בדיקה זו מזהה מרקר המשמש כסמן סרטני CA 125, הקרוי גם גליקופרוטאין MUC16 - מולקולה המורכבת מבסיס חלבוני עליו יש שלד סוכרי הבנוי מאפיתל. סמן זה משמש בעיקר לגילוי ומעקב אחר סרטן השחלות, אך הוא מרקר לממאירויות נוספות: בשד, ברירית הרחם, בחצוצרות במעי הגס ובלבלב, ואף במחלות כגון שחמת כבד, הפאטיטיס, דלקת בלבלב, אנדומטריוזיס, דלקת באגן או בחלל הבטן. כמו כן, סמן זה יכול להתקבל בציסטות שפירות של השחלות, בשרירנים ברחם, במהלך מחזור תקין, וכן בשליש הראשון של ההיריון. סמן זה אינו מהווה מרקר חד משמעי או יחיד לזיהוי סרטן השחלה ולצורך אבחון סרטן שחלה יש להסתייע במדדים ובדיקות נוספות כאולטרסאונד אגני[1].
צילום: shutterstock | Arif biswas
מטרת הבדיקה
בדיקה זו מסייעת לאבחון ממאירות בשחלות וכן לבדיקת מצב הגידול לפני או לאחר ביצוע טיפולי כימותרפיה או הקרנות. סמן זה מסייע לגלות הימצאות ממאירות בשחלות בשלבים מאוחרים של המחלה ואינו מסייע בגילויה בשלבים מוקדמים שלה. הדבר שכיח יותר בנשים שנמצאות לאחר תקופת הפוריות עקב הרגישות הנמוכה של הסמן בגילים אלו[2].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת מסרום הדם כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. אין צורך בצום או בהכנה מיוחדת לפני הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של יחידות למיליליטר (U/ml). טווח תקין הינו מתחת ל-35.[4]
מעל הנורמה יכול להעיד על סרטן שחלות אפיתליאלי, סרטן השד, סרטן רירית הרחם, סרטן הלבלב, סרטן המעי הגס, שחמת הכבד, הפאטיטיס, אנדומטריוזיס, דלקת באגן (PID), דלקת בלבלב, דלקת בחלל הבטן, שרירנים ברחם, ציסטות שפירות בשחלות, הריון בשליש הראשון.
הבדיקות שעברת הן בדיקות של חומרים המצויים בדם, ועשויים לשמש כסמנים לסוגי גידולים שונים. חשוב מאוד להדגיש שנוכחותם אינה מצביעה על גידול, ושלרוב הם משמשים למעקב טיפולי, ולא לאבחנה. הסמן CA125 הוא סמן לגידולים שחלתיים. לרוב ערכים קטנים מ-35 נחשבים תקינים. CEA הוא סמן לגידולי מעיים, לבלב, ועוד. ערכים שמתחת ל-5 נחשבים תקינים. AFP הוא סמן לגידולים בכבד, לרוב ערכים שמתחת ל-10 הם תקינים. שוב, אני מדגישה שמדובר בפרמטר נוסף באבחנה, ושאין להסתמך רק על סמנים אלה לצורך דיאגנוזה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
בהחלט כן. גם אשכים אשר ממוקמים היטב בשק האשכים בינקות יכולים מסיבה כלשהי לעלות עם הזמן ולתפוס מקום גבוה יותר בתעלת המפשעתית. לעתים הורים מדווחים, כי לילדם מעולם לא הייתה בעיה שכזו כשנולד, ורק בגיל מאוחר יותר- 5-10 התפתחה. במקרה שכזה, יש לטפל, בדיוק באותו אופן ומאותן סיבות שיש צורך לטפל בתינוק שנולד עם אשך טמיר. לאחר ביצוע אבחנה מדויקת, כי אכן מדובר בטמירות, הילד לרוב יישלח לטיפול ניתוחי דומה.
CA-125 הוא סמן מטבולי אשר שייך לקבוצה רבגונית של חומרים ביוכימיים המיוצרים על ידי תאי סרטן או על ידי תאים בריאים בתגובה לתהליך סרטני. לבדיקת סמן זה רגישות וספציפיות גבוהות לגידולים של השחלה. עם זאת, רמת CA-125 יכולה להיות גבוהה בשל מגוון סיבות נוספות שאינן קשורות לסרטן, והיא אינה מספיקה כדי לאבחן סרטן. לכן לא ניתן לומר דבר לפני שתהיה תשובה של ביופסיה (דגימת רקמה) מהגוש שנמצא ברחם. לפי התשובה ניתן יהיה להחליט על אופן הטיפול. בדיקת CA-125 אינה נותנת מידע נותנת מידע על התפשטות של גידול. כדי לבדוק זאת יש להשתמש בבדיקת CT. ד"ר שירי אורי - אינפומד
מוצרי סויה אכן מדמים את פעולת האסטרוגן. במקרים רבים נמצא שילדות שצרכו כמויות גדולות של מוצרי סויה סבלו מהתפתחות מינית מוקדמת, הופעת ציסטות בשחלות, ובמקרים מסוימים נמצא קשר בין צריכה מוגברת של סויה לבין התפתחות סרטן השד. נשים רבות נוטלות כמוסות מסוג זה לאחר הפסקת הווסת על מנת לשמור על איזון הורמונלי. במקרה שלך, כיוון שאת מציינת שאת עדיין מקבלת מחזור באופן סדיר, יתכן שכמוסות הסויה דווקא גורמות לחוסר איזון הורמונלי, מה שעשוי להגביר את הסיכוי להיווצרות ציסטות בשחלות. חשוב לציין שציסטות מסוג זה הן לרוב חסרות משמעות רפואית. הן אינן גורמות תסמינים ואינן מסוכנות. פעמים רבות האישה אינה מודעת כלל לנוכחות הציסטות, אלא אם כן הן מתגלות במקרה בבדיקת אולטרסאונד. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
יותר מ- 95% ממקרי סרטן האשכים מסווגים כגידולים של תאי נבט. תאי הנבט הם תאים פרימיטיביים, שנמצאים בעיקר בבלוטות המין הזכריות והנקביות (אשכים ושחלות בהתאמה). אצל הגברים תאי הנבט אחראים ליצור הזרע. גידולי תא נבט באשכים בדרך כלל מופיעים באחד משני אופנים: גידולי סמינומה וגידולים שאינם סמינומה (מכונים גם (NSGCT. שני סוגי הגידולים מלווים בתסמינים זהים וגם שיעורי הריפוי שלהם זהים. הם שונים זה מזה באופן בו הם מתפשטים, או שולחים גרורות ובתגובתם לטיפולים השונים. לכן, כדי שהטיפול יהיה מוצלח ויעיל חשוב שהאבחנה תהיה מדויקת. לימפומות וגידולים אחרים שאינם גידולי תא נבט, מהווים את חמשת האחוזים הנותרים של מקרי סרטן האשכים. לסוגים נדירים אלו של סרטן האשכים יש מאפיינים שונים מאלו של גידולי תא נבט, במיוחד העובדה שהם נוטים להופיע בגיל מבוגר יותר.
אצל נשים הסובלות מסרטן השחלות תוצאות בדיקת CA-125 חיוביות, וכיום משמש סמן זה הן לאבחון סרטן השחלות והן למעקב אחר הצלחת הטיפול בנשים עם סרטן השחלות. תוצאות תקינות הן פחות מ-35 u/ml ולכן במקרה שלך שתי הבדיקות תקינות. ההבדלים בערכים יכולים להיות כתוצאה מהבדל בין המעבדות שבהן התבצעו הבדיקות. אין לי הסבר אחר, וגם שלא ברור משאלתך מתי הן נעשו ובאיזה סדר. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
ערך הסמן CA-125 בבדיקות שביצעת תקין. תוצאה נורמלית אצל נשים היא מתחת ל-35u/ml. מידע נוסף לגבי סמן זה תוכלי למצוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=91
לאחר ניתוחי כריתת בלוטת התריס המצריכים טיפול ביוד רדיואקטיבי משלים, יש צורך בהקפדה על כללי זהירות סביבתיים, שכן לטיפול הרדיואקטיבי סיכון בפיזור קרינה סביבתי. לפיכך, המטופלים לרוב מבודדים במשך ולאחר הטיפול ל2-3 ימים, מכל מגע עם אחרים. כמו כן יש להקפיד במיוחד שלא לבוא במגע עם נשים הרות, ילדים או תינוקות מספר ימים לאחר הטיפול. בנוסף רצוי לשמור על כללי היגיינה מחמירים למשך כ-4-6 ימים לאחר הטיפול: שטיפת ידיים יסודית, שימוש בסכו"ם וכלי מטבח נפרדים מבני הבית, מגבות וסדינים נפרדים.
אני מניחה שהבדיקות בוצעו עקב השחלה המוגדלת. אם כך, כנראה שכוונתך לסמן מסוג CA 125. הימצאות של סמן זה ברמה מסויימת עשויה לתמוך בהימצאותו של גידול סרטני, אך אין בו כדי לאשר את קיומו של גידול זה. לרוב משמש הסמן למעקב. מידע נוסף תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=91
לצערי, על פי נתונים אלה בינתיים לא ניתן לדעת מה טיב הבעיה. רופאך הפנה אותך לבירור מקיף ונכון, שבסופו תהיה תמונה מלאה לגבי אופי הממצאים. הממצא בשחלה יכול להיות שפיר לחלוטין, אך יכול להעיד גם על ממאירות, ועל כן ערכי ה- CA-125 וכן נתוני הזרימות באולטרסאונד יוכלו לשפוך אור ולתת מידע אם מדובר בממצא שאינו מסוכן או שיש להתייחס אליו כאל בעיה. הדבר נכון גם לגבי הממצא הפוליפואידי שנמצא בצוואר הרחם. בדיקת הקולפוסקופיה וכן תוצאות בדיקת הפאפ יעזרו מאוד באבחנה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
