בדיקת תרבית דם (blood culture)

עברו כמה שנים מאז גיל שנתיים, וסביר להניח שהתחזקת וגדלת! לדעתי אין צורך שתזכיר כזה דבר, זה לא רלוונטי למצבך היום. וגם אם תספר, או אם ימצאו את זה באיזה תיק רפואי ישן, לא נראה לי שזה ישפיע על הפרופיל שלך. שיהיה לך גיוס קל, ושמור על עצמך. קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

מחלת חום עם דלקת בגרון המתרחשת שלושה ימים לאחר מגע מיני יכולה לנבוע ממגוון חיידקים המועברים במגע מיני, כולל זיבה וכלמידיה, אך רוב הסיכויים שמדובר במחלה נגיפית (EBV, CMV או כל נגיף אחר הגורם לדלקת גרון) או מחלה חיידקית "רגילה" של הגרון (חיידק הסטרפטוקוקוס). המחלה החדה שמתרחשת בעקבות הידבקות באיידס מתרחשת בדרך כלל שבועיים-שלושה לאחר הידבקות (לא לאחר שלושה ימים) ומאופיינת בחום, כאב ראש, כאב בגרון, נפיחות בלוטות לימפה וטחול ופריחה. לא סביר שהיא תתרחש שלושה ימים לאחר ההידבקות. תשובה שלילית לאחר 71 יום מספקת ברוב המקרים. לעיתים נדירות יכולה התשובה להיות חיובית לאחר תקופה ארוכה יותר, ולכן אנו ממליצים על שלושה חדשים. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

קבוצות הסיכון לסיבוכים משפעת החזירים הם ילדים בני שנתיים ומטה, נשים הרות, וכן ילדים או מבוגרים הסובלים ממחלה כרונית, ובמיוחד השמנת יתר, מחלת ריאות כרונית, דיכוי חיסוני, או אנשים שמקבלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו כמותרפיה או סטרואידים. אני מייעצת לך להפנות שאלה זאת לרופא המטפל בך המכיר היטב את מצבך הרפואי, את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הנוכחי. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

מה שאתה מתאר אופייני לדלקת השופכה (urethritis) העשויה להיגרם על ידי מגוון גדול של חיידקים, נגיפים וגורמים אחרים. הגורמים השכיחים ביותר הם זיבה (גונוריאה), כלמידיה, מיקופלסמה ג'ניטליום, אוריאופלסמה אוריאליטיקום, טריכומונס וגיננאליס, והרפס. כדי לאבחן את הגורמים לא די בתרבית שתן רגילה, אלא נחוצות בדיקות משוכללות יותר של ההפרשה. במרכז הרפואי שיבא בתל השומר מבצעים בדיקת PCR (בדיקה לאיתור גנים) שבאמצעותה בודקים את כל החיידקים הללו. תרבית להרפס עשויה להצביע על נגיף זה. לאחר זיהוי הגורם המדויק יש לטפל בך ובבת זוגך הקבועה. תוכל לקרוא על בדיקת PCR באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=107

אם הרופא רשם אנטיביוטיקה, צריך לקחת אותה. מטרתה של האנטיביוטיקה היא להילחם בזיהומים שעשויים להתפתח לאחר פעולה כירורגית כלשהי, ועקירת שן נחשבת לפעולה כירורגית. בלא אנטיביוטיקה עלול להיגרם זיהום. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

ייתכן שמדובר בדלקת בדרכי השתן. עליך לפנות למרפאה ולתת בדיקת שתן לתרבית וכללית ולקבל טיפול בהתאם.

מומחה לכירורגיה כללית

בבדיקת ההדמיה שביצע בעלך יש שני ממצאים עיקריים. האחד הגדלה של קשריות לימפה, תופעה שנקראת גם לימפאדנופתיה. גם הטחול הוא חלק ממערכת הלימפה. השני הוא הגדלה קלה של הלבלב. הסיבות ללימפאדנופתיה הן רבות מאוד, וכוללות מחלות דלקתיות, זיהומיות, גידוליות ועוד. תוכלי למצוא על כך מידע רב בפורטל אינפומד. הממצא השני הוא הגדלת הלבלב, והיא קלה בלבד. הסיבות העיקריות לכך יכולות להיות מצב אנטומי רגיל ותקין, דלקת או גידול. יתכן שיש קשר בין הגדלת הלבלב וקשריות הלימפה (דלקת או גידול), אך יתכן גם שלא. כדי להגיע לאבחנה יש לעשות בדיקות דם מקיפות, וכנראה שתידרש גם ביופסיה מבלוטת לימפה. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

לא ציינת פרטים רבים נוספים החשובים לתחילת הבירור: אם אמך נחבלה בראשה ובגבה, אילו סימפטומים נוספים ישנם ועוד. במקרה של כאבים בגב המקרינים לרגליים יש צורך בבירור על של אורתופד במקביל לבירור הכללי שתעבור, כדי לשלול גורם הלוחץ על אחד משורשי חוט השדרה וגורם להקרנה לרגליים. ככלל, הופעה של "בליטות" תת-עוריות רבות ללא סיפור של חבלה עשוי להיות קשור לגורמים זיהומיים, גידוליים ואחרים. לכן חשוב לבצע את הבירור שהוחל ולפנות ליועצים אחרים לפי ההתקדמות והסימפטומים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

Synovial Chondromatosis הוא מצב של היווצרות רקמה גרמית מהרקמה הרכה המצויה באופן תקין בסמוך לסחוס התוך-מפרקי וקרויה סינוביום או רקמה סינוביאלית. מצב זה עלול להיגרם באופן ראשוני, ללא סיבה ברורה, או באופן משני, כתוצאה מתהליך דלקתי או זיהומי אחר. הברך היא המפרק שהכי שכיח שמעורב במצב הזה, ואף על פי שבדרך כלל המחלה תוקפת מפרק יחיד, מתוארים בספרות הרפואית מקרים שבהם היו מעורבים כמה מפרקים. המחלה חשוב לשלול סיבות אחרות לכאבים ולנפיחות במפרק, ובראשם דלקת זיהומית, לפני שמאבחנים סינוביאל כונדרומטוזיס. הטיפול במצב זה הוא לרוב שמרני, ונועד להפחית את הדלקת, אולם אם נוצרים גופיפים חופשיים במפרק והם גורמים להפרעה בתנועה ולגירוי, יש להוציאם. השיטה המקובלת היא השיטה הארתרוסקופית. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד