בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
ערך גבוה של אימונוגלובולינים מסוג g מתרחש במגוון מצבים. הקל שבהם הוא זיהום חריף או כרוני, או מחלה דלקתית כרונית. זהו ילד בן 4 ובריא בדרך כלל (לא ציינת בעיה רפואית בשאלה), ובכל זאת יש לחשוב על מצב זה. מיאלומה נפוצה (multiple myeloma) נדירה מאוד לפני גיל 40, ולכן לא סביר כי בכך מדובר. לצורך האבחנה יש לקבוע שיש מעל 10% תאי פלסמה במוח העצם (נדרשת בדיקת מוח עצם לשם כך), נגעים ליטיים בעצמות, ורכיב חלבוני מונוקלונלי (נקרא M component) בסרום או בשתן, כלומר עדות לייצור של נוגדן מאותו הסוג - שבט של תאי פלסמה המייצרים באופן בלתי מבוקר את אותו הנוגדן כך שרמתו עולה בדם וכן מופרש בשתן. החלבון בשתן נקרא Bence-Jones. יש גם סוגים אחרים של מיאלומה שאינם מערבים את מוח העצם, ושכיחים יותר בצעירים. רכיב ה- M (שבט נוגדנים מונוקלונאלי) נמצא גם בסוגים שונים של לימפומה ולויקמיה. יש לערוך בירור הכולל בדיקות דם, אלקטרופורזה של חלבוני הסרום, בדיקות הדמיה ואולי אף בדיקת מוח עצם. אין בשאלה די מידע כדי להתקדם. עליכם להיות במעקב של רופא ילדים או המטולוג ילדים על מנת לערוך את הבירור הנדרש. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
רמה גבוהה של אשלגן בדם אינה התוויית נגד למתן ביספוספונאטים. בחולים עם הפרעה קלה בתפקוד הכלייתי - יש להשתמש בביספוספונאטים בזהירות, לא לעבור את המינון המומלץ ולתת את העירוי באיטיות. בחולים עם הפרעה משמעותית יותר בתפקוד הכלייתי (רמת קראטינין מעל 3) וגרורות בעצמות - לא מומלץ להשתמש בביספוספונאטים מחשש להידרדרות נוספת במצב הכלייתי. אם הרמה הגבוהה של האשלגן בדמו של אביך נובעת מאי ספיקת כליות - הרי זו הסיבה שבעטיה נמנעים הרופאים ממתן ביספוספונאטים. קיימות מספר דרכים לטפל בהיפרקלמיה (רמת אשלגן גבוהה בדם) - אך לשם כך יהיה עליך להיוועץ עם הרופא של אביך. ד"ר ליה עשת - אינפומד
ערך חיובי לנוגדן מסוג IgM לווירוס CMV מעיד על הידבקות שהתרחשה לאחרונה ועל מחלה פעילה. האם נדבקת בעבר, או שזוהי הפעם הראשונה שאת נדבקת? מהו רמת הנוגדן בדם? הסיכון להדבקה תוך-רחמית של העובר רב יותר כאשר הזיהום מתרחש בפעם הראשונה. במקרה כזה, הסיכוי לעברת הזיהום לעובר הוא בין 30% ל-50%. הסיכוי שזה יקרה נמוך הרבה יותר כאשר ההידבקות של האם היא הידבקות חוזרת. ישנן בדיקות נוספות שיכולות להעיד על חומרת ההידבקות ולקבוע אם זהו זיהום ראשון או לא. אנא פני לרופא מטפל על מנת לבצע בדיקות נוספות, הן כדי לברר באיזה זיהום מדובר והן כדי לברר אם העובר נדבק בווירוס. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
אני מניחה שמידע כללי על סוג הדם ועל חיסון נגד גורם Rh כבר רכשת לעצמך, ובכל מקרה, אני מצרפת קישור למידע על החיסון במאגר החיסונים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=26
אין טיפול תרופתי לעלייה של CPK לאחר מאמץ גופני. מחקרים הראו כי צריכת פחמימות וחלבונים לפני פעילות גופנית משפרת את תפקוד השריר ומורידה את רמת ה- CPK. מידע נוסף לגבי האנזים CPK תמצא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=30
הסיכוי לפתח תלות בתרופות שציינת (אדויל, נורופן, אופטלגין) נמוך מאוד. לפי המידע שאתה מוסר, חל שינוי משמעותי באופי ובצורת כאבי הראש שמהם אתה סובל, וכן שינוי בתגובה למשככי הכאב שבהם אתה משתמש. בשל כך, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל או לנוירולוג כדי לברר יותר לעומק אם ישנה סיבה אחרת לבעיה, פרט למיגרנה. אם האבחון המחודש יאשר שזו אכן מיגרנה, ניתן יהיה להתאים לך טיפול טוב יותר. תוכל למצוא מידע על על אפשרויות הטיפול במיגרנה בעזרת מנוע החיפוש של אינפומד. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד
אתייחס ראשית לתפקודי בלוטת התריס שהבאת. לא ציינת אמנם יחידות מדידה, אבל אוכל לומר כי תפקודי בלוטת התריס שלך תקינים. ערך ה- TSH צריך להיות בטווח שבין 0.35 לבין 5.5 ואילו F T4 בטווח שבין 10 לבין 25. תוכלי לראות זאת באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=53
תוצאות הבדיקות שלך הן גבוליות, בעיקר מבחינת פרופיל השומנים: טריגליצרידים גבוהים, וערכי "הכולסטרול הטוב" נמוכים מעט. מכיוון שהן גבוליות, הומלץ לך על שינוי תזונתי ואימוץ אורח חיים בריא יותר, על מנת שלא תיאלץ ליטול תרופות לאיזון המצב. כרגע אין סיבה להילחץ, מכיוון שלא מדובר בסיכון מיידי. אם אכן תאמץ את ההמלצות, והערכים ייתיצבו, לא תהיה עוד בסיכון. לגבי השינויים התזונתיים, אנסה להסביר, אך בכל אופן, אני ממליצה לך לפנות לתזונאי/ת לקבלת הסבר מפורט ואולי אף תפריט מתאים. אינני יודעת מהם משקלך, גובהך ונתונים אחרים, ועל כן לא אוכל לייעץ. דיאטה דלת סוכרים משמעה תזונה המתבססת יותר על חלבונים (עוף, דגים, גבינות, או שילוב של דגנים וקטניות), ירקות ופירות, ופחות על פחמימות (בעיקר סוכרים פשוטים כמו שוקולד, עוגות, מאפים, לחם מקמח לבן וכדומה. כמו כן, כדאי להימנע ממאכלים מטוגנים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
הרפס זוסטר ("שלבקת חוגרת" בעברית) היא מחלה הנגרמת על ידי Varicella Zoster Virus. זה הווירוס שגם גורם אבעבועות רוח אצל ילדים. כפי שהבנת, המחלה בדרך כלל אינה מדבקת, אבל מי שלא חלה בעבר באבעבועות רוח, יכול בהחלט להידבק מחולה בהרפס זוסטר. זיהום ראשוני באבעבועות במהלך ההריון הוא נדיר, אבל אם הוא מתרחש, יכול להיגרם נזק לעובר, נזק המכונה "תסמונת מלידה של אבעבועות רוח". התסמונת מתאפיינת במומים במערכת העצבית (מיקרוצפלוס, עיכוב בגדילה, פרכוסים ועוד), בעיניים, במעיים, בדרכי השתן ועוד. בינתיים אין סיבה להילחץ, כיוון שסביר להניח שלא נדבקת בנגיף. עם זאת, מומלץ לנקוט משנה זהירות, ובינתיים לבצע בדיקות דם על מנת לקבוע את המצב החיסוני שלך. אם את מחוסנת, נראה שאין סיבה לדאגה. אם אינך מחוסנת, יש מקום לשקול טיפול בנוגדנים מתאימים, VZIG. בכל מקרה, עלייך ליידע את הרופא המטפל. בתקווה להמשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
נשירת שיער אכן מוכרת כתופעת לוואי לטיפול בקומדין. שכיחותה של התופעה, לפי מחקרים שונים, נעה בין 5% ועד ל-78%! התגובה מיוחסת למינון הקומדין הגבוה ביותר, ולא למשך הטיפול. בדרך כלל נשירת השיער אינה קיצונית, והשיער שב וצומח לאחר הפסקת השימוש בקומדין, אבל יש בספרות הרפואית דיווחים על הפסקת הנשירה למרות המשך הטיפול בקומדין. לפי הספרות הרפואית, חומר בשם ubidecarenone במינון של 30 מ"ג ליום יכול לטפל בנשירת שיער הנגרמת על ידי קומדין גם אם ממשיכים להשתמש בתרופה. הוא נמצא בתוך Coenzyme Q10, שעליו תוכלי להרחיב את הקריאה כאן: http://www.medicinenet.com/coenzyme_q10_.../article.htm