שבר

תשובה:

פעילות גופנית צופנת בחובה יתרונות רבים לאנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר. היתרונות העיקריים כוללים כוח גופני מוגבר, סיבולת גופנית וסיבולת לב-ריאה משופרות. התעמלות יכולה גם להגביר את רמת האנרגיה ולשפר את מצב הרוח ואת השינה. התעמלות גם עוזרת לסובלים מאלצהיימר לשמר את כישוריהם המוטוריים ולשפר את שיווי המשקל, ודבר זה בתורו יכול למנוע פציעה רצינית כתוצאה מנפילות. יתרה מזאת, התעמול יכולה לשפר את התפקוד המוחי.

סוג ההתעמלות המתאימה לאדם הסובל ממחלת אלצהיימר, כמו גם עצימות הפעילות, תלויים בדרגת הפגיעה. אנשים בשלב המוקדם של המחלה עשויים ליהנות מפעילויות כמו הליכה, כדורת, ריקודים, גולף ושחייה, אולם השגחה עשויה להידרש. השגחה מרובה יותר עשויה להידרש ככל שהמחלה מתקדמת. מוטב להימנע מפעילויות העלולות להוביל לפציעה.

חשוב לשוחח עם הרופא המטפל לפני תחילת תוכנית התעמלות.

תשובה: העובדה ששחררו אותך לאחר צילום אומרת ככל הנראה שמדובר בנקע של הקרסול. ייתכן שמדובר בנקע בדרגה גבוהה, כלמור בקרע משמעותי של אחת מרצועות הקרסול. בכל מקרה, מומלץ לבצע צילום ביקורת לאחר כשבוע עד שבועיים כדי לשלול שבר. באשר לטיפול, וולטרן עשוי להואיל, כמו גם תרופות אחרות ממשפחה זו (NSAIDs). בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: תשובת המיפוי, כפי שמצוין בסיכום, מתאימה ככל הנראה לשינויים העלולים לנבוע מהתרופפות המשתל, או מהחבלה שעברת, שעלולה היתה לפגוע במשתל או ביציבותו, או אף לגרום לפגיעה בעצם שסביבה, כלומר שבר מסביב למשתל. התאמת אבחנה כלשהי לתוצאת המיפוי דורשת מעקב אורתופדי, רצוי על ידי האורתופד המנתח. רק בשילוב נתונים כגון משך הכאבים ואופיים, מהלך ההתאוששות מהניתוח, מידע נוסף כמו חום, בדיקות מעבדה או הדמיה מסוג אחר, ניתן יהיה לעשות שימוש מושכל בתוצאות המיפוי ולתכנן טיפול לפי הצורך. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצורכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") (בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lesion או hill saks). ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב, הרי חלק מהלברום לא עומד במקום. במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות. חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה, כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה. לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. מצורפים תרגילים לדוגמה, אך רק בתנאי שלא מעוררים כאב או גורמים לפריקה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm