אוסטאופניה הוא מצב קליני בו קיימת ירידה בצפיפות המינרלים של העצם (BMD) מתחת לערכים הנורמליים, מה שהופך את העצמות לחלשות יותר. שיאה של מסת העצם מגיע בדרך כלל עד העשור השלישי לחיים. לאחר גיל 30, יש הפחתה הדרגתית וטבעית של מסת העצם המתרחשת במהלך העשורים הבאים[1].
צילום: shutterstock | April stock
אוסטאופניה שכיחה יותר בקרב אנשים מעל גיל 50, ובעיקר בקרב נשים. אין לה סימנים או תסמינים, אך בעזרת בדיקת הדמיה ניתן למדוד את חוזק העצם. שינויים מסוימים באורח החיים יכולים לעזור לשמר את צפיפות העצם ולמנוע הידרדרות אוסטאופורוזיס[2].
אוסטאופניה תסמינים
לאוסטאופניה בדרך כלל אין תסמינים כלשהם, מה שמקשה על האבחנה. לעתים קרובות, הסימן הראשון שהעצמות נחלשות הוא שבר או סדרה של שברים בעמוד השדרה, ואנשים לא בהכרח מודעים לכך. יש לפנות לרופא/ה אורתופד במידה ומופיעים תסמינים של שבר בעמוד השדרה הכוללים[3]:
כאבי גב פתאומיים וחזקים.
כאבי גב שמחמירים בעמידה או בהליכה, אך משתפרים מעט בעת שכיבה.
כאבי גב בעת כיפוף או סיבוב.
עיקול או שפיפות בעמוד השדרה.
אובדן גובה.
סיבות וגורמי סיכון
העצמות מכילות מינרלים שונים, בהם גם פוספאט וסידן, שהופכים אותן לחזקות וצפופות. ככל שמתרחשת ירידה בצפיפות המינרלים בעצמות, הן הופכות לחלשות יותר ועלולות להישבר בקלות רבה יותר[4]. אובדן העצם הוא תהליך טבעי המתרחש בהדרגה במהלך הבגרות. ההערכה היא שגורמים תורשתיים תורמים עד 80% מהיכולת לשמור על רמות מינרלים אופטימליות של העצם1, ולנשים, בעיקר לאחר גיל המעבר, יש סיכוי גבוה יותר מגברים לפתח מצב זה[4].
תזונה - תזונה דלה בוויטמין D ובסידן עלולה להעלות את הסיכון לפתח אוסטאופניה. צריכה מוגזמת של אלכוהול יכולה להפחית את היכולת של העצמות לספוג סידן.
עישון - עישון פוגע בכמות הסידן שהעצמות יכולות לספוג ועלול להאיץ את איבוד צפיפות העצם.
תרופות מסוימות – ישנן תרופות שיכולות להאיץ את תהליך אובדן עצם, בעיקר אצל אנשים הנוטלים אותן במשך תקופה ארוכה כגון תרופות מסוימות נגד אפילפסיה, תרופות לסרטן וסטרואידים.
מצבים רפואיים מסוימים – מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית, צליאק וזאבת, מגבירים את הסיכון לאוסטאופניה.
אבחון ובדיקות
עקב חוסר בתסמינים, רוב האנשים אינם יודעים שיש להם אוסטאופניה עד שיש בדיקת צפיפות עצם. בדיקת צפיפות העצם הנפוצה ביותר כיום היא בדיקת דקסה (DEXA). בדיקה זו כוללת שימוש בצילום רנטגן באנרגיה נמוכה לצורך הערכת רמות הסידן בעצמות. המקומות הטובים ביותר לביצוע הבדיקה הם הירך או עמוד השדרה[5].
אבחון מוקדם יכול לעזור להעריך את הסיכויים לשבור עצם בעתיד, ולעקוב אחר היעילות של טיפולים. בדיקת צפיפות עצם היא בדיקה פשוטה מאוד שלוקחת רק כמה דקות, היא אינה פולשנית ולא כרוכה בכאב, למרות שזו בדיקת רנטגן, יש מעט מאוד קרינה. במהלך הבדיקה שוכבים על שולחן DXA ולאחר מכן עוברת מעל הגוף זרוע שסורקת את העצמות[5].
ניתן להשוות את תוצאות הבדיקה הנוכחיות לתוצאות עתידיות כדי לקבוע אם צפיפות העצם יורדת עם הזמן[2].
לנשים מעל גיל 65, לגברים מעל גיל 70, ולגברים ונשים ששברו עצם לאחר גיל 50, מומלץ לפנות לרופא/ה לצורך קבלת הפניה לבדיקת צפיפות העצם[5].
סיבוכים אפשריים
אוסטאופניה אינה חמורה כמו אוסטאופורוזיס - מחלה שמחלישה את העצמות עד כדי כך שהן יכולות להישבר בקלות רבה יותר - וגם לא כל מי שסובל מאוסטיאופניה ייפתח אוסטאופורוזיס. עם זאת, הסיכוי גדל וללא טיפול זה בהחלט יכול לקרות. מומלץ לאנשים הסובלים מהבעיה לנסות לחזק ולהגן על העצמות[2].
טיפולים ותרופות
אין דרך לרפא את הבעיה, אך חשוב לשמור כמה שיותר על צפיפות העצם. אסטרטגיות הטיפול כוללות שמירה על עצמות בריאות וחזקות ככל הניתן ומניעת התפתחות של אוסטאופורוזיס[2].
תזונה - סידן הוא הדבר החשוב ביותר עבור העצמות בכל שלב בחיים. אפשר לקבל סידן ממוצרי חלב, תרד, ברוקולי, שעועית יבשה, סלמון ועוד; ויטמין D מסייע לגוף לספוג סידן. ניתן למצוא ויטמין D בביצים ובדגים שמנים כמו סלמון וסרדינים. במקרים מסוימים יומלץ לקחת תוספי תזונה המכילים סידן וויטמין D. יש הנחיות שונות לצריכת התוסף בהתאם לגיל ולמצבים בריאותיים שונים[3].
פעילות גופנית - סוגים מסוימים של פעילות גופנית עשויים לתרום רבות לאוסטאופניה: הם מגדילים את מסת השריר ומקלים על השימוש בעצם; הם משפרים את האיזון; מפחיתים את הסיכון לשבר בעצמות; משפרים את היציבה ומפחיתים כאב. חשוב לקבל המלצה על הפעילות המתאימה ביותר. אין פעילות אחת שמתאימה לכולם ויש להתחשב בבריאות הכללית ובכמות אובדן העצם[6].
שינויים באורח החיים – חשוב להפסיק לעשן ולצמצם את צריכת המשקאות המוגזים והאלכוהול. כל אלה עלולים לפגוע בצפיפות העצם[3].
תרופות – ישנן תרופות מרשם, כגון אלנדרונט ורלוקסיפן, הניתנות לטיפול במקרים מסוימים, בעיקר אם העצמות מתחילות להיחלש. לתרופות אלו השפעות שונות והן יכולות לעצור דלדול או אובדן עצם. ייתכנו תופעות לוואי כגון בעיות עיכול, כאבי עצמות ומפרקים ועייפות[3].
מניעה
מספר אסטרטגיות עשויות לעזור לשמור על חוזק העצם ולמנוע אובדן שלה[2]:
להימנע מעישון.
להקפיד לאכול תזונה בריאה ומאוזנת עם הרבה פירות, ירקות ומזון עשיר בוויטמינים.
פעילות גופנית יומיומית - הליכה, ריצה ופעילויות אחרות הכרוכות בנשיאת משקל הגוף מועילות במיוחד, כמו גם אימוני משקולות, יוגה וטאי צ'י.
יש להקפיד לצרוך לפחות 1,200 מ"ג סידן ביום.
יש להקפיד לצרוך לפחות 800 עד 1,000 יב"ל של ויטמין D ביום.
מומלץ להיחשף לשמש לזמן מוגבל ובתנאי שמשתמשים באמצעי הגנה. השמש מסייעת לגוף לספוג ויטמין D.
"אני עברתי ניתוח החלפת ברך ,קיבלתי שירות וטיפול לאחר הניתוח בצורה מעולה ונעימה,גם שהייתי צריך שירות ועזרה מהרופא תמיד היה זמין בשבילי .בקיצור רופא מעולה ואני בטוח יחזור איליו לניתוח בברך השנייה"
יצא לי בדיקה ביתית חיובי להריון, אני נמצאת ביום ה32 למחזור (מאז הווסת האחרונה). טמפרטורת חום השחר שלי הייתה 36.89 מעלות ברוב השלב הלוטאלי, ואז ביומיים האחרונים היא ירדה ל36.73 ו36.68. בדרך כלל כשיש ירידה זה מעיד על רמות נמוכות של פרוגסטרון (שעות המדידה של הטמפרטורה הנמוכה יותר הייתה גם מוקדמת יותר). האם יש סיבה לחשש מבחינת תקינות ההריון?
הייי :) ראשית אפתח ואומר שבדיקת חום השחר, למרות שיכולה לתת מידע ומומלצת במהלך טיפולים (סינים למשל) ככלי מעקב, היא אינה בדיקה מאוד מדוייקת ויכולה להיות מושפעת מהמון גורמים וסיבות (למשל שעת מדידה אחרת כפי שרשמת). לכן, למרות המתח והרצון כבר לקבל תשובה, הדבר הבטוח ביותר הוא להמתין לבדיקת הדם. אוסיף ואגיד שירידה בטמפ' לא בהכרח מראה על איזו בעיה או עניין גם אם המדידה עצמה הייתה מדויקת (אם כן הייתה באותן השעות ובדיוק באותו המצב). חום השחר יעיל בעיקר בהוספת ידע על המחזור כולו לאורך זמן. מאחל הרבה הצלחה! לעוד מידע על "חום שחר" מוזמנת להכנס לאתר שלי - www.tomtcm.com
שלום. עשיתי היום דיקור בפעם הראשונה. לאחר הוצאת המחטים, ירד דם באיזור של כמה מהדקירות . המדקר ניקה עם פד ואכוהול. האם זה מסוכן? יכול להתפתח ככה זיהום? יש לציין שטרום הטיפול לא בוצע חיטוי. מה הם התסמינים שעלי לשים לב למקרה שיתפתח זיהום? והאם זה מקובל שיהיה דם בנקודות הדיקור?
היי עדי. ראשית ארגיע ואומר שכן - הגיוני בהחלט שלפעמים יהיה דימום קל מחלק מהנקודות. המחט נכנסת אל תוך הגןף ולמרות שהיא דקה מאוד ועדינה מאוד, לפעמים יש פגיעה בכלי דם קטן ויכולה להיות טיפת דם אחת או שתיים. נשמע שהמטפל שלך ניהל את המצב בצורה נכונה והפעיל מעט לחץ עם צמר גפן על האיזור (אין צורך להשתמש באלכוהול בהכרח). לגבי חיטוי לפני, עקרונית נהוג לחטא אם האיזור עם מעט אלכוהול לפני הדיקור אך אני יודע שמטפלים רבים היום לא נוהגים כך כיוון שנמצא שהעניין לא באמת נחוץ. אני משער שאותו מטפל נוהג כך מהסיבה הזו. הסיכון לזיהום במקום הדיקור הוא אפסי. הופעה של דם לא מעידה עליו או קשורה אליו כך שמהבחינה הזו את יכולה להיות רגועה. אני כן מציע שבכל שאלה, ובטח בכאלו שעולות לך ומטרידות אותך, תפני ותבקשי לשוחח עם המטפל שלך. התפקיד שלו הוא להתוות את תהליך הטיפול וללוות אותך בצורה בטוחה בתוכו - אני בטוח שהוא ישמח לענות על חששות אלו ולהפיג אותם. בהצלחה ותרגישי טוב!
אני עוברת טיפול בדיקור. אחרי 8 טיפולים ללא הטבה משמעותית. היום עברתי טיפול בלקטרו אקופונקטורה. עם החמרה בסימפטומים לאחר הטיפול הראשון.האם זה אומר שהגוף מגיב טוב יותר דווקא לטיפול מסוג זה ? תודה
היי אליסה :) לא ציינת עבור מה את מטופלת ולכן קשה לתת תשובה חד משמעית. אגיד כך - עקרונית, ברוב המצבים, אין ממש החרמה אחרי טיפול שנובעת מהמחטים עצמן.. ז"א, לפעמים יש החמרה אם לאדם קשה לשכב לאורך זמן או שהיה לו כאב מהמחטים אבל הטיפול עצמו הוא לרוב עדין מאוד ולא אמור לייצר החמרה. עם זאת, במקרים מסויימים, בטח כשמדובר בבעיות כאב, לפעמים ניתן לראות שגירוי מסויים יוצר תגובה מסויימת והחמרה זמנית בתסמינים, לעיתים כחלק דווקא מתהליך תיקון טוב יותר. אינני יודע אם זה המצב אצלך כיוון ששוב, זה מאוד תלוי עבור מה הטיפול ומה נעשה בו. מוזמנת ליצור קשר באופן פרטי כדי שתוכלי להרחיב קצת מעבר ונתייעץ כדי להבין בדיוק על מה מדובר.
שלום.אני סובלת מנפילת עפעף בעין אחת.ללא אבחנה רפואית ברורה.עברתי 5 טיפולים ללא הטבה משמעותית הסימפטום.רציתי לשאול,אם אין הטבה אחרי 5 טיפולים זה אומר שלא תהיה הטבה גם אם אמשיך בטיפול? מה כמות הטיפולים שאחריה אפשר להגיד שלא תהיה הטבה(לדוגמה 10 טיפולים או יותר....).תודה
היי אניה :) קשה קצת להגיד. אין אבחנה רפואית אז לא לגמרי ברור ממה נובע המצב. אסביר.. אני משער שאבחנה רפואית למצב שכזה יכולה להיות מאיזשהו נזק עצבי / שרירי. כשמדובר במצב כרוני שקיים הרבה מאוד זמן או בפגיעה קשה יותר, טיפולים בדיקור יכולים אולי לעזור אבל זה משהו שבהחלט יכול לקחת הרבה זמן. כשמדובר במשהו זמני יותר בו צריך לעזור לגוף להשתקם, למשל פגיעה נקודתית עקב וירוס או דלקת אקוטית, יש יותר אפשרות לראות שינוי גם בטווח זמן קצר. 5 טיפולים עקרונית הם זמן שבו אפשר לרוב לראות איזשהו שינוי.. העניין הוא שצריך להבין - מה בוצע בטיפולים האלו, באיזו תדירות בוצעו והאם התדירות מתאימה לצורך הקליני לטיפול בבעיה כזו (במצב כזה אני לפעמים רואה אדם 3 פעמים בשבוע) וגם - האם הוגדרו מדדים לבדיקת הטיפול. לעיתים יש שינויים קטנים שהמטפל יכול להבחין בהם גם אם עדיין הם לא עד הסוף בולטים ומורגשים. לכן, חשוב לדעתי להתייעץ עם מי שמטפל בך ולהבין מהי תוכנית הטיפול מבחינתם. ביצעת 5 טיפולים אבל אולי מבחינת המטפל יש צורך בלפחות 20 כדי לעזור, אני לא יודע להגיד - חשוב להתייעץ איתם ולהבין מהי תוכנית הפעולה, איך הם רואים את העניין ומה הצפי. במידה ותרצי להתייעץ עוד תוכלי ליצור קשר בשמחה. רק בריאות. תום
שלום.אני עברתי 3 טיפולים בדיקור סיני מתוך 10 טיפולים.לאחר טיפול ראשון הרגשתי הטבה ניכרת.בשני טיפולים נוספים מרגישה החמרה הדרגתית בסימפטומים עד להחמרה ניכרת ממש. האם מדובר בתופעה מוכרת?תודה
היי טניה :) התופעה מוכרת אבל לא בהכרח קשורה לטיפול. לא ציינת ממה את סובלת אבל פעמים רבות כשמתחילים תהליך טיפולי, יש הטבה מסויימת אבל הבעיה עדיין קיימת ויש בשלב הראשון מעין "מאבק" בין השיפור שהטיפול מציע לבין הבעיה שעדיין בגוף. אגיד עוד שלפעמים, דווקא אחרי הטבה מופיעה החמרה. הסיבה לכך היא שפעמים רבות, אם למשל אדם מגיע עם כאב ברכיים לטיפול וחווה הטבה אחרי הטיפול, הוא מתחיל ללכת ולהעמיס יותר על הברך אך זו עדיין לא החלימה לגמרי ואז, אחרי ההטבה והשיפור יכולה להיות גם החמרה. לרוב זה חקל מהתהליך אבל כיוון שאיני יודע את כל הפרטים אני ממליץ ליצור קשר עם המטפל/ת שלך ולעדכן אותם כדי להבין על מה מדובר. מוזמנת גם לשלוח הודעה פרטית אלי אם תרצי להתייעץ ולספק עוד פרטים. רק בריאות.