כאבי גב תחתון הם תופעה נפוצה מאוד. זה יכול לנבוע מסיבות שונות לרבות מתיחה של השרירים, דלקת פרקים, בעיות מבניות ופציעה בדיסק. הכאב נע בין קל לחמור והוא משתפר לעתים קרובות עם מנוחה, פיזיותרפיה ו/או תרופות[1].
רוב האנשים יחוו צורה כלשהי של כאבי גב תחתון בחייהם. כ-97% מכאבי הגב נגרמים מבעיה מכנית כלשהי. במקרים בהם כאבי גב תחתון אכן קשורים לבעיה מכנית, ניתן להתאמן וללמוד טכניקות להרמה ולתנועה נכונות כדי למנוע אפיזודות עתידיות.אבחנה נכונה ומוקדמת בעזרת אורתופד או אורתופדית עשויה למנוע החמרה ולמקסם את הצלחת הטיפול שנבחר. במרבית המקרים, ניתן להקל על כאבי גב תחתון באמצעי טיפול שמרני כגון הזרקת סטרואידים. לצד זאת, קיימים כמה הליכים כירורגיים לאנשים שהאמצעים השמרניים לא הראו אצלם יעילות[2].
כאבי גב אקוטיים או קצרי טווח - נמשכים מספר ימים עד מספר שבועות. הכאבים הללו נוטים לעבור בתוך מספר ימים לבד או עם טיפול שמרני, ולא נשארות בעיות תפקודיות. במקרים מסוימים עוברים מספר חודשים עד שהסימפטומים ייעלמו.
כאבי גב כרוניים - מקרים בהם הכאב נמשך 12 שבועות או יותר, גם לאחר שטופל הגורם לכאבי גב תחתון אקוטיים. כ-20% מהאנשים שנפגעו מכאבי גב תחתון חריפים מפתחים כאבי גב תחתון כרוניים עם תסמינים מתמשכים לאחר שנה. גם אם הכאב נמשך, זה לא תמיד אומר שיש סיבה בסיסית רצינית מבחינה רפואית או כזו שניתן לזהות ולטפל בקלות. במקרים מסוימים, הטיפול מצליח להקל על כאבי גב תחתון כרוניים, אך במקרים אחרים הכאבים נמשכים למרות הטיפול הרפואי.
כאבים בעקבות מסלול – כאב שעובר מהגב אל הישבן או לאזור הירך החיצוני.
סיאטיקה - כאבי עכוז ורגליים, ואפילו חוסר תחושה, עקצוץ או חולשה הנמשכים עד לכף הרגל (סכיאטיקה מקושרת לרוב לפריצת דיסק).
סוג הכאב תלוי בגורם, אך במרבית המקרים שכיבה עשויה לשפר את הכאבים, ללא קשר לסיבה. עם זאת, הכאב עלול להחמיר במקרים הבאים[4]:
התכופפות והרמת משא.
ישיבה.
עמידה והליכה.
ללא קשר לגיל או לתסמינים, אם כאבי הגב אינם משתפרים תוך מספר שבועות, או שהם מלווים בחום, בצמרמורות, בירידה בלתי מתוכננת במשקל, בחולשה ברגליים, ובאובדן שליטה בשלפוחית השתן ובמעיים, יש להתקשר לרופא/ה[4].
סיבות וגורמי סיכון
הגב התחתון (עמוד השדרה המותני) מורכב מחמשת החוליות L1-L5. כל חוליה בעמוד השדרה מרופדת בדיסק קטן, הממוקם בין כל אחת מהחוליות ומשמש כבולם זעזועים לעצמות עמוד השדרה. דיסקים אלו עגולים ושטוחים, והם בעלי שכבה חיצונית קשיחה המקיפה חומר ג'לי. רצועות עבות המחוברות לחוליות מחזיקות את חומר הדיסק במקומו. שרירים, גידים ועצבים הם חלקים נוספים בעמוד השדרה שעוזרים לייצב את החוליות. פגיעה באזור החוליות המותניות עלול להוביל לכאבי גב תחתון.גורמים נפוצים לכאבי גב תחתון הם[5]:
מאמץ או תנועות לא נכונות - כגון מתיחת שרירים וגידים.
פציעות - כגון שבר או סכיאטיקה (דחיסה של העצב הסכיאטי שמהאגן ועד כפות הרגליים).
האם כאבי גב תחתון יכולים להיות קשורים למזג האוויר?
כאבי גב תחתון יכולים להחמיר בימים שבהם קר או שמזג האוויר משתנה. הם אכן יכולים להיות קשורים ללחץ ברומטרי ולטמפרטורה חיצונית. שינויים בלחץ יכולים לפעמים לגרום לכאב במפרקים, כולל עמוד השדרה. שרירים ומפרקים באופן כללי מגיבים לסביבה, מה שעלול לגרום להם להיות פחות גמישים ולכן בעלי סיכוי גבוה יותר להיפצע[6].
האם כאבי גב תחתון יכולים להיות קשורים לכליות?
הכליות ממוקמות בצד האחורי של הגוף וכאבי כליות יכולים לפעמים להרגיש כמו כאבי גב. הדרך האמיתית היחידה להבחין בהבדל היא לבקר אצל רופא/ה ובמידת הצורך לערוך בדיקה יסודית[6].
גיל - אנשים מעל גיל 30 סובלים יותר מכאבי גב. דיסקים בעמוד השדרה נשחקים עם הגיל, וכאשר הם נחלשים ונשחקים, עלולים להופיע נוקשות וכאבים.
משקל - אנשים הסובלים מעודף משקל/השמנה, נושאים משקל נוסף ונוטים יותר לסבול מכאבי גב. משקל עודף מפעיל לחץ על המפרקים והדיסקים.
אורח חיים – לאנשים לא פעילים יכולים להיות שרירי גב ובטן חלשים, מה שמקשה על התמיכה בעמוד השדרה ומוביל למאמץ בגב. אנשים שמעשנים, שותים אלכוהול בצורה מופרזת או מרבים בישיבה נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר לכאבי גב.
עיסוק - עבודות ופעילויות הדורשות הרמה של משאות כבדים או התכופפות באופן תכוף, עלולות להגביר את הסיכון לפציעות גב.
בעיות מבניות - כאבי גב תחתון חזקים יכולים לנבוע מבעיות מבניות הפוגעות בצורה הישרה של עמוד השדרה, כגון עקמת.
מחלות - אנשים עם היסטוריה משפחתית של דלקת מפרקים ניוונית, סוגים מסוימים של סרטן ומחלות אחרות, הם בעלי סיכון גבוה יותר לכאבי גב תחתון.
בריאות נפשית - כאבי גב יכולים לנבוע מדיכאון וחרדה.
אבחון ובדיקות
בביקור אצל אורתופד/ית יתבצע בירור לגבי התסמינים וכן בדיקה גופנית. כדי לבדוק אם יש נזק או פציעה. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות דימות, אשר עוזרות לראות תמונות ברורות של החוליות, הדיסקים, השרירים, הרצועות והגידים. הבדיקות הנפוצות הן[1]:
צילום רנטגן של עמוד השדרה - כדי לקבל תמונה של העצמות באזור.
MRI – כדי לראות את העצמות, השרירים, הגידים ורקמות רכות אחרות.
CT - כדי לקבל תמונה תלת ממדית של העצמות והרקמות הרכות.
אלקטרומיוגרפיה (EMG) - לבדיקת עצבים ושרירים ולבדיקת נוירופתיה (נזק עצבי), שעלולים לגרום לעקצוצים או לחוסר תחושה ברגליים.
בהתאם לגורם לכאב, ייתכן ויהיה צורך גם בבדיקות דם או בבדיקות שתן: בדיקות דם יכולות לזהות סמנים גנטיים למצבים מסוימים הגורמים לכאבי גב (כגון דלקת במפרקי עמוד השדרה); בדיקות שתן יכולות לזהות בעיות בכליות כגון אבנים בכליות, הגורמות לכאבים בצדי הגב התחתון[1].
סיבוכים אפשריים
במרבית המקרים, כאב גב אינו בהכרח קשור לבעיה חמורה או מסוכנת. עם זאת, במקרים מסוימים, כאבי גב תחתון יכולים להיות קשורים למצבים הבאים[7]:
מפרצת באבי העורקים הבטנית.
דלקת פרקים כגון דלקת פרקים ניוונית, דלקת פרקים פסוריאטית ודלקת פרקים שגרונית.
זיהום בעמוד השדרה (אוסטאומיאליטיס, אבצס).
זיהום בכליות או אבנים בכליות.
בעיות הקשורות להיריון.
בעיות בכיס המרה או בלבלב.
מצבים רפואיים המשפיעים על איברי הרבייה הנשיים, כולל אנדומטריוזיס, ציסטות בשחלות, סרטן השחלות או שרירנים ברחם.
כאשר כאבי גב תחתון מלווים בחום, באובדן תחושה או כוח ברגליים או בקושי במתן שתן, יש לפנות לטיפול רפואי מידי[2].
טיפולים ותרופות
כאבי גב תחתון משתפרים בדרך כלל לאחר מנוחה ובעזרת משככי כאבים ללא מרשם. לאחר כמה ימים של מנוחה, לרוב ניתן לחזור לפעילות הרגילה. חשוב לדעת שפעילות מתונה בזמן החלמה מגבירה את זרימת הדם לאזור ומסייעת בהחלמה[1].
טיפולים אחרים לכאבי גב תחתון תלויים בגורם לבעיה והם כוללים[1]:
תרופות – במקרים מסוימים יומלץ על תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) או תרופות מרשם כדי להקל על הכאב. תרופות נוספות אחרות נועדו להרפות את השרירים.
פיזיותרפיה – טיפול זה יכול לחזק את השרירים כך שיוכלו לתמוך טוב יותר בעמוד השדרה. פיזיותרפיה גם משפרת את הגמישות ועוזרת להימנע מפציעה נוספת.
פעולות ממוקדות - ישנם טיפולים שיכולים להרפות שרירים תפוסים, להפחית כאב ולשפר את היציבה והיישור כגון אוסטאופתיה או כירופרקטיקה. טיפול בעיסוי יכול גם הוא לסייע בהקלה על כאבי גב ולשפר את התפקוד.
זריקות סטרואידים – הזרקה של תרופות סטרואידים לאזור הכאב עשויות להפחית את הדלקת באזור ולהקל על הכאב.
ניתוח – בחלק מהמקרים יהיה צורך בתיקון כירורגי. ישנם מספר סוגי ניתוחים לכאבי גב תחתון, כולל טכניקות זעיר פולשניות רבות.
מניעה
ניתן למנוע כאבי גב תחתון חוזרים הנובעים מבעיות מכניות על ידי הימנעות מתנועות לא נכונות או מאמצות, שמירה על יציבה נכונה והרמה נכונה של חפצים. המלצות לשמירה על בריאות הגב כוללות[3]:
פעילות גופנית באופן קבוע כדי לשמור על שרירים חזקים וגמישים. מומלץ להתייעץ עם איש/אשת מקצוע בנוגע לתרגילים המותאמים לגיל ולמצב הגופני, לצורך חיזוק שרירי הגב התחתון והבטן.
שמירה על משקל תקין ועל תזונה מאוזנת עם צריכה יומית מספקת של סידן, זרחן וויטמין D, כדי לשמור על בריאות העצמות.
שימוש ברהיטים ובציוד ארגונומיים לצורכי הבית והעבודה. יש לוודא שמשטחי העבודה נמצאים בגובה נוח.
החלפת תנוחות ישיבה לעתים קרובות ומדי פעם ביצוע סיבוב או מתיחת שרירים במהלך העבודה. כרית או מגבת מגולגלת הממוקמת מאחורי החלק הקטן של הגב יכולה לספק תמיכה מותנית. את הרגליים מומלץ לשים על שרפרף נמוך בעת ישיבה ממושכת.
נעילת נעליים נוחות ועם עקבים נמוכים.
שינה על הצד עם הברכיים מכופפות בתנוחת עובר יכולה לעזור להקל על הלחץ על ידי הפחתת העקמומיות של עמוד השדרה.
לא להרים חפצים כבדים מדי. בעת הרמת חפצים יש לעשות זאת בעזרת הברכיים - להכניס את שרירי הבטן פנימה, ולשמור על הראש בקו ישר עם גב. חשוב לשמור שהחפץ יישאר קרוב לגוף.
להפסיק לעשן - עישון מפחית את זרימת הדם לעמוד השדרה התחתון, מה שיכול לתרום לניוון דיסק. עישון גם מגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס ומעכב ריפוי. שיעול עקב עישון כבד עלול גם הוא לגרום לכאבי גב.
"אני עברתי ניתוח החלפת ברך ,קיבלתי שירות וטיפול לאחר הניתוח בצורה מעולה ונעימה,גם שהייתי צריך שירות ועזרה מהרופא תמיד היה זמין בשבילי .בקיצור רופא מעולה ואני בטוח יחזור איליו לניתוח בברך השנייה"
שלום,
בעקבות שבר בפטישון לטרלי עברתי ניתוח קיבוע עם פלטה וברגים.
לאחר הניתוח הייתי בגבס כ-5 שבועות.
ע"פ כל הביקורות / צילומים הניתוח עבר בהצלחה והאיחוי מתקדם טוב וכמצופה.
בביקורת לפני שבועיים הורד הגבס והנחיות לפיזיותרפיה: שבועיים ללא דריכה לאחר שבועיים התחלת דריכה חלקית ובהמשך דריכה מלאה.
הבעיה שלי: לאחר הורדת הגבס יש לי נפיחות וכאבים מאוד חזקים בכף הרגל עצמה בכל חלקיה (כריות, עצמות המסרק עקב) ולאו דווקא באזורים הקרובים לשבר.
ביצעתי במשך השבועיים מהורדת הגבס, בהנחיית הפיזיותרפיסט, עיסויים לכף הרגל תרגילי תנועה כדי להחזיר את טווחי התנועה אבל השיפור בכאבים ובטווחים הוא מאוד מינורי.
כעת כאשר אני אמור להתחיל לבצע דריכה חלקית אני בקושי מסוגל להעביר משקל - אפילו חלקי מאוד - לרגל הפגועה בגלל שהכאבים בכף הרגל עוצרים אותי.
גם הרופא וגם הפיזיותרפיסט טוענים שזה נורמלי לחלוטין וזה תהליך שיקח זמן אבל לא מסבירים לי למה זה קורה.
אני מבין שאחרי קיבוע של חודשיים מובן שכל האיזור מאובן ואמור לכאוב אבל לא מבין למה דווקא כף הרגל כואבת יותר מאיזור השבר עצמו.
אני חושש שמא משהו לא תקין בכף הרגל מעבר לשבר בקרסול.
מה דעתך? האם צריך לבקש בדיקות נוספות? ואם כן, איזה בדיקות?
תודה רבה
היי, אכן צפויים כאבים גם לא באיזור השבר לאחר קיבוע ממושך
באם הכאבים ממשיכים למרות הפעלת המפרקים יש מקום לצילום מכוון גם לכף הרגל ב 3 מנחים
לאחר מכן לפי ההתקדמות ניתן לשקול בדיקות נוספות. בהצלחה.
בברכה, דר' אייל הלר
מומחה לכירורגיה אורתופדית, פגיעות ספורט כף רגל וקרסול
טלפון ליצירת קשר למטרת פגישת ייעוץ - 0506802496
הוסף תגובה
שיקום לאחר ניתוח שבר קרסול
danb200031/01/2019 | 17:27
ד"ר הלר תודה רבה על תשובתך.
שאלת המשך: אני מוזמן לביקורת שגרתית בביה"ח בעוד 4 שבועות.
אם לא יחול שיפור במצב - האם להמתין עד לביקורת? או לפנות לבירור הכאבים לפני כן, ואם לפני כן - מתי היית ממליץ על בירור כאמור?
תודות
היי, באם אין שיפור בכאבים בהחלט הייתי ממליץ על בירור לפני כן
בברכה, דר' אייל הלר
מומחה לכירורגיה אורתופדית, פגיעות ספורט כף רגל וקרסול
טלפון ליצירת קשר למטרת פגישת ייעוץ -
הוסף תגובה
קרסול
יונה03/10/2022 | 14:17
איך אתה היום לאחר ניתוח הקרסול
הוסף תגובה
כאבים בכף רגל קרסול
מיה16/01/2025 | 20:59
אני עברתי ניתוח אחרי שישה חודשים אני ממש סובלת מניפחות כאבים חוסר שליטה בכף רגל מופיע ממיני לעבוד כמו שיהתי פעם עם חצי משרה אך לא עזר פיזיותרפיה לא עוזר נגד כאבים רוב הזמן כל רופא אורתופד אמר המקום רגיש כואב לא מוסיף כלום אין מה לעשות 10 רופאים כבר פגשתי רופא משפחה שלי אינו יודיע מה לעשות איתי מחלה כל שני וחמישי לא מצליחה לתקדם אשמח ל ענה ניפכות שאני עם כפכפים גם בעבודה אפשר אפילו גרב לגרוב
הוסף תגובה
לאחר ניתוח קרסול
נטעלי03/12/2025 | 11:27
היי,
לאחר חודש וחצי התחלתי דריכה עם קביים. הכאבים הם דווקא מהצד השני של הקרסול ולא הצד המנותח.
האם זה משהו חריג?
זה לא דבר חריג , בדרך כלל הדריכה היא באיזור פס הדריכה וכניראה שזה הצד הנגדי לצד המנותח . אם הכאב חריג ממליץ לפנות לביקורת לרופא המטפל שיאבחן האם יש דלקת
אני חודשיים אחרי ניתוח, והבוהן שלי ישרה, אבל התחלתי לפתח כאבים חזקים בכריות כף הרגל (מטטרסלגיה). האם זה סיבוך נפוץ? ומה הטיפול המומלץ לכאבים אלו? האם זה מעיד על כשל בתיקון?
כאבים חזקים בכריות כף הרגל הם תופעה נפוצה אחורי ניתוח , הטיפול המומלץ במקרים כאילה הם מדרסים קשיחים או רכים ( תלוי בקריסה ובמנח כף הרגל ) עם מטטרסל פג לפני מפרקי המסרק - עשוי מאוד להועיל עם טיפול להארכת התאומים והגמשת הכף הרגל קרי , מטטרפיה
אני בת 45, ולצערי ההלוקס וולגוס 'עובר במשפחה' – גם אמא שלי סבלה מאוד. בשנים האחרונות יש לי החמרה משמעותית, בעיקר כאב בעת הליכה ממושכת וקושי למצוא נעליים נוחות. ניסיתי מדרסים ופיזיותרפיה, אך הכאב חוזר. בהינתן הרקע התורשתי והעובדה שאני אדם פעיל יחסית, האם לדעתך כדאי 'לצוד את הבעיה' כעת באמצעות ניתוח, או להמשיך בטיפול שמרני כל עוד אני מצליחה לתפקד ביום-יום?
לדעתי עדיף לעשות כל מה שניתן מבחינת טיפול שמרני לא פולשני כגון הארכת שרירי התאומים וגידי הפלנטר בתהליך מטטרפיה עשוי למנוע כאבים ואף לשפר את המצב מבחינה אסטטית -רק אם מיצית את כל האפשרות אפשר לעבור לניתוח פולשני שגם שם ההצלחה היא לא מובטחת לאורך זמן
הבן שלי (בן 14) אובחן עם התחלה של הלוקס ולגוס וכבר יש לו כאבים. הרופא הציע התערבות ניתוחית מוקדמת למניעת החמרה משמעותית. האם בגיל צעיר זה מומלץ, או שצריך לחכות לסיום גדילת העצמות?
בגיל צעיר ניתן בהחלט לנסות ולמצות אפשריות של טיפולים אלטרנטיביים על פני התערבות ניתוחית . לרוב התחלת הלוקס וואלגוס נגרמת ע״י קיצור גידים ושרירים וזה בהחלט ניתן לשיפור
אני סובל מכאב כרוני ובליטה מודלקת סביב הבליטה של הבוהן. הוצע לי לקבל זריקת סטרואידים מקומית להפחתת הדלקת. האם זה רק דחיית הקץ, והאם זריקות אלו עלולות להזיק למפרק לטווח ארוך?
לזריקות סטרואידים יש השפעות של הקלה בכאב נקודתי אך עם זאת חשוב מאוד להקפיד ;
חשוב שהזרקה תתבצע בידי מומחה מנוסה בלבד, עדיף בהכוונת אולטרסאונד – כדי לוודא דיוק ולצמצם סיכון לפגיעה בשומן או עצבים.
• • לא מומלץ לחזור על הזרקה באותו מקום יותר מ־2–3 פעמים
חשוב לשלב טיפול אלטרנטיבי משלים ולא להסתמך רק על הזריקות .
ישנם סוגי טיפולים אלטרנטיביים (מטטרפיה - מתיחות פאסיביות של גידי הפלנטר והתאומים ) אשר יכולים לעזור מאוד ואף למנוע ניתוח בהרבה מקרים .