כלמידיה (Chlamydia)

ראשי

תאור

הכלמידיה הוא חיידק דמוי נגיף, הגורם לזיהומים שונים. זן מסוים של החיידק גורם לגרענת, בעוד שזן אחר גורם למחלה באיברי המין, המועברת במגע מיני. 

המחלה נחלקת לשלושה סוגים: 

  1. Chlamydia trachomatis - עלול לגרום לדלקת של לחמית העין, לטרכומה (דלקת כרונית של לחמית העין שעלולה לגרום לעיוורון), לדלקת ריאות ולדלקת בדרכי השתן
  2. Chlamydia psittaci - מהווה מזהם של ציפורים בעיקר, אולם עלול לגרום לדלקת ריאות באדם. 
  3. Chlamydia pneumonia - עלול לגרום לזיהומים בדרכי הנשימה, כולל דלקת ריאות.

מודל תלת ממדי של חיידק הכלמידיה

כלמידיה היא כנראה הגורם השכיח ביותר לדלקת השופכה בגברים ובנשים בישראל. 
ביטויה העיקרי של המחלה - הפרשה מוגלתית מאיבר המין והסיבוך העיקרי לטווח הארוך הוא עקרות, הגורמת לסבל רב בזוגות ולנטל רב על מערכת הבריאות.


סימפטומים


תקופת הדגירה של המחלה היא כ- 10-20 יום. כאב במתן שתן, כאב בשיפולי הבטן או הפרשה מן השופכה עשויים להיות הסימנים הראשונים. 

גברים עשויים לשים לב בבוקר להפרשה מוגלתית בתחתונים. 

הבעיה העיקרית אצל נשים שעד שני שליש מהן אינן חשות בשום תסמינים, ואצלן הסימן הראשון שירמז על זיהום בכלמידיה עשוי להיות דלקת פנים האגן (PID), או עקרות או הריון מחוץ לרחם.

סיבות וגורמי סיכון

כלמידיה טראכומטיס הוא חיידק המהווה את אחד המחוללים העיקריים של זיהומים המועברים ביחסי מין. הכלמידיה היא אחד הגורמים המרכזיים לזיהומים של צוואר הרחם ושל השופכה, וכן לדלקות של איברי האגן הפנימיים (PID).

תופעות נלוות וסיבוכים

דלקת פנים האגן (PID) ובעקבות זאת הריון מחוץ לרחם או עקרות הם הסיבוכים השכיחים ביותר של זיהום בכלמידיה שאינו מטופל. סיבוכים נדירים יותר כוללים כאב בפרקים ומחלת Recter.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בדיקות סרולוגיות (להימצאות נוגדנים נגד כלמידיה) של הדם ושל הפרשות הנרתיק עשויות לרמז על הדבקה בכלמידיה. במעבדות מיוחדות ניתן לבודד כלמידיה מן הנרתיק או מן השופכה ולגדלה בתנאי מעבדה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בחולים ובחולות הסובלים מכלמידיה פשוט בתכלית: טיפול אנטיביוטי בטטראציקלין או באריתרומיצין למשך עשרה ימים. חשוב להקפיד ולקחת את הטיפול במלואו כפי שנרשם. 

כמו כן, אם אתם מקיימים יחסי מין עם בן או בת זוג קבועים, עליך ועל בן או בת זוגכם לקיים מין בטוח עד תום הטיפול, ויש לטפל בכל השותפים המיניים. 

הטיפול אינו יכול להפוך או לתקן נזק שכבר נגרם לחצוצרות, אך הוא בהחלט עשוי למנוע סיבוכים אלו לפני שהתרחשו.






פורומים סרטני עור שאינם מלנומה NMSC קרצינומת תאי בסיס (BCC) וקרצינומת תאי קשקש (SCC)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
סרטן עור וחשיפה לשמש אוהב ים 09/02/2020 10:00
  • מהם הגילאים בהם החשיפה לשמש גורמת למירב הנזק? האם גם בגילאי 60 פלוס החשיפה בעייתית, בהיבט גידולים סרטניים?

  • + הוסף תגובה
הסרת נגע סרטני ת 29/01/2020 10:25
  • האם הסרת נגע החשוד כסרטני מחייבת בהמשך טיפול נוסף כלשהו?אודה לתשובתך

  • + הוסף תגובה
טיפול באפודיקס לסרטני עור שאינם מלנומה שאול 20/12/2019 13:30
  • חלק מרופאי העור מטפלים בסרטני עור שאינם מלנומה בעזרת אפודיקס. אשמח לשמוע על יתרונות וחסרונות. לדעת המצדדים זה מונע הצורך בביופסיה כי ממשיכים במספר סבבי טיפול של מריחה כ- 3 שבועות עד להתלקחות במידה וקיים סרטן עור ואזי מורחים אנטיביוטיקה למניעת זיהום . וכך חוזרים על התהליך עד למצב שאין התלקחות בעקבות מריחת אפודיקס של 3 שבועות וזה אומר שסרטן העור הוכחד כי אחרת הייתה ממשיכה להווצר התלקחות. כלומר האפודיקס משמש גם כסמן/גלאי לנוכחות סרטן עור וגם לטיפול בו. בתודה

  • + הוסף תגובה
טיפול באפיודקס דר' גיל טאובר 22/12/2019 15:48
  • קרם האפיודקס 5% מיועד לטיפול בנזקי שמש במשטחים גדולים מסוג אקטיניק קרטוזיס, bowens וגידולי BCC שטחיים בלבד. השימוש בקרם אפיודקס ניתן כאשר יש משטח של נגיעות כגון: קרקפת, האף וכד'. קרם האפיודקס מטפל בנגעים קיימים ואף מהווה טיפול מניעתי לנגעים אשר טרם נראים קלינית. קרם האפיודקס לא ניתן לטיפול בסרטני עור מסוג SCC או מלנומה ואף לא ב - BCC שאינו שטחי!!! לגבי הצורך בביופסיה - תפקיד רופא העור לאבחן את הנגיעות - באם מדובר בסרטן אז שולחים לכריתה בכל מקרה ואז מבוצעת פתולוגיה. לנגעים טרום סרטנים אין צורך בכריתה או ביצוע ביופסיה אלא אם רופא העור אינו יודע או בטוח באבחנה. בריאות שלמה, ד"ר גיל טאובר

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!