שיעול כרוני

הפרשות באזור הלוע האחורי
מדי יום ביומו, הבלוטות הממוקמות בתוך האף, הגתות (סינוסים) והגרון שלך, מייצרות ריר, אשר מנקה ושומר על הלחות של מעברי האף שלך. על פי רוב, אתה בולע את הנוזלים הללו מבלי להיות מודע לכך. אולם, כאשר ישנה הצטברות נוזלים מעבר לכמות הרגילה – כתוצאה מהופעתן של אלרגיות, התקררות או דלקת בגתות. – ייתכן ותחוש את הצטברותם של נוזלים אלה באזור הלוע האחורי שלך. 
כמות הריר העודפת הזו, המכונה על פי רוב הפרשות באזור הלוע האחורי, יכולה להוביל לגירוי מקומי ודלקת אשר יכולים לעורר את רפלקס השיעול שלך. במידה וההפרשות באזור הלוע האחורי הן על בסיס כרוני, שיעול יהפוך להיות כרוני גם כן. למרות שקל מאוד לזהות הפרשות באזור הלוע האחורי, ייתכן ותסבול מן התופעה ללא הצגת תסמינים כלשהם.
קצרת (אסטמה)
מחלת אסטמה הינה אחת הסיבות הנפוצות ביותר להופעתו של שיעול כרוני, הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים.  במרבית המקרים, השיעול מופיע בליווי צפצופים וקוצר נשימה. אולם, ישנו זן מסוים של מחלת הקצרת שהתסמין היחיד אשר מלווה אותו הוא שיעול כרוני. 

שיעול כרוני המלווה מחלת אסטמה יכול להופיע ולהיעלם ללא כל סיבה הנראית לעין, לאחר זיהום בדרכי הנשימה העליונות, או יכול להחריף לאחר שנחשפת לאוויר צונן במיוחד, או שנחשפת לכימיקלים מסוימים או ריחות. זן זה של מחלת הקצרת מכונה על פי רוב "פעילות יתר של דרכי הנשימה" (Hyperactiv Airways Disease).שיעול מסוג זה, כשמופיע בלילה, מהווה לפעמים את הסימן היחיד לאסטמה אצל ילדים.

מחלת ההחזר הוושטי GERD (Gastroesophageal Reflux Disease)
זהו מצב רפואי נפוץ ביותר אשר בו חומצות הקיבה זורמות בחזרה במעלה הצינור המחבר בין הקיבה לחלל הפה (הוושט). הגירוי התמידי הנגרם לרקמת הוושט, הגרון ואפילו לריאות שלך, יכול להוביל להופעתו של שיעול כרוני. 

ההחזר הוושטי יכול לגרום להופעתה של צרבת המלווה בתחושת טעם רע בחלל הפה, אולם מרבית בני האדם שהשיעול הכרוני שלהם בא כתוצאה מהחזר וושטי, אינם מראים כל סימני מחלה אחרים.

זיהום בדרכי הנשימה
שיעול יכול להמשיך זמן רב לאחר שנעלמו שאר התסמינים המלווים התקררות, שפעת, דלקת ריאות או זיהום אחר בדרכי הנשימה. בחלק מן המקרים, דבר זה יכול להתרחש מכיוון שהדלקת בדרכי הנשימה עדיין פעילה. לעיתים, גם לאחר שהדלקת נעלמה, דרכי הנשימה שלך עדיין דלקתיות ועקב כך הן רגישות מאוד. תופעה זו נקראת לפעמים ״שיעול שלאחר זיהום״

תרופות לטיפול בלחץ דם
ידוע כי קולטני אנזים ממיר אנגיוטנסין (Angiotensin-converting enzyme inhibitors), (ACE), הניתנים במרשם לבני אדם הסובלים מיתר לחץ דם או כשל לבבי, עלולים לגרום להופעתו של שיעול כרוני אצל כ- 30 אחוזים מהם. 

במרבית המקרים שיעול מתחיל כשבוע לאחר התחלת הטיפול בתרופה, אולם לעיתים הוא יכול להתפתח רק לאחר פרק זמן של כשישה חודשים. אף על פי שהשיעול נוטה להיעלם כמה ימים לאחר הפסקת הטיפול בתרופה, הוא יכול להימשך גם חודש ימים, ואף יותר מכך, לאחר הפסקת הטיפול בתרופה.

דלקת סימפונות (ברונכיטיס) כרונית 

זהו זיהום מתמשך של דרכי הנשימה הראשיות שלך (הסימפונות), היכול לגרום להופעת גודש בריאות, קוצר נשימה, הופעת צפצופים ושיעול עם ליחה המלווה בכיח בעל צבע חריג. 

מכיוון שמרבית בני האדם הסובלים מדלקת הסימפונות הם מעשנים בפועל או מעשנים לשעבר, השיעול מהווה בדרך כלל סימן לכך שנגרמו נזקים בריאות ובדרכי הנשימה.

התרחבות הסימפונות (ברונכיאקטזיס)

התרחבות הסימפונות הינה מצב רפואי אשר בו ישנה התרחבות חריגה של הסימפונות, המשפיעה על יכולת הריאות להיפטר מן הכיח המצטבר בהן. בדרך כלל קודמת לכך דלקת ריאות, למרות שייתכן ודלקת הריאות עצמה לא הייתה חריפה מספיק בכדי לגרום לך לגשת לטיפול רפואי. בחלק מהמקרים, הסימפונות, במקום להסתיים כענפים דקיקים, מסתיימים בצורה של שקיות שבהן מצטברת ליחה שמתקשה להתפנות, כך שהשיעול מפסיק להיות אפקטיבי.התסמינים המלווים את התרחבות הסימפונות כוללים שיעול המלווה בפליטת  כיח מרובה , לעיתים צמיג  מאוד, מה שמקשה על פינוי הליחה.

סרטן הריאות
רק אחוז מזערי מבני האדם הסובלים משיעול כרוני הם אלה החולים בסרטן הריאות, ורובם הם מעשנים בפועל או שעישנו בעבר. במידה ואתה מעשן כיום או שנהגת לעשן בעבר והשיעול שלך מלווה בפליטת כיח דמי, גש להיוועץ עם הרופא המטפל בך.
 

מכיוון ששלושת הגורמים העיקריים להופעתו של שיעול כרוני - הפרשות באזור הלוע האחורי, קצרת (אסטמה) והחזר ושטי (רפלוקס) – נפוצים כל כך, עצם תגובה טובה לטיפול מכוון לסיבה מהווה הוכחה לאבחנה הנכונה. במקרים אלה שלרוב אין צורך בבירור נוסף, פולשני או אחר.

הטיפול יכול לכלול בין השאר:
- תרופה נגד אלרגיות (אנטי היסטמינים) לטיפול בהפרשות הלוע האחורי
- משאפים או תרסיס לאף על מנת לטפל בקצרת (אסטמה)
- נוגדי חומצה לטיפול בהחזר הוושטי

במידה ונקיטת גישה זו לא מוכיחה את עצמה או שאתה מתוסכל מגישת הניסוי וטעיה, ייתכן ותזדקק לאחת מן הבדיקות הבאות:

בדיקות דימות:
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של החזה, עם או בלי חומר ניגוד. ההחלטה על הוספת חומר ניגוד לבדיקה, מבוססת על הצורך להדגים בצורה ברורה את כלי הדם הריאתיים ואת הלב, במידה ואין לנו צורך בכך, עדיפה, אפוא, האפשרות לביצוע הבדיקה ללא חומר ניגוד.
בדיקות תפקודי הריאה
בדיקה פשוטה ולא פולשנית זו מודדת את כמות האוויר שריאותיך יכולות להכיל ואת המהירות שבה אתה שואף ונושף את האוויר. במצבים שבהם עלינו לאבחן את קיומה של מחלה חסימתית כסיבה לשיעול, יש חשיבות להפסקת הטיפול במשאפים סטרואידליים, מספר שבועות טרם הבדיקה. ניתן להסתפק במשאפים מקלים (לטווח קצר) עד ליום הבדיקה.
אם אתה צעיר, עד גיל 30 יתכן ויהיה צורך בבדיקת מאמץ (ריצה על הליכון) על מנת להוכיח את קיומה של אסטמה במאמץ. וזאת, לאחר שהבדיקה במנוחה תקינה.
במידה והינך מעל לגיל 30 , ניתן לבצע בדיקת 6 דקות הליכה, שבמסגרתן ניתן להעריך את המרחק שאתה מסוגל לבצע בזמן זה ואת רמת החמצן בדמך לפני ובסיום הבדיקה.
אם אנו מעוניינים לאבחן את התגובה לטיפול במשאפים (לאחר שהאבחנה כבר נעשתה), חשוב להגיע לבדיקה, תחת הטיפול במשאפים.
בדיקות צפייה פנימיות
בבדיקה זו מוחדר צינור דק וגמיש, שבקצהו פנס קטן ומצלמה, אל תוך הגוף שלך על מנת לצפות בו מבפנים. בטרם ביצוע הבדיקה, חלל הפה והגרון שלך מורדמים על ידי התזת תרסיס, כגון לידוקאין (lidocaine). 

ייתכן ויתנו לך משככי כאבים או חומרי הרדמה על מנת להקל על תחושת אי הנוחות המלווה את הבדיקה. ניתן לבצע בדיקה זאת לדרכי הנשימההעליונות (על ידי רופא א.א.ג.) או לתחתונות, על ידי רופא ריאות. הבדיקה לדרכי נשימה תחתונות נדרשת בכדי לאבחן את קיומן של הפרשות, לגדל אותן בתרבית , לשלול קיומה של מחלה של מיתרי הקול, או מחלת הסחוס של הסימפונות , או עצם קיומו של גוף זה שנשאף בטעות וגורם לשיעול.
 

הטיפול נגד שיעול כרוני, שהגורם לו ידוע, הוא לרוב חד משמעי וברור ועשוי לכלול מתן של אנטי היסטמינים ונוגדי גודש, שימוש במשאפים המכילים קורטיקוסטרואידים (corticosteroids)או תרופות נוגדות חומצה לטיפול בהחזר ושטי . כאשר לא ניתן לקבוע את הגורם לשיעול, הטיפול הופך להיות מורכב ובעייתי יותר, וגורם לתסכול.
טיפולים נוספים
אם הסיבה להופעתו של שיעול  אינה ידועה, הרופא המטפל בך יוכל לרשום שלך תרופות לדיכוי שיעול – וזאת לאחר שהוכח מעל לכל ספק שהסיבה אינה מחלה הניתנת לטיפול .
 

הערך תוקף על-ידי ד"ר רם מור, מומחה למחלות ריאה, מקים מרפאת השיעול הראשונה בישראל במרכז הרפואי תל אביב, בית חולים איכילוב. מנהל מכון השרון לתפקודי הריאה.