היריון מדומה, המכונה לעיתים גם הריון פאנטום, הוא מצב שבו למטופלת יש את כל הסימנים והתסמינים של היריון מלבד נוכחות של עובר. במקרה כזה תהיה צמיחה של הבטן, הגדלה של השדיים, פיגמנטציה מוגברת, הפסקת הווסת, בחילות בוקר והקאות, ליקוי היציבה, פופיק הפוך, תיאבון מוגבר ועלייה במשקל[1].
מה ההבדל בין היריון מדומה להריון אמיתי?
ההבדל הגדול ביותר בין הריון כוזב להריון אמיתי הוא נוכחות של עובר. אישה עם הריון מדומה יכולה להרגיש בהריון ויש לה סימני הריון, אבל באמצעות בדיקה ניתן יהיה לאבחן שהיא לא בהריון פיזי, ואף עובר לא גדל ברחם. זה מצב נדיר, ועולם הרפואה מאמין שגורמים פסיכולוגיים והורמונליים משחקים תפקיד בגרימת מצב זה[2].
כמה נפוץ הריון מדומה?
היריון מדומה הוא מצב נדיר. ישנם בין 1 ל-6 מקרים לכל 22,000 לידות[2].
רוב המקרים של הריון מדומה מתרחשים אצל נשים בגילאי הפוריות, בין הגילים 20-44, אך התופעה יכולה להופיע אצל נשים בכל הגילים, כולל צעירות מאוד וזקנות מאוד.
לעתים רחוקות הריון מדומה מתרחש אצל גברים. זה נקרא הריון סימפתטי או תסמונת קובאד, ונוטה להופיע בקרב גברים שנשותיהם בהיריון.
80% מהאנשים שחווים הריון מדומה נשואים.
ניתן לחוות הריון מדומה יותר מפעם אחת.
צילום: shutterstock | Dolgih Olesya
הריון מדומה תסמינים
לנשים עם הריון מדומה יש הרבה מאותם תסמינים של נשים בהריון בפועל. תסמינים אלו יכולים להימשך מספר שבועות, תשעה חודשים, ואפילו מספר שנים. התסמינים הנפוצים כוללים[4]:
הפסקה של המחזור החודשי.
בטן נפוחה.
חזה מוגדל, שינויים בפטמות, לעיתים אף ייצור חלב.
תחושה של תנועות עובר.
בחילות בוקר והקאות.
עלייה במשקל.
אחוז קטן מאוד מהנשים עם הריון מדומה יגיעו לרופאת נשים או לבית החולים עם מה שמרגיש כמו צירי לידה.
סיבות וגורמי סיכון
[5] הריון מדומה היא תופעה נדירה מאוד ורופאים עדיין מנסים להבין מה הגורם השורשי למצב. יש כאלו שמאמינים שהסיבה היא פיזית בעוד שאחרים מאמינים שהיא פסיכולוגית;יש כאלו שמאמינים שהגורם הוא טראומה, פיזית או נפשית, בעוד שאחרים מאמינים שמדובר בחוסר איזון כימי. כך או כך, אין תשובה חד משמעית.
ישנם כמה גורמי סיכון שעלולים להעלות את הסיכוי להריון מדומה:
גידולים בשחלות וחוסר איזון כימי במוח שבמידה מסוימת "מרמה" את הגוף לחשוב שהוא בהריון.
מבין כל גורמי הסיכון המפורטים לעיל, הגורם המתועד השכיח ביותר הוא פשוט בגלל שאישה מאוד רוצה להיכנס להריון ולא מצליחה, עד שהיא משכנעת את עצמה באופן נפשי שהיא בהריון.
ישנם מקרים בהם הוכח שחולות הסובלות מהריון מדומה חוו התעללות מינית, עוני או טראומה רגשית מסוג אחר, וככל הנראה הריון מדומה היא הדרך של המוח שלהן להתמודד עם החוויה.
אבחון ובדיקות
[6] הדרך הטובה ביותר לאבחן הריון פאנטום היא באמצעות בדיקת הריון בדרך כלל בדיקה הבודקת את כמות הורמון HCG בדם או בשתן. עם זאת, הבדיקה המדויקת ביותר לבדיקת הריון היא אולטרסאונד, שבודקת נוכחות או היעדרות של עובר מתפתח. אם יוכח באמצעות הבדיקה שהאישה אינה בהריון והיא בכל זאת מאמינה שהיא חווה תסמינים של הריון, סביר להניח שהיא תאובחן עם הריון מדומה.
לגבי תסמינים גופניים מתמשכים - יתכן שיתבצעו בדיקות נוספות כדי לשלול בעיות רפואיות אחרות כגון חוסר איזון הורמונלי או צמיחה של גידול.
סיבוכים אפשריים
חשוב להבין שהריון מדומה הוא נושא מורכב מאוד. לאישה שחוותה זאת יש בדרך כלל אמונה חזקה מאוד שהיא בהריון. כאשר יאובחן שמה שהיא חווה זה לא הריון ממשי, הצער שמגיע לאחר מכן יכול להיות עז. לפעמים זה כמעט בלתי אפשרי לשכנע מישהי שהיא לא בהריון.למרות שהריון מדומה ניתן לטיפול ויכול להיפתר, זו עלולה להיות חוויה כואבת[7].
טיפולים ותרופות
[8] לעתים קרובות די באישור קליני לכך שאישה שאינה בהריון כדי שתרגיש שתסמיני ההריון נעלמים. עם זאת, ייתכן שיהיה צורך בטיפול נוסף כדי לעזור בהתאוששות הפיזית והרגשית. במקרים אחרים, אישה עלולה לדחות את האבחנה ולהמשיך להאמין שהיא בהריון, למרות ראיות הפוכות. במצבים אלה, הטיפול של איש/ת מקצוע בתחום בריאות הנפש הוא קריטי.
אין טיפול קליני אוניברסלי להריון מדומה. יש להעריך כל מקרה לגופו כדי לקבוע איזה טיפול או שילוב של טיפולים יהיו המועילים ביותר. מכיוון שהריון פנטום כרוך בתסמינים של בריאות גופנית ונפשית, טיפול יעיל מצריך שיתוף פעולה בין אנשי מקצוע מתחום הרפואה ובריאות הנפש.
שלום פרופסור, בבדיקת פיפל נלקחה ביופסיה והתגלתה אנדומטריטיס כרונית לאחר צביעה cd138. טופלתי בדוקסלין למשך 14 יום, 2 כדורים ביום. לאחר ארבעה שבועות בוצעה ביופסיה נוספת והדלקת עדיין קיימת, נמצאו 12 תאי פלסמה בכל שטח הדגימה. מהו הטיפול האנטיביוטי המומלץ לאחר שדוקסלין לא עזר? האם מס' של 12 תאי פלסמה מעיד על דלקת משמעותית או בינונית? האם פוגע בהשרשת עובר במהלך טיפולים במצב זה? אודה לתשובתך.
אנטיביוטיקה מסוג הדוקסילין או הציפרוגיס משמשים לזיהומים בחולות עם אנדומטריטיס כרונית שהנה שכיחה במטופלות עם RIF(כישלון חוזר בטיפולי הפריה-במחקר שנערך, מטופלות עם RIF ואנדומטריטיס כרונית שקיבלו טיפול אנטיביוטי פומי,ההשפעה הוערכה על ידי היסטרוסקופי וביופסיה-התוצאות הראו עלייה משמעותית בשיעורי ההריון ולידת החי תחת הטיפול.לכן במקרה הנדון יש לתת שילוב תרופתי הולם-בדוקסילין ותרופה נוספת עד לעיקור הזיהום
שלום פרופ.אחרי 10 החזרות 3 פעמים הרין לא תקין...קריוטיפ תקין רחם תקין..הציעו לקחת שתי מנות נוגדנים לפני שאיבה ואחרי הטא חיובית...האם יש בדיקות דם אני יכולה לעשות לפני לקחת לוודא אם אני באמת צריכה ???בגלל שזה יקר וחבל לקחת סתם רק בגלל שהם רוצים לנסות
לא יודעת איזה נוגדנים לא ספרו לי אבל מה שהבנתי נוגדנים במארה לדכא תגובה חיסונית שאולי לא נמצא בגוף שלי אלו נוגדנים בגלל זה לא נקלט העובר או נקלט ולא ימשיך להתפתיח
שלום פרופ ...החזרה לפני 4 ימים..היום הרמתי בת שנה וחצי לא שמנה וזרקתי אותה באוויר כמה פעמים ושכחתי בכלל ההחזרה...האם עשתית נזק..האם זה משפיע על ההשתרשות😔 מתי משתרש עובר בן 3 לפני 4 ימים
המתיני עוד יומיים לביצוע הבדיקה. באשר למתן ה-IVIG תוך ורידי קיימת הנחה שחוסר איזון של תאי Th1/Th2 במערכת החיסון קשור לבעיות בתפקוד הרבייה. במטופלות עם כישלון חוזר או הפלות חוזרות נראה שיחס Th1/Th2 עולה בדם ההיקפי עם הגברת התגובה החיסונית גורמים אנטי דלקתיים, כגון IFN-γ ו-tumor necrosis factor-α (TNF-α), המופרשים בעיקר על ידי תאי Th1, עולים בדם ההיקפי של מטופלות אלו-הטיפול באימונוגלובולינים תוך ורידי (IVIG) יכול לשפר את קצב ההשתרשות -תאים דנדריטים עזיםDCs-Decidual dendritic cells -מקרופאגים-מווסתים את ההשתרשות, השליה, התפתחות העובר ועיצוב כלי הדם במשטח האם-עובר-מקרופאגים הממוקמים קרוב לפלישה של הטרופובלסטים (תאי השיליה)ולעורקים הספירליים מסייעים להשתרשות,בשלב המוקדם של ההיריון שיעור המקרופאגים ברחם הנו גבוה במטופות אלו ובנשים עם אנדומטריטיס כרונית ואדנומיוזיס, מה שמעיד על כך שמקרופאגים מעורבים בתהליך הפתולוגי של כשל ההשתלה במטופלות האלו. עם זאת, המנגנון הבסיסי נותר לא ידוע
הוסף תגובה
אחרי 10 ימים שלילי
מירי26/11/2025 | 22:10
התקשרו מ ivf ואמרו תפסיקי תמיכה אין הריון.למרות שתמיד מבקשים בטא אחרי 14 יום מהחזרה לא יודעת למה הפעם אמרו להפסיק אחרי 10 ימים
שלום פרופ.אפשר להסביר לי אם הכל בסדר.להלן תוצאות בדיקת דנ"א של בדיקת הסקר הגנטי האחיד.הבדיקה אינה כוללת את תוצאות הבירור של בדיקת הנשאות לתסמונת X Fragile) X שביר), המבוצעת לנשים בלבד, בשיטה אחרת.סיכום תוצאות הבדיקה:לא נמצאה עדות לנשאות לאף אחת מהמוטציות שנבדקו במסגרת בדיקה זו (ראה רשימה מצורפת). לפיכך, לא בוצעה בדיקת נשאות לבןהזוג.הסבר כללי:בדיקה זו נועדה לאתר סיכון מוגבר למחלות גנטיות תורשתיות בצאצאים. מדובר במחלות המורשות בתורשה אוטוזומלית רציסיבית, שבהלחולה 2 עותקים לא תקינים של גן מסוים (האחד מהאם והשני מהאב). לזוג הורים הנשאים לאותה המחלה, קיים סיכון של 25% לצאצאחולה במחלה זו. אם רק אחד מבני הזוג נמצא נשא למחלה, הסיכון השארי לצאצא החולה במחלה נמוך. סיכון שארי הינו הסיכון הנותרלצאצא חולה כאשר זוהתה נשאות רק אצל אחד מבני הזוג. הסיכון השארי נובע מהאפשרות לקיומה של נשאות למוטציה נדירה אצל בן /בת הזוג אשר לא נכללה בבדיקה שבוצעה, ראה אפשרויות הרחבת הבירור בהמלצות.
יומים לאחר החזרה- בעת הטלת שתן שמעתי כמו בום כזה בשירותים ( כמו שיש כשעושים צואה ויש רעש ותחושה של כבדות יוצאת) אבל בפועל היה רק שתן , יכול להיות שמדובר בעובר שנפלט ולכן הרגשתי זאת?
אני 12 יום אפילו 12 וחצי (כי הזרקתי מאוד מוקדם בבוקר) אחרי אוביטרל. הזרעה בוצעה יום לפני האוביטרל (לפני13 יום) בדיקת הריון ביתית מראה פס שני לא מאוד חזק אבל ברור. ייתכן שאלו עדין שאריות של האוביטרל?
הבוקר ביצעתי בדיקה ביתית נוספת והפס השני התחזק מאוד. בדיקת דם הונחתי לבצע מחר (14 יום מהאוביטרל) האם לדעתך ההתחזקות של הבדיקה הביתית שוללת את האופציה שמדובר בשאריות?
את הבדיקה הראשונה הבוקר עשיתי עם הפיפי הראשון היתה חיובית ברורה. עשיתי עוד בדיקה הערב (9שעות לאחר הראשונה) הפס עדיין קיים אבל חלש יותר. הגיוני שזה בגלל הריכוז של ההורמון בשתן? מחר בטא.