בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
לא ידוע לי על תופעות כמו שאת מתארת הקשורות להתקן תוך-רחמי. אבל בהחלט יש לפנות לרופא המטפל לבדיקה, גם לבדוק את ההתקן, אם הוא במקום, אם אין זיהום, וגם לעשות בדיקת דם, לראות שאת לא אנמית בשל הדימומים הארוכים שאת מתארת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
על פי נתוני המשקל והגובה שמסרת, ה- BMI שלך כיום (היחס בין המשקל לגובה) הוא 19.7. הטווח התקין של ה- BMI הוא 18.5 עד 25, כלומר את נמצאת קרוב לגבול התחתון של המשקל הנורמלי. בהתייחס לנתונים אלה, אני ממליצה לך לשמור על משקלך הנוכחי ולא לרדת במשקל. ירידה במשקל עלולה לגרום לחסרים תזונתיים ופגיעה בכל מערכות הגוף. את נמצאת בגיל ההתבגרות בו דרישות הגוף ליסודות המזון השונים גבוהות ביותר על מנת להשלים את הצמיחה וההתפתחות. אם תמשיכי בדיאטת כאסח עלול להיווצר מצב בו הגוף לא יקבל את כל מרכיבי המזון להם הוא זקוק להשלמת הצמיחה. לשמירה על משקל תקין חשוב שתקפידי על לפחות 3 ארוחות מסודרות במהלך היום, המכילות את כל אבות המזון, ובנוסף, שתקפידי על שתיית לפחות 8 כוסות מים ביום, ושתעשי פעילות גופנית סדירה. בנוגע לגודל החזה - התשובה אינה קשורה לתזונה אלא לתורשה, ואת מוזמנת להפנות אותה לרופא דרך האתר. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il עוד באינפומד חישוב מדד מסת הגוף
אין טיפול תרופתי לעלייה של CPK לאחר מאמץ גופני. מחקרים הראו כי צריכת פחמימות וחלבונים לפני פעילות גופנית משפרת את תפקוד השריר ומורידה את רמת ה- CPK. מידע נוסף לגבי האנזים CPK תמצא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=30
ההיסטוריה הרפואית של אביך מצביעה על כך שהוא סובל מבעיות כלי דם על רקע של יתר לחץ דם, סוכרת ואולי גורמים נוספים. גורמי סיכון אלה יוצרים תנאים נוחים להיווצרות קרישי דם בעורקים. מתיאורך סביר להניח שקריש דם (תסחיף) הוא שגרם לאירוע המוחי החולף (TIA). הגורמים העיקריים למחלת לב וכלי דם הם סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, עישון, חוסר פעילות גופנית, שומנים בדם, לחץ גופני או נפשי וקרישיות יתר של הדם. אביך חייב להפחית גורמי סיכון אלה, לאכול באופן מאוזן, להתמודד עם מצבי לחץ, ולעסוק בפעילות גופנית משקמת. כמו כן הייתי ממליץ לו לבדוק את רמת ההומוציסטאין בדם. התכווצויות באצבעות הרגל עלולות להופיע כתוצאה ממחסור במגנזיום ובאשלגן, או מזרימת דם לא טובה לקצות האצבעות. ניתן לעסות האזור במים פושרים לשיפור זרימת הדם לאזור. הייתי ממליץ שיצטרף לתוכנית לשיקום ומניעת מחלות לב וכלי דם. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב
כן, יש מידע רב על טיפול בריטלין למבוגרים. קשיי ריכוז הם בעיה נפוצה, אך חשוב לזכור שקושי בריכוז יכול להיות סימפטום של בעיות ושל הפרעות רבות ושונות, ורק חלק מן הסובלים מקשיי ריכוז אכן לוקים בהפרעת קשב וריכוז.
טיפול בריטלין לאדם שאינו סובל מהפרעת קשב וריכוז יכול להיות בלתי יעיל ואפילו למסוכן, בהתאם לסיבה הגורמת את קשיי הריכוז אצלו. לדוגמה, אם קשיי הריכוז נגרמים מבעיה נוירולוגית כגון אפילפסיה, או מחלה אחרת, הטיפול בריטלין עלול להחמיר את הבעיה הרפואית. גם בבעיות פסיכיאטריות מסוימות שגורמות הפרעה בריכוז כגון דיכאון, חרדה או סכיזופרניה, השימוש בריטלין בהחלט עלול להחמיר את הבעיה וממש לא לעזור.
אי לכך, אף רופא לא יוכל לתת לך ריטלין ללא שעברת אבחון אצל פסיכיאטר או אצל נוירולוג. רק לרופאים משני תחומי המומחיות האלו יש סמכות להמליץ על טיפול בריטלין. רופא משפחה לא יוכל לתת לך מרשם לתרופה זו ללא המלצה מפסיכיאטר או מנוירולוג.
נכון שאין חובה לקחת ריטלין באופן יומיומי ורציף כמו תרופות אחרות. אפשר ליטול את הטיפול רק בעת הצורך, כאשר נדרש ריכוז. הפרעות ראייה כתוצאה משימוש בריטלין הן נדירות. אין בעיה עבור מי שנקבעה אצלם אבחנה של הפרעת קשב בלבד ליטול ריטלין בנהיגה. המינון ההתחלתי ייקבע על ידי הרופא המטפל לפי נתוניך האישיים.
בברכה,
ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
בדרך כלל, כשיש חשש להדבקה של היילוד ב- CMV, מבצעים ספירת דם ליילוד לאחר הלידה, כדי לבדוק סימנים לווירוס, כגון רמת תרומבוציטים נמוכה או הימצאות תאים אטיפיים. גם לוקחים דגימת שתן, ובה בודקים אם הווירוס מופרש בשתן. זו בדיקה יעילה מאוד לאבחנה אם הילוד נדבק בנגיף או לא. אם שתי הבדיקות שליליות, סביר מאוד שהילוד לא נדבק בווירוס ה- CMV.
בהצלחה
ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
בתחילת השבוע ביצעתי בדיקת דם ואלה תוצאותיהן: hepatits Bs Ab - 329.26 positive (hepatitis Bs Ag ו- hepatitis C Ab - שלילי) cholesterol - 214.6 triglycerides - 207 (cholesterol LDL - 132.6 (HDL - 37 GOT (AST) - 40 GPT (ALT) - 49 GGT - 69 זאת לאחר שביצעתי בדיקות לפני כחודש שתוצאותיהן היו: cholesterol HDL - 34 cholesterol LDL - 134.8 GOT (AST) - 41 GPT (ALT) - 64 על מה הבדיקות מצביעות? האם הירידה בכולסטרול הרע והעלייה בכולסטרול הטוב מצביעות על מגמה? האם הירידה ב- AST והירידה ב- ALT מצביעות על משהו? האם ה- GGT חריג? בנוסף לכל, בבדיקה האחרונה היתה תוצאה של 19.5 ב- %LYM ובתוצאה של לפני חודש: 17.8. מה אומרת הבדיקה של ה-hepatitis? על פי הבדיקות אין לך כרגע הפטיטיס. הערך החיובי להפטיטיס מראה על כך שחוסנת בעבר, או שהיה לך הפטיטיס בעבר. הבדיקות מראות הפרעה קלה בתפקודי הכבד. השינוי ביחס לבדיקות הקודמות לא משמעותי. ישנו שיפור, אבל מינורי. לא כתבת מה הייתה הסיבה לביצוע הבדיקות. רמת ההכולסטרול שלך גבוהה, ולכן כדאי לך להקפיד על תזונה נכונה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד [24/02/2008]
לא ציינת את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט, עד כמה נמוכות הרמות שלהם מהנורמה? האם יש תופעות לוואי נוספות? אספירין לא מוריד את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט, ולכן איני בטוחה שהערכים הנמוכים קשורים דווקא לאספירין. בהריון יש נטייה להתפתחות של אנמיה מחוסר ברזל. במקרים רבים כדורי ברזל עוזרים מאוד ומחלישים את האנמיה. המשיכי בירור לגבי האנמיה אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
אתה מספר שאתה מזהה אצל עצמך שינוי בהתנהגות ובהרגשה לאחרונה, אשר מדאיג אותך ועלול גם לפגוע בך. קודם כל, העובדה שאתה מודע לשינוי הזה, ומסוגל לתאר אותו באופן אובייקטיבי, מעידה שלא "השתגעת" (מי שמשתגע, לפי ההגדרות הפסיכיאטריות, לרוב אינו מודע למצבו וחושב שהוא הנורמלי ושהבעיה היא אצל האחרים!). חשוב מאד גם שאתה אומר שאתה חושב שאתה זקוק לעזרה. זה מעיד על כך שאתה באופן בסיסי אדם בריא נפשית, אולם ייתכן כי אתה נמצא במשבר.
לכן, אתה לא "פסיכי", אבל בהחלט יעזור לך לשוחח עם איש מקצוע על מנת לאבחן את מצבך בצורה מדוייקת. אני ממליצה לפנות דווקא לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג, כיוון שפסיכיאטר הוא קודם כל רופא, שרואה תמונה מלאה יותר מפסיכולוג כאשר מגיע אדם בפעם ראשונה עם תלונות כמו שלך. למעשה, בשלב הראשון אפילו כדאי לפנות לרופא המשפחה. זה יהיה צעד ראשון באבחון (לגבר בגילך כדאי להיות במעקב רפואי גופני אחת לשנה לפחות), ובמקביל כדאי לקבוע תור לפסיכיאטר. פסיכיאטר יוכל להפנות אותך לפסיכולוג אם הוא יתרשם שהבעיה היא כזו ששיחות יעזרו לפתרונה, והוא יוכל גם לתת לך תרופה מתאימה אם ימצא שיש צורך בטיפול תרופתי.
אי אפשר להמליץ על תרופה לפני שתיבדק ותאובחן. הדברים שאתה מתאר יכולים להיגרם על ידי בעיות שונות, ולכל בעיה יש הטיפול המתאים לה.
בהצלחה, ותרגיש טוב!
ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
Blastocystis Hominis נחשב בעבר לשמר (פטרייה חד-תאית) שאינו פתוגני (אינו גורם למחלה). כיום מתייחסים אליו כאל פרוטוזואה (צורת חיים חד-תאית, כמו אמבה) שיכול לגרום למחלה במעי, למרות שאופן פעולתו אינו ברור לגמרי.
אנשים יכולים לשאת את הפתוגן הזה גם ללא כל סימפטום או מחלה, בעוד לאחרים הוא גורם שלשול וסימפטומים אחרים במעיים. בחלק מאנשים אלה, אך לא בכולם, נמצא במעי פתוגן אחר, בנוסף, ולכן יתכן שהסימפטומים אינם בהכרח קשורים בבלסטוציסטיס הומיניס. מכיוון שכך, חולים עם סימפטומים במערכת העיכול צריכים לעבור גם בדיקות למציאותם של מזהמים נוספים.
אם הבלסטוציסטיס הוא אכן הגורם לסימפטומים, ניתן להשתמש בתרופה פלג'יל (metronidazole) במינון של 750 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 10 ימים.
ספורנוקס הוא טיפול נוגד פטריות, אבל ה- Blastocystis Hominis אינו פטרייה.
מידע נוסף נמצא כאן:
http://www.cdc.gov/.../factsht_blastocystis_hominis.htm