצב קליני בו קיימת ירידה בצפיפות המינרלים של העצם (BMD) מתחת לערכים הנורמליים, מה שהופך את העצמות לחלשות יותר. שיאה של מסת העצם מגיע בדרך כלל עד העשור השלישי לחיים. לאחר גיל 30, יש הפחתה הדרגתית וטבעית של מסת העצם המתרחשת במהלך העשורים הבאים[1].

רופא מביט בתוצאות בדיקת דקסה של אדם עם אוסטאופניה

צילום: shutterstock | April stock

אוסטאופניה שכיחה יותר בקרב אנשים מעל גיל 50, ובעיקר בקרב נשים. אין לה סימנים או תסמינים, אך בעזרת בדיקת הדמיה ניתן למדוד את חוזק העצם. שינויים מסוימים באורח החיים יכולים לעזור לשמר את צפיפות העצם ולמנוע הידרדרות אוסטאופורוזיס [2].

אוסטאופניה תסמינים
לאוסטאופניה בדרך כלל אין תסמינים כלשהם, מה שמקשה על האבחנה. לעתים קרובות, הסימן הראשון שהעצמות נחלשות הוא שבר או סדרה של שברים בעמוד השדרה, ואנשים לא בהכרח מודעים לכך. יש לפנות לרופא/ה אורתופד במידה ומופיעים תסמינים של שבר בעמוד השדרה הכוללים[3]:

כאבי גב פתאומיים וחזקים.
כאבי גב שמחמירים בעמידה או בהליכה, אך משתפרים מעט בעת שכיבה.
כאבי גב בעת כיפוף או סיבוב.
עיקול או שפיפות בעמוד השדרה.
אובדן גובה.
סיבות וגורמי סיכון
העצמות מכילות מינרלים שונים, בהם גם פוספאט וסידן, שהופכים אותן לחזקות וצפופות. ככל שמתרחשת ירידה בצפיפות המינרלים בעצמות, הן הופכות לחלשות יותר ועלולות להישבר בקלות רבה יותר[4].
אובדן העצם הוא תהליך טבעי המתרחש בהדרגה במהלך הבגרות. ההערכה היא שגורמים תורשתיים תורמים עד 80% מהיכולת לשמור על רמות מינרלים אופטימליות של העצם1, ולנשים, בעיקר לאחר גיל המעבר, יש סיכוי גבוה יותר מגברים לפתח מצב זה[4].

גורמי סיכון נוספים כוללים[4]:

תזונה - תזונה דלה בוויטמין D ובסידן עלולה להעלות את הסיכון לפתח אוסטאופניה. צריכה מוגזמת של אלכוהול יכולה להפחית את היכולת של העצמות לספוג סידן.
עישון - עישון פוגע בכמות הסידן שהעצמות יכולות לספוג ועלול להאיץ את איבוד צפיפות העצם.
תרופות מסוימות – ישנן תרופות שיכולות להאיץ את תהליך אובדן עצם, בעיקר אצל אנשים הנוטלים אותן במשך תקופה ארוכה כגון תרופות מסוימות נגד אפילפסיה, תרופות לסרטן וסטרואידים.
מצבים רפואיים מסוימים – מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית, צליאק וזאבת, מגבירים את הסיכון לאוסטאופניה.
אבחון ובדיקות
עקב חוסר בתסמינים, רוב האנשים אינם יודעים שיש להם אוסטאופניה עד שיש בדיקת צפיפות עצם. בדיקת צפיפות העצם הנפוצה ביותר כיום היא בדיקת דקסה (DEXA). בדיקה זו כוללת שימוש בצילום רנטגן באנרגיה נמוכה לצורך הערכת רמות הסידן בעצמות. המקומות הטובים ביותר לביצוע הבדיקה הם הירך או עמוד השדרה[5].

אבחון מוקדם יכול לעזור להעריך את הסיכויים לשבור עצם בעתיד, ולעקוב אחר היעילות של טיפולים. בדיקת צפיפות עצם היא בדיקה פשוטה מאוד שלוקחת רק כמה דקות, היא אינה פולשנית ולא כרוכה בכאב, למרות שזו בדיקת רנטגן, יש מעט מאוד קרינה. במהלך הבדיקה שוכבים על שולחן DXA ולאחר מכן עוברת מעל הגוף זרוע שסורקת את העצמות[5].

תוצאות הבדיקה מספקות ציון שנקרא T-score: [2]

+1 עד -1 מעיד על צפיפות עצם תקינה.
-1 עד -2.5 מצביע על אוסטאופניה.
-2.5 ומטה פירושו אוסטאופורוזיס.

ניתן להשוות את תוצאות הבדיקה הנוכחיות לתוצאות עתידיות כדי לקבוע אם צפיפות העצם יורדת עם הזמן[2].

לנשים מעל גיל 65, לגברים מעל גיל 70, ולגברים ונשים ששברו עצם לאחר גיל 50, מומלץ לפנות לרופא/ה לצורך קבלת הפניה לבדיקת צפיפות העצם[5].
סיבוכים אפשריים
אוסטאופניה אינה חמורה כמו אוסטאופורוזיס - מחלה שמחלישה את העצמות עד כדי כך שהן יכולות להישבר בקלות רבה יותר - וגם לא כל מי שסובל מאוסטיאופניה ייפתח אוסטאופורוזיס. עם זאת, הסיכוי גדל וללא טיפול זה בהחלט יכול לקרות. מומלץ לאנשים הסובלים מהבעיה לנסות לחזק ולהגן על העצמות[2].
טיפולים ותרופות
אין דרך לרפא את הבעיה, אך חשוב לשמור כמה שיותר על צפיפות העצם. אסטרטגיות הטיפול כוללות שמירה על עצמות בריאות וחזקות ככל הניתן ומניעת התפתחות של אוסטאופורוזיס[2].
תזונה - סידן הוא הדבר החשוב ביותר עבור העצמות בכל שלב בחיים. אפשר לקבל סידן ממוצרי חלב, תרד, ברוקולי, שעועית יבשה, סלמון ועוד; ויטמין D מסייע לגוף לספוג סידן. ניתן למצוא ויטמין D בביצים ובדגים שמנים כמו סלמון וסרדינים. במקרים מסוימים יומלץ לקחת תוספי תזונה המכילים סידן וויטמין D. יש הנחיות שונות לצריכת התוסף בהתאם לגיל ולמצבים בריאותיים שונים[3].
פעילות גופנית - סוגים מסוימים של פעילות גופנית עשויים לתרום רבות לאוסטאופניה: הם מגדילים את מסת השריר ומקלים על השימוש בעצם; הם משפרים את האיזון; מפחיתים את הסיכון לשבר בעצמות; משפרים את היציבה ומפחיתים כאב. חשוב לקבל המלצה על הפעילות המתאימה ביותר. אין פעילות אחת שמתאימה לכולם ויש להתחשב בבריאות הכללית ובכמות אובדן העצם[6].
שינויים באורח החיים – חשוב להפסיק לעשן ולצמצם את צריכת המשקאות המוגזים והאלכוהול. כל אלה עלולים לפגוע בצפיפות העצם[3].
תרופות – ישנן תרופות מרשם, כגון אלנדרונט ורלוקסיפן, הניתנות לטיפול במקרים מסוימים, בעיקר אם העצמות מתחילות להיחלש. לתרופות אלו השפעות שונות והן יכולות לעצור דלדול או אובדן עצם. ייתכנו תופעות לוואי כגון בעיות עיכול, כאבי עצמות ומפרקים ועייפות[3].
מניעה
מספר אסטרטגיות עשויות לעזור לשמור על חוזק העצם ולמנוע אובדן שלה[2]:
להימנע מעישון.
להקפיד לאכול תזונה בריאה ומאוזנת עם הרבה פירות, ירקות ומזון עשיר בוויטמינים.
פעילות גופנית יומיומית - הליכה, ריצה ופעילויות אחרות הכרוכות בנשיאת משקל הגוף מועילות במיוחד, כמו גם אימוני משקולות, יוגה וטאי צ'י.
יש להקפיד לצרוך לפחות 1,200 מ"ג סידן ביום.
יש להקפיד לצרוך לפחות 800 עד 1,000 יב"ל של ויטמין D ביום.
מומלץ להיחשף לשמש לזמן מוגבל ובתנאי שמשתמשים באמצעי הגנה. השמש מסייעת לגוף לספוג ויטמין D.
יש להגביל את כמות צריכת האלכוהול.