דלג לתוכן

בדיקת בריליום בשתן (BERYLLIUM TOXICOLOGY U)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
בריליום הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות-עפרוריות הנמצא באופן טבעי בפחם, סלעים, אבק ואדמה, ולרוב קשור ליסודות אחרים. היסוד יכול לזהם מקורות מים, אדמה, מזון ואוויר, על ידי תהליכים טבעיים כמו שחיקה ופעילות וולקנית, או כתוצאה משימוש בתעשיית הטכנולוגיה והחלל, וכן עקב שריפת דלקים פוסילים. הרעלת בריליום לרוב מהווה מחלה תעסוקתית, שכן חשיפה ליסוד זה דרך דרכי הנשימה עלולה לגרום למגוון תסמינים ומצבים. מכיוון שבריליום מופרש מהגוף בעיקר על ידי סינון בכליות אל השתן, הימצאות בריליום בשתן מהווה בדיקה אמינה ומשמשת כעדות לחשיפה ליסוד[1].

יד אוחזת בכוסית עם שתן, בדיקת בריליום בשתן
צילום: shutterstock | OleStudio

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי לזיהוי חשיפה לבריליום ולהרעלת בריליום[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

הרעלת בריליום – נפוצה יותר בגברים עקב חשיפה תעסוקתית, ומעמידה בסיכון גם את בני הבית של הנחשפ.ת. ניתן לסווג את המצבים הרפואיים הנגרמים מחשיפה לבריליום לשני סוגים על בסיס משך החשיפה[1]:
 
  • הרעלה חריפה (אקוטית) – נשימה של חלקיקי בריליום בריכוז גבוה מספיק עלולה לגרום לתגובה דלקתית נרחבת בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות הכוללת את הסימפונות (ברונכיוליטיס), את הריאות (פנאומוניטיס) וכן לגרום לבצקת ריאות. התסמינים הנפוצים במצב זה כוללים[1]:
    • קוצר נשימה.
    • שיעול או שיעול דמי.
    • חום.
    • כאבים בחזה.
    • תשישות.
    • חוסר תיאבון.
    • תופעות עוריות כגון גירוי, התכייבות והתפתחות גרנולומות תת-עוריות.
  • הרעלה כרונית (בריליוזיס – Berylliosis) – חשיפה מתמשכת לרמות נמוכות יחסית של בריליום עלולה לגרום לסנסיטיזציה של מערכת החיסון לאנטיגן ולהביא להתפתחות מחלת ריאות גרנולומטית  - מחלה בה תאי מערכת החיסון יוצרים גושי רקמה חיסונית באזור הריאות ובבלוטת לימפה שונות. הביטוי הקליני של מצב זה כולל תסמינים כגון[1]:
    • קוצר נשימה.
    • שיעול יבש.
    • ירידה במשקל.
    • הזעות לילה.
    • תשישות.

חשיפה כרונית לבריליום עשויה להיות יציבה ושקטה לאורך זמן אך לאורך שנים יכולה לגרום לפיברוזיס הריאות ומגבירה את הסיכון לסרטן ריאות[1]

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובאנשים הנמצאים בסיכון מוגבר להיחשף לבריליום או בהופעת תמונה קלינית או מעבדתית המרמזת על הרעלה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].

אופן ביצוע הבדיקה

[4]
הכנות לבדיקה
אין לבצע את הבדיקה ב-48 השעות שלאחר חשיפה לחומר ניגוד המכיל גדוליניום, זאת בשל חשש לשיבוש התוצאות.
הבדיקה כוללת איסוף שתן אל תוך כלי קיבול. לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים.

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[6].

פענוח תוצאות

[5]
ערכי נורמה
<0.5 mcg/L

מעל הנורמה
תוצאות הגבוהות מטווח הנורמה מעידות על חשיפה לבריליום ותומכות באבחנה של הרעלת בריליום. אבחנה לגבי סוג החשיפה והמצב הקליני המדויק תתבצע על ידי הרופא.ה המטפל.ת בהתאם לתמונה הרפואית הכללית.

רמות מוגברות של בריליום עלולות להימצא במעשנים.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' אילן רון
פרופ' אילן רון אונקולוגיה
5
( 11 חוות דעת )
"פרופ׳ רון הסביר בסבלנות רבה את מהלך הביקור, שלב רישום הפרטים, הבדיקה הרפואית והסיכום, וכל זאת באדיבות יוצאת דופן. גילה כלפיה אמפתיה אמיתית, עורר בה חיוך והעניק לה תקווה חדשה בזכות הטיפול ההורמונלי שהמליץ. המפגש התנהל באופן מקצועי, באווירה נעימה ומרגיעה. אני ממליץ בחום על פרופ׳ רון, אדם מיוחד במינו ורופא מעולה, בעל אישיות מקרינה, ניסיון וידע רב, המשלב מקצועיות גבוהה עם יחס אנושי מרגש.]"
ד"ר גיל הרצברג
ד"ר גיל הרצברג מחלות ריאה
מומחה במחלות הריאה, רפואת משפחה
ד"ר טלאל אבראהים
ד"ר טלאל אבראהים רפואה תעסוקתית
5
( 3 חוות דעת )
"דר בילאל יכל לזהות בעיה שיש לי במקום שאחרים לא ידעו"
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו