בדיקת CT, סי טי (CT scan)

תשובה: אבחון מחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס) הוא מורכב. תהליך האבחון כולל אנמנזה מפורטת, בדיקה גופנית, בדיקות דם, קולונוסקופיה או גסטרוסקופיה וכן בדיקות הדמייה נוספות כמו בדיקה באמצעות קפסולה מצלמת. מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית לא ספציפית, החודרת את דופן המעי. קוליטיס היא מחלה כרונית דלקתית וכיבית של המעי הגס. לכל אחת ממחלות אלו אזורים יותר ספציפיים במעי, אך לא ציינת מהיכן נלקחו הביופסיות, מה גם שהשינויים שנצפו הם יחסית שטחיים וקלים, ולכן אני נוטה להאמין כי לא מדובר בקרוהן, אך שוב חסרים פרטים, ולכן הדבר הנכון הוא לפנות עם התוצאות לרופא גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: שיקוף בליעת בריום נעשה על מנת לאבחן בעיות לאורך מערכת העיכול. מאחר שמערכת העיכול חופפת לאזור השחלות, לא ניתן לשים הגנה על אזור זה בעת שיקוף עם בליעת בריום. בעת הבדיקה, הבריום מתקדם במערכת העיכול לאיטו, כמו מזון. הבדיקה עצמה אורכת זמן כיוון שמבצעים כמה צילומים בהפרשי זמן אחד מהשני על מנת לאפשר לבריום להתקדם ולראות אזורים שונים במערכת העיכול. בפועל מבוצעים רק כ-10 צילומי רנטגן פשוטים, הדומים לצילום בטן או חזה. לשם ההשוואה, בדיקת CT של הבטן שקולה ל-100 צילומים כאלה. כלומר, בשתי הבדיקות שביצעת יחד נחשפת, לכמות קרינה השווה לחמישית מהקרינה אליה נחשפים בבדיקת CT אחת. נזק לביציות או סרטן נגרמים רק בעקבות חשיפות חוזרות ונשנות לקרינה במהלך זמן ממושך, ודרושים כמה נזקים מסוימים לאותו תא על מנת שתיווצר מחלה. כל חשיפה לקרינה מעלה את הסיכון, אך במקרה שלך, מדובר בחשיפה נמוכה ביותר שהסיכון בה אפסי. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: חומרת העקמת תלויה בזווית המחושבת בין חלקי עמוד השדרה המעורבים ומשפיעה על אופי הטיפול. בדרך כלל ישנם הבדלים בין מה שמודדים רופאים שונים, אולם הבדלים אלה הם זניחים על פי רוב (עד כ-5 או 10 מעלות לפי כמה מחקרים). הבדל של 21 מעלות בין ממצאי רופאים שונים אינו סביר, ודורש בחינה מחודשת של חומרת העקמת, ואולי ביצוע צילומים חדשים. ישנם כמה מחוכים המשמשים לטיפול בעקמת. מחוך מסוג מילווקי, אחד הראשונים שפותחו, משמש לטיפול בעקמת המערבת את החזה העליון. למחוך יש מבנה התומך את עמוד השדרה מאזור הצוואר, בו הוא תומך על ידי מוטות מתכת מרופדים, עד לאזור האגן. מחוך מסוג בוסטון תומך בחלקים נמוכים יותר של עמוד השדרה, מאזור החזה התחתון ועד לאגן. ההחלטה לגבי המחוך שבו נכון להשתמש תלויה בסוג העקמת ובמיקומה. רצוי לבצע במהלך הטיפול מעקב באמצעות צילומי רנטגן לצורך הערכת יעילות הטיפול. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: מדובר באיחוי של חוליה מותנית תחתונה L5 בצד אחד לעצמות העצה (סקרום) בצד אחד. מדובר בוריאנט אנטומי חסר משמעות קלינית, המתגלה באופן מקרי בצילום או CT. [20/04/2005]

תשובה: אוסטאומה היא גידול שפיר של העצם, המופיע בדרך כלל בעצמות הגולגולת. במקרה שלך, נמצאה אוסטאומה בעצם הגולגולת הפרונטלית, בחלק הקדמי של הגולגולת באזור המצח. בליטת העצם הזו קטנה ואינה לוחצת על המוח, לכן לא סביר שהיא גורמת לפרכוסים. מעבר לכך, לא נמצא אף ממצא לא תקין אחר במוח שיכול להסביר את הפרכוסים. לפיכך איני רואה דחיפות בפניה לנוירולוג לפני התור המיועד, אלא אם כן מופיעים פרכוסים נוספים או סימפטומים אחרים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: כאבי גדילה הם כאבים ומחושים לא ברורים בשרירים ובמפרקים, אצל ילדים ומתבגרים. אכן יתכן כי אלה כאבי גדילה, דבר המתאים לגילו, אך חשוב בכל מקרה לעבור בדיקה גופנית. חשוב לראות אם ישנם הגבלה בתנועת המפרקים, אודם או נפיחות, סימפטומים נלווים שלא קשורים למפרקים וכן הלאה. אם הכאבים נמשכים, כדאי להגיע עמו לרופא המטפל לבדיקה. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: פירושה של המילה סקלרוזיס היא הופעה של צלקת בתוך רקמה בריאה, שגורמת להתקשות. סקלרוזיס של העצם היא חלק מתהליך ניווני של העצם או של מפרק, שבו כמות המים ברקמה יורדת, והעצם נעשית יותר צפופה באזור הסקלרוטי (דומה לשנהב). לא נראה כי הממצא קשור לתאונה אלא לאירוע ישן יותר, אלא אם כן התאונה היתה כבר לפני זמן רב. אני מציעה שתפני לאורתופד עם תוצאות הצילום והוא יחליט בהתאם לבדיקתו איך כדאי להמשיך בבירור מקור הכאבים. תרגישי טוב. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: חסרים כמה פרטים בשאלתך, כגון גילך, מהיכן נלקחה הביופסיה, ואם את סובלת מתסמינים כלשהם, ולכן אתן תשובה כללית. ישנו הבדל משמעותי בין המידע שמספקת בדיקת MRI ובין תוצאות של ביופסיה. בעזרת ביופסיה מאבחנים מהם התאים ואיזו רקמה ישנה במקום שממנו נלקחה הביופסיה, ואלה דברים שאי אפשר לעשותם ב- MRI. ה- MRI נותן תמונה מפורטת של הרקמות הרכות באזור מכל נקודת מבט אפשרית. הבדיקות אינן מבטלות אחת את השנייה, אלא נותנות מידע שונה וחשוב לגבי הגידול. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: ישנם ממצאים בבדיקה גופנית העלולים להעלות את החשד שישנו קרע במניסקוס גם ללא בדיקות נוספות. בכל מקרה, כשיש חשד כזה ואם יש כאבים בלתי נסבלים או הגבלה בתפקוד או בטווח התנועה של הברך, נהוג לפנות לבדיקת MRI או לבדיקה ארתרוסקופית ולטיפול בקרע. אם אין שיפור בכאבים או אם יש הגבלה בתפקוד או בטווח תנועת הברך, אני ממליץ שתפנה לאורתופד המתמחה בפגיעות ספורט לצורך המשך הטיפול. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד