אסטרדיול הוא הורמון ממשפחת האסטרוגנים והוא משמש כהורמון המין הנשי הדומיננטי ביותר וזה שאחראי על התפתחות איברי המין הנקביים וסימני המין הנשיים, הכוללים בעיקר שיער ערווה והנצת שדיים[1]. שמו הנלווה הוא E2 ובשונה משני האסטרוגנים הנוספים במשפחה, הורמון זה הוא בעל הרמה הגבוהה ביותר בדם מבין השלושה בתקופת הפוריות, למעט בתקופת ההיריון עצמה[1]. חומר הבסיס ליצירת אסטרדיול הוא כולסטרול שהופך לטסטוסטרון, שבתורו יהפוך לאסטרדיול בעזרת אנזים בשם ארומטאז. עיקר ייצורו נעשה בתאי הגרנולוזה בשחלות, כאשר חלק קטן ממנו נוצר גם בקורטקס בלוטת יותרת הכליה (האדרנל), במוח, בדופן העורקים ובאשכי הגבר[1]. המחזור החודשי המתרחש אצל נשים בגיל הפוריות ואשר זמנו הממוצע 28 יום כולל 4 שלבים[1]:
שלב הופעת הווסת - בו מתרחש דימום והוא נמשך כ-4 ימים.
השלב הפוליקולרי (הפרוליפרטיבי) - רירית הרחם מתעבה ע"מ לקלוט את העובר. שלב זה שמתרחש מיום 5-13 למחזור.
שלב הביוץ - בין הימים ה-13-16 למחזור. בשלב זה מגיעה הביצית לבשלות והיא מועברת לחצוצרה, שם היא מחכה לזרע לצורך הפריה.
השלב הלוטאלי - הכנת הרחם להשרשת הביצית שהופרתה. שלב זה מתרחש לאורך כ-14 יום ובסיומו הגופיף הצהוב מתפרק ומתחיל מחזור חדש.
ישנה שונות בערכי הורמוני האסטרוגן ובעיקר האסטרדיול כתלות בשלב המחזור החודש: עלייה הדרגתית עד לשיא שמתרחש לפני הביוץ, ולאחר מכן רמות האסטרוגן יורדות משמעותית. בשלב הלוטאלי שוב ישנה עלייה, ואז ירידה עד לסיום השלב. עיקר תפקידו של האסטרוגן הוא עיבוי רירית הרחם לשם קליטת העובר, וכן ייצור ריר מוגבר שגורם להפרשות לפני הביוץ, שתפקידו לסייע לזרע לצלוח את הסביבה החומצית של הנרתיק ולהגיע לשחלה למפגש הפריה עם הביצית[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
מטרת בדיקה זו היא לעקוב אחר התקדמות הבשלות המינית, וזאת על מנת לראות האם ישנו עיכוב או הקדמה של הבשלות. באמצעות בדיקה זו ניתן לעקוב אחר תפקוד המחזור החודשי ולהבין בעיות כאי סדירות המחזור החודשי, בעיות ביוץ במחזור, בעיות בתפקוד השחלות, ומחסור בדמם בווסת[2].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. יש לברר את שלב המחזור החודשי החל במועד הדיגום. יש להימנע מביצוע הבדיקה בסמוך לסריקה הדמייתית של הגוף המלווה בחשיפה לחומר רדיואקטיבי. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של פיקוגרם למיליליטר (pg/ml)[5]. בגברים הטווח התקין הוא מתחת ל-20. בנשים בגיל הפוריות הטווח התקין תלוי בשלבי המחזור[5]:
בשלב הופעת הווסת (המחזור)- מתחת ל-50.
בשלב הפוליקולרי - 20-145.
בשלב הביוץ - 112-443.
בשלב הלוטאלי - 20-241.
בנשים בגיל המעבר (פוסט-מנופאוזליות) - מתחת ל-59.
תוצאות מעל לנורמה
יכולות להעיד על בשלות מינית מוקדמת, גידול בשחלה, גידול באשך (גברים), גידול ביותרת הכליה[6].
תוצאות מתחת לנורמה
יכולות להעיד על בשלות מינית מאוחרת, כשל תפקוד שחלתי, מאמץ גופני ממושך, אנורקסיה (בנערות), תת בלוטת יותרת המוח[7].
שלום רב. אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם. ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת). העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין. torch תקין. בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר. עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים). אלו הנתונים מכל הסקירות: בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17 בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא: BPD - 70.7 HC - 266.7 AC - 231.4 FL - 53.8 EFW - 1166.26g HCAC - 1.15 גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון. זרימות תקינות בלי בעיות. ראו את המדף גם בסקירה השלישית. הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר. בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין. גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית. בהריון הקודם: הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס. השאלה שלי: האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי. כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה? סליחה על השאלות החוזרות. תודה רבה, דני
שלום ביצעתי סיסי שילייה לפני שבוע ולאחר כחמישה ימים התחילו לי כאבים ברחם וחום הלכתי למיון ושם פתאום לא מצאו דופק ומדדי זיהום בדם ממש גבוהים. אשפזו אותי עם אנטיביוטיקה לוריד ואז חזרו התוצאות של הסיסי שילייה דיי מהר שהציפ הגנטי תקין. כלומר ככל הנראה היה זיהום כתוצאה מהסיסי שילייה שנלקח וגינלי וכתוצאה מזה הייתה הפסקת הריון. האם היה ניתן למנוע זאת? האם ייתכן שהפעולה נעשה באופן לא מספיק סטרילי שגרם לזיהום . נשארתי עם חור בלב והמון שאלות
שלום יעל. צר לי על ההפלה שחווית. בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר יש סיכון לזהום גם כשהבדיקה בוצעה בתנאים סטרילים ונכונים והזהום לא מראה בהכרח על בעיה בביצוע הבדיקה. בברכה ד"ר יוסי הר-טוב
הוסף תגובה
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
יעל03/08/2025 | 21:15
היי תודה בתרביות שלקחו לי היה כתוב coagulase megative staphylococcus ושזה ככל הנראה קונטמינציה ןחוץ מזה כלום לא צמח. קראתי על החיידק הזה שהוא נמצא בדרך כלל על העור ואם נכנס פנימה יכול לזהם. יכול להיות שזה חיידק שעשה את הזיהום? אני מנסה להבין ןלמצוא מעט הגיון
שלום ד"ר, ביצענו בדיקת מי שפיר למרות שלא נמצאים בהתוויה ולא הייתה סיבה מיוחדת, הצ'יפ נמצא תקין אך נמצאו "אזורים רבים של LOH בגודל כולל של 51Mb המהווים כ-1.85% מהגנום", האם יש צורך בריצוף אקסום או שזה תוצאה שגרתית ותקינה? נודה לעצתך, תודה!
שלום אני ממליץ להיוועץ ביועץ גנטי. זה בתחום התמחותו. בברכה ד"ר הר-טוב
הוסף תגובה
קיבלנו תוצאה דומה
מור 23/10/2024 | 00:40
היי רועי, גם בתוצאות מי שפיר שלנו הצ׳יפ יצא תקין אבל ישנו LOH בכרומוזום 13 באורך 51MB שכולל 259 גנים. מה המליצו לכם לעשות? האם ביצעתם אקסום? תודה על המענה
הוסף תגובה
מה עשיתם בסוף?
עדי10/11/2024 | 14:38
אנחנו בסיטואציה דומה, אשמח לדעת מה בחרתם לעשות (נעשה כמובן גם ייעוץ גנטי)
הוסף תגובה
גם אנחנו
עדי10/11/2024 | 14:39
הי מור, מה בחרתם לעשות בסוף? אנחנו בסיטואציה דומה ואשמח לשמוע מה עשיתם (נעשה גם ייעוץ גנטי כמובן)
הוסף תגובה
Loh
אמיר04/07/2025 | 22:33
הי גם אנחנו בסיטואציה דומה אשמח לדעת מה עשיתם ? והאם התינוק בריא?
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר. ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא. כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע: 1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים. 2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל. לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד. במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע? והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי. ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
תשובת מומחה שיקול ביצוע מי שפיר בשבוע 30+3 
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
