שיעול עם ליחה הוא סימפטום נפוץ מאד, המשמש את הגוף להרחיק חלקיקי חומר זר או ריר (מוקוס) מהריאות ומדרכי האוויר העליונות. שיעול הוא רפלקס המתווך על ידי החלק התחתון והקדום ביותר בגזע המוח. קולטני חישה, הנמצאים לאורך דרכי האוויר, מעבירים גירוי לגזע המוח כשהם חשים בגוף זר או דלקת. רפלקס השיעול גורם להפעלת שרירי הנשימה והסרעפת בצורה מתואמת שגורמים להעברת אוויר מהירה וחזקה בדרכי האוויר כתגובה לגירוי אותו חשו הקולטנים בדרכי האוויר.
צילום: Shutterstock
שיעול מוגדר כשיעול עם ליחה כאשר הפרשות יוצאות יחד עם השיעול. בדרך כלל, הפרשות אלה הן ריר המיוצר בדרכי האוויר, שמטרתו להגן ולנקות את דרכי האוויר ממזהמים וגופים זרים קטנטנים. שיעול המלווה בהפרשה כלשהי (שיעול פרודוקטיבי), יכול להכיל גם דם (גניחת דם), ליחה ומוגלה. צבע השיעול הפרודוקטיבי יכול להיות ירוק, צהוב, לבן, ורוד ואדום כהה.
השיעול הוא סימפטום בפני עצמו ולא מחלה. כדי לדעת מה גרם לשיעול יש לקחת בחשבון גם סימפטומים נוספים ולבצע בדיקה גופנית או הדמייתית/
סיבות וגורמי סיכון
שיעול עם ליחה גורם גם לפליטת חומר רירי הנקרא Phlegm או mucus. מקור הריר יכול להיות בריאות ובסימפונות הנמצאים בתוך הריאות ומחוצה להם, או מהחלק העליון של מערכת הנשימה - האף או הסינוסים (הריר מתנקז לסימפונות בהשפעת כוח הכבידה דרך החלק האחורי של הגרון post nasal drip).
לשיעול עם ריר סיבות רבות:
• מחלה נגיפית – מאד שכיח ששיעול עם ליחה ילווה מחלות נגיפיות כגון שפעת או הצטננות. במקרה זה, לרוב הגורם לשיעול הוא ניקוז של הריר ממקור עליון דרך החלק האחורי של הגרון.
• זיהומים – זיהום של הריאות או של דרכי הנשימה המובילות לריאות יכול לגרום לשיעול עם ליחה. מחלות מייצגות הן דלקת ריאות, ברונכיטיס, סינוסיטיס ואף שחפת.
• מחלת ריאות כרונית – שיעול עם ליחה מלווה לרוב מחלות ריאה כרוניות חמורות ׁ(כגון COPD) ומהווה סמן להחמרת המחלה או להתפתחות של זיהום בדרכי האוויר החולות.
• רפלוקס קיבתי-ושטי – חומצת הקיבה שהיוצאת מהקיבה דרך הסוגר העליון אל תוך הושט יכולה לגרום לגירוי גם במערכת הנשימה ולשיעול. לרוב שיעול כזה יתרחש בשעות הלילה, כשאדם נמצא בשכיבה (עקב השפעת כוח הכבידה).
• ניקוז נזלת דרך החלק האחורי בגרון - מצב נפוץ מאד, שיכול לנבוע מהצטננות או אלרגיה, שגורם לרצון "לנקות" או לכחכך בגרון.
• עישון – נזק לדרכי האוויר ולריאות עקב עישון גורם לשיעול כרוני ומלא ליחה.
אבחון ובדיקות
על הרופא לבצע בדיקה גופנית מלאה לצורך אבחון סימפטומים או סימנים נוספים כדי לגלות את הגורם לשיעול.
בדיקות מעבדה שניתן לשלב באבחון חולה עם שיעול עם ליחה הן:
בדיקת תפקודי ריאות – peak expiratory flow rate או spirometry - שעוזרת לאבחן אסתמה ומחלות ריאה שונות.
צילום חזה ברנטגן, שיבוצע לרוב אם ישנם ממצאים בבדיקה גופנית ובהאזנה לריאות.
לעיתים, ניתן לבצע משטח גרון לגילוי חיידק השעלת (Pertussis) בדיקת CT של הסינוסים לגילוי post nasal drip ואף בדיקת חומציות בוושט לגילוי רפלוקס קיבתי.
סיבוכים אפשריים
הסיבוכים הנפוצים במקרה של שיעול עם ליחה כוללים כאבי חזה ובטן, אי שליטה על שתן (בריחת שתן עם השיעול) ואף תשישות. במקרים מסוימים, התקפי שיעול יכולים להביא לאיבוד הכרה זמני עקב ירידה בהחזר דם ורידי ללב הנגרמת מלחץ חיובי גבוה בחזה.
יתכנו גם שברים בצלעות עקב שיעול חזק, אפילו אצל אנשים בריאים. אך תמיד יש לחשוד גם במחלות רקע המחלישות את העצם כמו אוסטיאופורוזיס ונגעים ממקורות שונים בעצמות.
טיפולים ותרופות
שיעול חריף (acute) – יש לטפל במחלה הגורמת אותו, ברפלקס השיעול ובגורמים שונים המחמירים את השיעול.
• לחולה המאובחן עם ברונכיטיס – ניתן לתת תרופה מסוג בטא-אגוניסט להרחבת הסימפונות ולהקלה על השיעול.
• טיפול לPost nasal drip ע"י תרופות נוגדות היסטמין, סטרואידים או מפחיתי גודש.
• טיפול לרפלוקס קיבתי ע"י תרופות נוגדות חומצת הקיבה.
• טיפול ברפלקס השיעול – תרופות מדכאות שיעול, המשפיעות על גזע המוח ומעלות את סף הגירוי הדרוש ליצירת השיעול.
שיעול כרוני (chronic):
• שעלת – תטופל באנטיביוטיקה מיוחדת לצורך הקטנת ההדבקה.
• לשיעול כרוני ללא מקור – ניתן לתת אינהלציות עם חומר אלחוש מקומיים ואף מורפיום סולפאט (לעיתים נדירות).
מניעה
מניעת השיעול תתרכז במניעת סיבת הרקע לשיעול עצמו.
שמירה על הגיינה אישית בחורף לצורך הקטנת הסיכוי להדבקה במחלות ויראליות וחיידקיות. המנעות מעישון ראשוני ומעישון פאסיבי, הימנעות ממזהמים סביבתיים ושמירה על תזונה נכונה על מנת לשמור על מערכת חיסון חזקה.
"שמענו רבות על שיטת הטיפול הייחודית שלו והיינו חייבים לקבל אותה, הפרופ׳ איש נעים וסבלני והסביר באריכות על כל שלב ושלב בתוכנית, ניכרת מדבריו מקצועיות רבה וניסיון עשיר בנושא האסתמה של ילדים"
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
שאלה: אני בת 36, בהריון בשבוע ה-26. במהלך השבועיים וחצי האחרונים אני משתעלת שיעול טורדני בתדירות גבוהה. במהלך שלושת הימים האחרונים אני סובלת מכאבים בצד שמאל של בית החזה. בביקור אצל רופא המשפחה עלה חשש לדלקת ריאות, וקיבלתי אוגמנטין 875 מ"ג (לנטילה פעמ
תשובה: התרופה אוגמנטין מכילה שני חומרים פעילים, אמוקסיצילין (אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילינים), וחומצה קלאוולנית (clavulanic acid). התרופה שייכת לקטגוריה B בהריון, כלומר ניסויים שבוצעו על בעלי חיים לא הוכיחו נזק לעובר, ואילו בבני אדם לא בוצעו די ניסויים כדי לקבוע את מידת הבטיחות של התרופה. עם זאת, הפניצילינים נחשבים לבטוחים לשימוש בהריון (אם אינך רגישה לפניצילין). מוקוליט (קרבוציסטאין) מווסת את צמיגות הכיח ומסייע בהפקת שיעול פרודוקטיבי יותר, ועל ידי כך מקל את הוצאת הליחה ממערכת הנשימה. ניסויים שנערכו בבעלי חיים לא נמצאו הוכחות שיש לתרופה השפעות מזיקות על העובר, אך לא מומלץ להשתמש בתרופה במהלך הטרימסטר הראשון של ההריון. רפואה שלמה והמשך הריון בריא וקל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אוקסוממאזין 
חמצן בדם 
טיפול תרופתי 
מורסה בריאה 
מאת: מרגנית בניש, מערכת אינפומד 05/07/2012
