בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

תשובה:

מחלת פרקינסון מאובחנת בדרך כלל על ידי נוירולוג המסוגל להעריך את התסמינים ואת חומרתם. אין בדיקה המסוגלת לגלות בבירור את המחלה. לעתים אנשים בהם קיים חשד להופעת מחלת פרקינסון מקבלים תרופות נגד המחלה בכדי לראות אם גופם יגיב אליהם. בדיקות אחרות, כגון סריקות מוח, יכולות לסייע לרופאים להחליט אם למטופל אכן יש מחלת פרקינסון אמיתית או הפרעה אחרת הדומה לה.

תשובה: אפתח ואגיד שאי אפשר לתת לך הסבר לגבי מה שנמצא אצל בתך על סמך מילים מחוץ להקשרן. להקשר יש חשיבות גדולה מאד. מכיוון שאין לי פירוט מספיק, אני פשוט לא יודעת למה הכוונה ב"תסמונות מוחיות". לגבי העצבים הקרניאלים - ישנם 12 עצבי גולגולת, אשר יוצאים מגזע המוח ומעצבבים את אזור הראש, הפנים וכן איברים אחרים בגוף, כולל מערכת העצבים השולטת בפעילות המעיים, הלב, לחץ הדם ועוד. יכולות להיות פגיעות בעצבים אלה, אך שוב, מחוץ להקשר אי אפשר לדעת במה מדובר. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: נראה שמדובר בתסמונת על שם Osgod Schlatter, שבה יש דלקת באזור החיבור של גיד עצם הפיקה, הנובע מחוסר התגרמות מספיק של סחוס הגדילה. הכאב נמשך חודשים עד שנים, בדרך כלל הוא דו-צדדי, ובסופו של דבר הוא תמיד נעלם. הטיפול במצב זה הוא פיזיותרפיה של השריר הארבע-ראשי, שימוש בתומך ברך שאותו ניתן לרכוש בחנות לאביזרים אורתופדיים, תרופות נוגדות דלקת. אם יש לך תופעות לוואי, קחי נרות וולטרן לפי הטבעת, להם אין תופעות לוואי. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומומחה ברפואת ספורט

תשובה: עד היום, אין מידע ברור לגבי הגורמים להופעת עקמת אצל מתבגרים. ברור שלגורם הגנטי יש משקל, אך אין עוד הוכחות ברורות לכאן או לכאן. מה שבטוח הוא שמי שעבר ניתוח בגלל עקמת, יהיה מודע מאוד לגילוי מוקדם של התופעה אצל ילדיו כשיהיו לו. היום, טיפולים פיזיותרפיים וניתוחים מאפשרים לילדים ולמתבגרים הלוקים בעקמת לחיות חיים רגילים לחלוטין, ולעסוק בכל ספורט שהם רוצים. בברכה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה:

לאחר תיעוד ההיסטוריה הרפואית שלכם וביצוע בדיקה רפואית, הרופא עשוי להזמין מספר בדיקות כדי לעמוד על הגורם למצבכם. בין אלה נמנים:

סריקת מוח (סי.טי., או טומוגרפיה ממוחשבת)

MRI (הדמיה בתהודה מגנטית)

אולטרא-סאונד אנדיוסקופי

לפרוסקופיה (הליך רפואי שנועד לאפשר התבוננות באיברים)

אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (ERCP)

PTC (הליך חודרני המובצע דרך העור והכבד ומשמש לצילום הכבד ודרכי המרה ברנטגן)

ביופסיה (הסרת רקמה כדי לבחון אותה מתחת למיקרוסקופ

תשובה: כאב בעליית מדרגות אכן מאפיין בעיה פיקתית. לא פירטת מה נבדק וכיצד טופלת במכון הפיזיותרפיה. יש מקום לברר את מקור הכאב בברך שיכול לנבוע מגורמים רבים כגון: 1- אורך שרירים לא מלא ולא סימטרי 2- מנח כפות רגליים 3- מיקום הפיקה ותנועתה במסלול הירך והשוק 4- שליטת האגן על הברך בהליכה 5- יציבות המפרקים בברך. חשוב גם להסתכל על הברך בזמן עליית המדרגות - האם היא קורסת פנימה או נשארת ישרה . הקפד לשמור על הברך בקו ישר בלי הטיות צידיות בעליה . בהתאם לבדיקה ולממצאים מותאם תרגול לשיפור התפקוד. כמו כן נתן להיעזר במכשור חשמלי וטכניקות ידניות. במידה והברך לא משתפרת עם הטיפול וההדרכה לתרגול, חזור לרופא להמשך בירור. אין צורך לקבל את המצב בהשלמה - המשך בירור וטיפול אורתופדי ופיזיותרפי. ניתן לשלב גם מאלה- http://www.med.umich.edu/1libr/guides/knee/kneeart.htm

תשובה: אין צורך לקבל את המצב והתלונות . יש צורך בבירור יסודי למקור התלונות. מקורות אפשריים לכאב הם : לחץ מקומי על אחד העצבים היורדים מהגב התחתון לאורך הרגל ( femoral + sciatic ). לחץ על שורשי העצבים מעמוד השדרה . בעיה בתנועתיות מערכת העצבים הכללית בגוף (נוירודינמיקס). שרירים קצרים המתקשים לעמוד בדרישות לגמישות בהתעמלות. נוקשות באחד ממפרקי האגן והירך . בעיה בזרימת הדם לאורך הרגל. אורך רגליים לא שווה או נוקשות באחד ממפרקי הרגל והקרסול. ישנן עוד אפשרויות רבות ויש מקום לבודקן. לא ברורה לי דעת הכירופרקטית, אולם הבעיה לא נשמעת לי גרמית אלא יותר מתחום גמישות הרקמות הרכות - שרירים ועצבים. יש מקום לבדיקה נוספת מלאה אצל נוירולוג ופיזיותרפיסט - ורצוי המתמחה ברפואת ספורט (לחלק מקופות החולים יש מחלקות לספורט כמו מאוחדת ספורט וגם במכבי יש מתמחים בטיפול בספורטאים ). בנוסף רצוי לבדוק את איכות ביצוע הפעילות ולהתאים תרגול הכנה ושחרור לפני ואחרי . לא כתבת האם התחלת הפעילות הייתה בסולם מאמצים מדורג או בבת אחת, וגם על כך יש לתת את הדעת עם יועץ פעילות גופנית (יש בקופות פיזיותרפיסטים מוסמכים לכך.) מצורפים קישורים לתרגילי מתיחות וחיזוק - נסי בעדינות ובלי לעורר את התלונה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xachille_art.htm

תשובה: מה שאת מתארת לא נשמע כמו התקף אפילפטי. כאב עז עשוי לגרום לעילפון במנגנון ואזו-וגאלי, כלומר ע"י גירוי יתר של . מערכת העצבים הפארא-סימפתטית מעבר לעניין ההורדה בפרופיל, מאוד לא רצוי להסתובב עם כותרת שגויה של אפילפסיה, עצתנו- עשו בירורים נוספים ופנו לרופאים נוספים בטרם תיקבע אבחנה זו.

תשובה:

ברוב המקרים מטפלים בבקע בדיסקוס צווארי בטיפול לא ניתוחי בתחילה, כולל מנוחה או שינויי בפעילויות הקבועות, תרופות להקלת הכאב והדלקת, ותרגילים גופניים, על פי המלצת הרופא. לעתים ממליץ הרופא גם על מתיחה נגדית, שהיא משיכה עדינה אך מתמדת על הראש כדי למתוח את הצוואר ולאפשר למפרקים הקטנים שבין עצמות הצוואר להתפשט מעט. התסמינים לרוב משתפרים עם הזמן. אולם אם הדיסק הבקוע לוחץ עם חוט השדרה שלכם או על עצביהם, ו\או שאתם סובלים מחולשה וכאב בלתי פוסק, יישקל לבצע ניתוח (כריתת דיסק).

תשובה: בן משפחה קרוב בן 26 שנה החל לסבול מזה כשבועיים מסימפטומים שהתחילו מהרדמות רגל ימין, לאחר מס' ימים הרדמות רגל שמאל, לאחר מכן יד ימין, אחריה יד שמאל והיום (19/02) מתחושת הרדמות בלחי ימין ובלשון. לפני כשנתיים לערך נמצאה מחלת הסוכרת 1 TYPE. הנ"ל מאושפז מיום שבת , נעשו לו הבדיקות הבאות : דם (לא ידוע פירוט מדויק) צילומים של עמוד השדרה, mri , ct גב וראש, דגימת נוזל מעמוד השדרה. בכל הבדיקות שנעשו הממצאים היו תקינים, אך המצב ממשיך להחמיר. האם הסימפטומים והמידע הנ"ל יכולים להוביל לכיוון / להשערה דיאגנוסטית. נשמח לכל קצה חוט. תודה מראש. כמובן שלא ניתן לאבחן דרך הרשת, אולם התסמינים כפי שאת מתארת יכולים להתאים לכמה אבחנות. הרדמות רגל מתארת הפרעה בהולכה עצבית שיכולה לנבוע מסוכרת, אולם במקרה כמו שאת מתארת בהם התסמינים הולכים ומטפסים מהרגליים לכיוון הידיים, יש לחשוב גם על תסמונות נוירולוגיות ספציפיות, כמו תסמונת גילאן-בארה. אני בטוח שהרופאים במחלקה בה קרוב משפחתך מאושפז יודעים את האבחנה המבדלת. בכל מקרה אנו מאחלים החלמה מהירה. [23/02/2002]