בדיקת תרבית שתן (Urine Culture)

ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

אני מבינה את התסכול, פטריות וגינליות הן אכן תופעה מוכרת ושכיחה בקרב נשים (עד כ-75% מהנשים סובלות מפטריה שכזו לפחות פעם בחייהן). הצרה היא שפטריות נוטות לחזור ולהישנות, ואז הן הופכות למטרד של ממש. גורמים רבים עשויים לעודד צמיחת פטריות: תזונה לא מאוזנת, שימוש באנטיביוטיקה, שימוש בסטרואידים, שינויים הורמונליים, סוכרת, היגיינה לקויה ועוד. לעיתים הפטריה עשויה להעיד על בעיה מפושטת יותר, למשל בעיה בדרכי העיכול. ניתן לנסות למנוע הישנות הפטריה על ידי שמירה על רמת חומציות נאותה באזור, זאת על ידי שימוש בתרחיצים מתאימים, או אף בהחדרת חיידקים פרוביוטיים אל הנרתיק (ניתן לפורר כדור פרוביוטיקה, לערבב עם יוגורט ולהחדיר אל הנרתיק בעזרת מזרק).מובן שחשוב להקפיד על היגיינה מתאימה. כמו כן, כדאי אולי להיוועץ בתזונאי/ת או נטורופת/ית לגבי תזונה מתאימה, שתמנע התפתחות פטרייתית כזו. מידע נוסף תוכלי למצוא בתשובות לשאלות רבות ודומות שנשאלו בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_091807_23.asp

מאיפה נלקחה התרבית? מהשתן או מהנרתיק או משניהם? כדאי לחזור על הבדיקה על ידי ביצוע תרבית מהפרשת הנרתיק לבדיקת מציאותו של טריכומונס וגינליס, ולשקול טיפול אנטיביוטי על כל מקרה. אני מצרפת קישור לתשובה על המחלה. http://www.infomed.co.il/questions/q_052905_4.htm

התופעה שאת מתארת נקראת חרדה ספציפית. זאת אומרת שמופיעות אצלך תופעות של חרדה הקשורות לנושא ספציפי ביותר - הימצאות שירותים זמינים. הדבר מעט דומה לתופעת חרדה המכונה פוביה. גם זו חרדה שמופיעה אצל אנשים בהקשר ספציפי מסוים, למשל פוביה מדם או מחיידקים, או מבעל חיים מסוים. אלה חרדות שכיחות מאד באוכלוסיה, ולרוב האדם הסובל מהתופעה חי ומתמודד עימה ללא טיפול. החרדה שאת מתארת דומה גם לתופעה נוספת המכונה אגורפוביה, שהסובלים ממנה מעדיפים להפחית את הנסיבות שבהן הם מתרחקים מביתם או מ"מקום בטוח" אחר, מתוך חשש שבהיותם במקום מרוחק יחושו לא טוב, או יקרה משהו. זוהי תופעה שיכולה לנוע מהפרעה קלה הגורמת לתחושת אי-נוחות בלבד, ועד מצבים של אנשים שלא יוצאים כלל מביתם לתקופות ממושכות, וחייהם נפגעים באופן משמעותי. אם התופעה מפריעה לך מאד, או שאת חשה שהתופעה מתפשטת ומופיעה לעתים קרובות, או שהתופעות הקשורות אליה מחריפות, הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. די בכמה פגישות מסוג זה כדי ללמוד "שינוי הרגלים" שיאפשר לך להשתחרר מהחרדה ולחיות באופן יותר נינוח. בדרך כלל במצבים אלה אין צורך בטיפול תרופתי, אולם בכל מקרה, כדאי לך להיבדק בצורה מסודרת על ידי פסיכיאטר על מנת לשלול שיש תופעות נוספות שכן זקוקות לטיפול. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

אחוז הלימפוציטים דווקא נמוך מהנורמה, ייתכן שעקב עלייה באחוז הנויטרופילים בדם. נויטרופילים הם הסוג השכיח ביותר של תאי דם לבנים, והם עולים כאשר יש דלקת או זיהום בגוף. אבל רמתם עשויה לעלות מעט באופן תקין במהלך ההיריון. רמת תאי הדם הלבנים בבדיקת שתן (לויקוציטים) יכולה להעיד על דלקת בדרכי השתן, שבה יש לטפל גם אם אינה גורמת לסימפטומים (צריבה, דחיפות או תכיפות בהטלת שתן), היות שאת בהריון. יש לקחת תרבית מהדגימה ואף להתחיל טיפול לפני קבלת התשובה באנטיביוטיקה שאינה מסכנת את העובר. אנא פני לרופא/ת המטפל לצורך ייעוץ וטיפול. ד"ר שירי אורי - אינפומד

גירוי באיבר המין באישה יכול להיות מסיבות רבות מאד. אכן בשכיחות הגבוהה ביותר מדובר בזיהום. בדיקה גינקולוגית כולל משטח ותרבית פעם אחת לא תמיד מספיקה על מנת לאבחן בעיה זיהומית. סיבה שניה שכיחה לגירוי הינה פגיעה מכאנית, ייתכן ובקיום יחסים ללא קונדום קיים חיכוך גדול יותר המוביל לשריטות קטנות המובילות לגירוי. אלרגיה לנוזל זרע הינה מצב נדיר למדי ואינו קשור בקשר ישיר למספר הפרטנרים בעברה של האישה. על מנת לוודא שאכן יש קשר בין נוזל הזרע לבין הגירוי, עליכם לנסות לחזור לשימוש בקונדום ולהוכיח שהגירוי חולף (אף על פי שזה לא שולל גירוי מכאני). אני ממליץ לנסות לשוב לקונדום על מנת לאשר את הקשר, ושנית לפנות לגינקולוג בשאלתכם זו, אם הסימפטומים נמשכים.

חום לכשעצמו אינו פוגע ביעילות החיסון, ומתן החיסון בזמן מחלת חום או דגירה של מחלה אינו מסכן את בתך. לרוב ממליצים להימנע ממתן חיסון בזמן חום כדי להימנע מן האפשרות של בלבול בין ביטויי מחלה לבין תופעות לוואי אפשריות של של החיסון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

כאבים באזור זה תמיד מציקים מאוד, אם כי לפי הסימפטומים שאת מתארת, סביר להניח שהבעיה קשורה לגירוי, דרמטיטיס או אלרגיה באזור. זה יכול להיגרם כתוצאה מדברים שונים, החל מהבגדים שאת לובשת ועד לתוסף חדש לאמבט. טיפול מקומי בקרם 1% של הידרוקורטיזון לרוב יעיל בהפחתת הכאב והנפיחות, אבל אני ממליץ לך להיפגש עם גינקולוג על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהתרשם לפני תחילת הטיפול. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

משאלתך עולה כי אתה סובל מכאבים התקפיים באזור המפשעה, ואשר בגינם עברת בדיקת שתן, תרבית שתן ובדיקות דימות (US ורנטגן). לאור הבירור המקיף שעברת, נראה כי הכאבים מלווים אותך כבר זמן מה. כפי שאמרה רופאת המשפחה, בדיקת השתן תקינה לחלוטין, ואין זה סביר שמדובר בדלקת בדרכי השתן. עם זאת, בתרבית השתן צמחו חידקים האופייניים לזיהומים במערכת השתן והמין. ככלל, במקרים של צמיחה בתרבית ללא תסמינים (סימפטומים), לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי. אולם אתה סובל מכאבים באזור המפשעה ואינך סובל מתכיפות, דחיפות או צריבה במתן שתן. לאור זאת, ייתכן שמדובר בדלקת של בלוטת הערמונית, שעשויה להתבטא בכאב במפשעה, צמיחה של החיידק קולי בתרבית שתן ובבדיקת שתן תקינה. המלצתי היא כי תפנה לאורולוג לצורך המשך הבירור והטיפול. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית