זיהום

תשובה: מאיפה נלקחה התרבית? מהשתן או מהנרתיק או משניהם? כדאי לחזור על הבדיקה על ידי ביצוע תרבית מהפרשת הנרתיק לבדיקת מציאותו של טריכומונס וגינליס, ולשקול טיפול אנטיביוטי על כל מקרה. אני מצרפת קישור לתשובה על המחלה. http://www.infomed.co.il/questions/q_052905_4.htm

תשובה: לא נראה שיש קשר בין המחלה שהיתה לפני כחודשיים לבין המחלות הנוכחיות שלך. חיידק ההליקובקטר פילורי פוגע ברירית הקיבה ואינו קשור למה שקורה אצלך בגרון. יתכן שהוא גורם לצרבות אשר גורמות לכאבי גרון, אך נראה כי יש לך דלקת גרון בנוסף, ושעל כן קיבלת את הטיפול האנטיביוטי. הלב יכול בהחלט להיות מקור הכאבים שאתה מתאר בחזה, אך אם הכאבים האלה הופיעו לראשונה כעת, בזמן המחלה, ואם אתה צעיר ובריא בדרך כלל, נראה יותר כי הם קשורים למחלה. יתכן שהם תוצאה של שיעול מתמשך, הגורם לגירוי של דרכי הנשימה ולכאבים, או שמתפתחת אצלך דלקת ריאות. אני מציעה שתמשיך את המעקב אצל הרופא המטפל, ושאם ימשיכו הכאבים, תעבור בדיקת א.ק.ג. של הלב וצילום חזה. תרגיש טוב. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מסוג כלשהו, או שלפי תוצאות בדיקת הנוגדנים אין צורך בזה. בילדותי חליתי בצהבת, אבל אני לא יודע מאיזה סוג. עליתי ל ארץ בשנת 1991. אלה תוצאות בדיקות הצהבת: HB Surface Ag 0.000 HB Surface Ab 26.46 HB Core Ab IgG&Ig Nonreactive Hepatitis C Ab Nonreactive CMV AB IgG 0.7 AU/ml CMV Ab IgM 0.05 Nonreactive EBV EBNA Ab IgG < 600 (Pos: < 20) U/mL בשנת 1999, בצבא, קיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם אני צריך לקבל חיסון מחדש, או לקבל זריקת דחף, או שהזריקה שקיבלתי בשנת 1999 מספיק טובה גם כעת? לא נבדקו אצלך נוגדנים ל- Hepatitis A ולכן מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה. לגבי טטנוס - מומלץ להתחסן, כיוון שהחיסון תקף ל-10 שנים, כך שכעת מגיע תוקפו של החיסון שלך לסיומו. ד"ר אייל לשםהיחידה למחלות זיהומיותביה"ח שיבא - תל השומר [20/04/2009]

תשובה:

ישנם דברים רבים שתוכלו לעשות כדי למנוע התקפי אסתמה ואת החרפת האסתמה שלכם . כמה מן החשובים ביותר שביניהם הם:

• הפחיתו למינימום את הגורמים המעוררים את האסתמה שלכם. אנשים הסובלים מאסתמה יכולים לקחת חלק פעיל בשליטה במצבם על ידי זיהוי אותם דברים המציתים את התקפי האסתמה שלהם ונקיטת צעדים למזער את החשיפה לאותם גורמם בבית ובבית הספר או במקום העבודה.
• קחו את תרופות האסתמה שלכם. אנשים רבים הסובלים מאסתמה כרונית נוטלים תרופות (בדרך כלל קורטיקוסטרואיד במשאף) המפחית את הדלקת שדרכי האוויר. מחקרים מורים כי נטילת התרופות הללו על בסיס יומי מפחיתה את הסיכון שתלקו בהתקף אסתמה.